מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל: "ההודים נתנו לנמל חיפה מחיר גבוה מהשווי האמיתי"

צביקה שכטרמן, מנכ"ל הקבוצה שמפעילה את הנמל החיפאי הקטן, רואה בפקק האוניות המשתרך סימן חיובי: "הרציפים מלאים, השוק יפצה על המלחמה" • בראיון לגלובס הוא מדבר על חשיבות התחרות בענף, גם כשהיא לרעתו, ומסביר למה הוא לא מתחרט שלא רכש את נמל חיפה

צביקה שכטרמן, מנכ''ל תעשיות מספנות ישראל / צילום: דרור גיל
צביקה שכטרמן, מנכ''ל תעשיות מספנות ישראל / צילום: דרור גיל

בתחילת חודש ספטמבר האחרון הוסרה המגבלה ההיסטורית על היקפי הפעילות של נמל מספנות ישראל, שמתמחה בפריקת מטען כללי - בדיוק סוג המטענים שצפים כעת מחוץ לנמלי הים בישראל. בחיפה, מתוך תור של 25 אוניות בבוקר יום חמישי, יעדן של 16 מהן הוא נמל מספנות.

אוניות מחכות, מטענים מצטברים: הפקק בנמלים חזר, והוא רק יתארך עם ההסדרה בצפון
ניתוח גלובס | בנמלים צפויים תורי ענק עם סיום המלחמה, אז למה ההיערכות מתעכבת?

גורמים בענף מייחסים זאת לתחרות העזה שמעמיד הנמל הקטן והיעיל ואחרים תולים זאת בחוסר היעילות של הנמלים הוותיקים. כך או כך, מי שבינתיים מתגאה ברווחים בצל העומסים הוא מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל צביקה שכטרמן. בראיון לגלובס שכטרמן מספר ש"לא היה אצלנו עומס כזה מאז הקורונה", מצביע על חומרי הגלם לבנייה שכבר מציפים את רציפיו ולא מותירים מקום פנוי, ומסביר למה הוא לא מתחרט על המחיר הנמוך שהציע לרכישת נמל חיפה, כחצי מההצעה של ההודים ("גם זה יקר מדי בשביל הנמל הזה").

הנמל הפרטי הראשון

מספנות ישראל הוקמה כחברה ממשלתית בשנות ה־60 ששימשה בעיקר ליצירת כלי שיט לחיל הים. בשנות ה־90 היא הופרטה ונרכשה על יד סמי קצב, שלומי פוגל ושלמה שמלצר, ובשנת 2003 היא קיבלה רישיון לפעול כנמל והפכה לנמל הפרטי הראשון בישראל.

בשל לחצי הוועדים, הנמל, שקטן בהרבה ממתחריו, הוגבל לפריקה של עד 5% מהסחורות שמגיעות לישראל. רק בספטמבר האחרון, כאמור, הוסרה המגבלה ההיסטורית הזו. מתוך אילוצי הרגולציה והגודל הפיזי הקטן, הנמל התמקצע בפריקת מטען כללי והוא אחראי כיום על נתח שוק של 42%, כאשר מולו מתחרים נמלים המופעלים על ידי חברות פרטיות: נמל המפרץ (חברת SIPG הסינית) ונמל חיפה (חברות אדאני ההודית וגדות הישראלית).

"כשיש גשם כולם נרטבים, אבל למרות הירידות בשוק אנחנו הגדלנו את הנתח", מתגאה שכטרמן. "זו לא רק הצלחה שלנו אלא חלק ממה שקורה בענף. נמל אילת מושבת בגלל החות'ים וכלי רכב שהיו נפרקים בו מגיעים לנמלים האחרים, ונמל חיפה נכנס חזק לתחום הזה ושטחי הנמל מפוצצים בכלי רכב אז הם עושים פחות מטען כללי - והאוניות מגיעות לכאן".

והן עומדות בתור.
"לכאורה אתה יכול להגיד שיש תור במספנות ישראל, אבל אתה צריך לשאול איך זה יכול להיות שיש היום חמישה נמלים מלבד נמל אילת, וכולם בוחרים לבוא אלינו ולחכות בתור. הם יודעים שהם יצאו מכאן הכי מהר".

או שאפשר להגיד שיש התאוששות של המשק והתורים משקפים אולי תמחור של סיום מלחמה?
"אתה צודק במאה אחוז, ואנחנו רואים את זה בענף הבנייה. אנחנו עדיין פגועים מהמלחמה אבל מתחילים לחזור למספרים שלנו. אני כרגע נמצא בעומס שזכור לי רק מהתקופה שאחרי הקורונה. הרציפים מלאים בחומרי גלם לבנייה, יש לנו מעט סלוטים לאוניות ואנחנו עובדים 24 שעות ביממה. מרגישים ששוק הנדל"ן התחיל לחזור לעצמו, ועוד לפני המלחמה רכשנו חברות שיתחרו בדואופולים בתחום הצבע והגבס. להערכתנו ובאופן שמרני, אנחנו צופים שהשוק יפצה על המלחמה וגם על שנת 2023 עם סביבת הריבית הגבוהה".

צביקה שכטרמן

אישי: בן 53, נשוי + 3, מתגורר בחיפה
מקצועי: מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל. החל את דרכו במספנה כסמנכ"ל כספים, ולאחר מכן שימש כמנכ"ל נמל מספנות ישראל
עוד משהו: בפברואר 2023 הוא פעל לאיסוף ציוד הומניטרי לטורקים שחוו רעידת אדמה

שבר את מונופול המלט

שכטרמן מתגאה בכך שהנמל יצר את התחרות כשהוקם, כשקודם לכן הדואופול ששלט היה של נמלי הים הוותיקים חיפה ואשדוד. הוא מציג את כניסת מספנות לתחום המלט ככזו ששברה את מונופול נשר וכן את הכניסה לענפי הבנייה השונים. לדבריו, הממגורות שמוקמות כעת בנמל מספנות יחזקו את התחרות גם בתחום הגרעינים.

"יש ממגורה אחת באשדוד שלא מצליחה להביא היקפי פעילות משמעותיים ויש את ממגורת דגון בחיפה שנבנתה בשנות ה־60 וחוסמת את העיר מלהתפתח אל הים. כך, פורקים גרעינים בחיפה ונוסעים במשאיות לחברות שממוקמות כמה קילומטרים מנמל אשדוד בכלל. ברור שיש פה עיוות. באמצע השנה הבאה נפעיל את הממגורה החדשה ונתחרה".

עכשיו כשהוסרה המגבלה עליכם, לאיזה נתח מהשוק תשאפו להגיע?
"הממגורה שלנו תהיה היעילה ביותר וגודל הנמל הקטן כופה עליי להביא טכנולוגיות מתקדמות. אני חושב שבעקבות זאת גם המתחרים יתייעלו. בסופו של דבר זו פריצת דרך שתרים לא רק אותנו אלא את השוק כולו".

בנמל חיפה טוענים שהתחרות הפכה ללא הוגנת לאחר שהוסרה המגבלה עליכם, והנה כעת תפעילו ממגורה שתתחרה במודל הכלכלי שעמד ביסוד רכישת הנמל שלהם ונמל המפרץ יקבל רציפים נוספים לפריקת מטען כללי.
"כל התהליך שמדינת ישראל עשתה היה לעודד תחרות. אי אפשר לבוא ולהגיד 'קניתי את הנמל על מזבח התחרות אבל עכשיו קצת לא נוחה לי התחרות, בוא נעצור'. דיווחנו על כוונתנו להקים ממגורה עוד לפני רכישת הנמל. גם אנחנו התמודדנו על רכישת נמל חיפה, ובחדר המידע של המכרז נאמר במפורש שהערכת היסוד היא שהמגבלה על מספנות תוסר ושהנמל הסיני יקבל את הרציפים בעתיד לפריקת מכולות, אבל אין מניעה להשתמש ברציפים האלו בינתיים לפריקת מטען כללי".

לדברי שכטרמן, הצעד הזה פוגע בהם במיוחד: "העסק שלנו הוא מטען כללי, אנחנו לא מתחרים במכולות כלל. ועדיין אני אומר, אם אתה רוצה להוריד את יוקר המחיה תעודד תחרות. זה מה שנכון למשק. ממה הם חוששים? יש להם הרבה יותר רציפים מאיתנו, יש להם 5 ק"מ רציף לעומת קילומטר אחד שלנו. הם גדולים יותר, ותיקים יותר, יש להם עובדים מיומנים וטובים".

אתה מתחרט שלא נתתם הצעה גבוהה יותר על רכישת נמל חיפה?
"בטח שלא. הצענו 2.4 מיליארד שקל (לעומת 3.9 שהציעו ההודים - א"ז) ואני לא בטוח שהייתי שמח להיות היום במצב שבטעות היינו לוקחים. התחרות של הסינים הרבה יותר גבוהה ממה שהערכנו במקור ונמל חיפה צריך להתייעל ולהיכנס לתחומים חדשים ובעצם להמציא עצמו מחדש".

בעצם מה שאתה אומר זה שלא היית מתמחר את נמל חיפה אפילו בחצי ממה שנתנו ההודים.
"אז חשבתי שהמחיר שההודים נתנו לנמל חיפה גבוה, ועם פרספקטיבה של שנתיים אחרי אני עדיין חושב שהוא גבוה מהשווי האמיתי שלו. מנגד, אין לי ספק שהנמל הזה יתחרה, יש לו נמל גדול מלכל מתחריו ויותר שטחים גם משל הסינים".

"עומדים בתור באזעקות"

איך הפסקת האש בצפון תשפיע על הענף? היו מי שחששו להגיע לכאן?
"ההערכה שלי היא שהחתימה על הפסקת האש תקרב אותנו להסדרה והעיוות שנוצר כאן יסתדר. אני עכשיו צריך להביא אונייה מאנטוורפן לארץ לצורך הקמת הממגורה, וקיבלתי כמה שיחות קרות שאמרו לי שלא יגיעו. יחד עם זאת, בתחום המטען הכללי לא הרגשנו שום בעיה. אין כמעט יום שלא היתה פה אזעקה ועדיין האוניות חזרו כמה וכמה פעמים בזמן המלחמה. הרי 20 אוניות ממתינות כאן בחוץ. אני לא הייתי נהנה לעמוד במקום שיש מצב שאחטוף בו טיל. אני חושב שרשות הספנות והנמלים עשתה עבודה טובה בשיקוף המצב האמיתי כאן לחברות ולגופים בינלאומיים".

במהלך הקמת נמל המפרץ וזכיית הסינים תהו מה יקרה בזמן מלחמה, והאם הסינים ישתפו פעולה עם אויבנו. היה לכם חשש ביטחוני בגלל הסמיכות שלכם לנמל סיני?
"שום דבר. מדובר בנמל מצוין, מתחרה ראוי שנותן עבודה. בהנהלה של הנמל יושבים לא מעט ישראלים והם מעורבים, פעילים ומשווקים. באחד הכנסים ראיתי את אגרסיביות השיווק שלהם, ואגיד את זה שוב ולא כמס שפתיים: אנחנו קמנו על מזבח התחרות ואנחנו האחרונים שנגיד להגביל מתן רציפים נוספים לנמל הסיני, למרות שלכאורה לפי האינטרסים שלי הייתי אמור לתת לך הסברים מאוד אינטליגנטיים למה לא לתת".

הרבה שנים אמרו שרוצים להסיר את המגבלה כדי להיטיב עם שלומי פוגל שידוע כמקורב לרה"מ בנימין נתניהו. יש לך תשובה לטענות האלה?
"זה קשר שעשה לנו רק נזק. אם זה היה כדי להיטיב עם פוגל לא הייתי צריך לחכות 10 שנים ולהגיע לבג"ץ, כשרק שם המדינה התחייבה לבחון את המגבלה. אין אחד שיכול להצדיק אותה כשמטרה היתה להגן על עובדים של נמלים ממשלתיים כשכבר אין כאלו כאן".