לייצר עשרות אלפי פגזים בשנה? המדינה שמצאה פתרון יצירתי

מלחמת רוסיה־אוקראינה מביאה להשפעות יוצאות דופן: חברות משתמשות באוקראינה בתור "שדה ניסויים" לטכנולוגיות חדשות, קייב מקבלת מימון זר בהיקפים גדולים וממקורות שונים כדי שתבלום את מכונת המלחמה של פוטין, ומדינות אירופיות מרחיבות פסי ייצור. בה בעת, הטכנולוגיות הביטחוניות ממשיכות לקפוץ קדימה, כשטיסות קרב מבוססות בינה מלאכותית נראות מעבר לפינה. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס. 

בריטניה מגבילה יצוא ביטחוני לישראל, אך ממשיכה לקבל מוצרים

חברת הבת של אלביט מערכות, אלביט UK, הודיעה על השלמת אספקת מערכות אימון ארטילרי (JFST) לצבא בריטניה. החברה אמנם רשומה בבריטניה, אבל השלמת האספקה באופן שגרתי ממחישה כי אמנם ממשלת הלייבור החליטה בספטמבר להשעות 30 מתוך 350 רישיונות יצוא לישראל, אבל מערכת הביטחון הבריטית עודנה זקוקה למערכות ישראליות. 

אלביט היא מובילה עולמית בתחום הסימולטורים, כשבין השאר למתקפות הטילים האיראניות התאמנו בחיל האוויר באמצעות המוצרים של החברה. באותה מידה יש את הסימולטורים היבשתיים, כבשנת 2019 שילם משרד ההגנה הבריטי 38 מיליון דולר עבור ה־ JFST . 

לפי אלביט בריטניה, הסימולטורים שכבר סיפקה, אפשרו 12 אלף שעות אימון, שהועילו הן לבריטניה והן לכוחות נאט"ו. הן באוויר והן ביבשה, סימולטורים מהווים חיסכון משמעותי - בחימושים, בדלקים, ובלוגיסטיקות סבוכות שמהוות כורח המציאות באימון עם אש חיה. 

ארה"ב מנסה מערכת יירוט כטב"מים באוקראינה

המלחמה באוקראינה היא מוקד לוחמת הבלתי מאוישים העולמית, ובעקבות כך זהו המקום הטוב ביותר לנסות פיתוחים בתחום. לפי דיווח בניוזוויק, ארה"ב הצטרפה ל"שדה הניסויים" עם מערכת ההגנה מפני כטב"מים היטצ'הייקר (hitchhiker), המשגרת כטב"מים ליירוט אמצעים בלתי מאוישים באוויר. את המוצר פיתחו החברות איירונט, שמתמחה בהגנת סייבר מבוססת בינה מלאכותית, ואסטריון, שעוסקות בטכנולוגיות הגנה מפני כטב"מים. 

המערכת החדשה מיועדת ליירט כטב"מים מסדרת שאהד האיראנית שהרוסים משתמשים בהם בהיקף ענק, באמצעות שיגור כטב"מים שמשתמשים בהנעה חשמלית. שימוש בכטב"ם ליירוט, במקום מערכות הגנה כמו פטריוט, מוזיל עלויות באופן משמעותי. עלות מיירט PAC-3, המתקדם ביותר בסדרת הפטריוט, מוערך בכ־6 מיליון דולר, והוא דורש גם התמודדות עם השלכות תפעוליות מסובכות בהרבה מאלו של ההיטצ'הייקר. 

המדינה הזעירה שמשקיעה בתעשייה הביטחונית של קייב

השפעה משמעותית נוספת של המלחמה באוקראינה, היא התפתחות בקצב יוצא דופן של התעשייה הביטחונית של קייב. במסגרת כלל ההשקעות בנושא מי שהחליטה לאחרונה להעביר 80 מיליון אירו לטובת המטרה הזו היא לוקסמבורג, מדינה עם כ־680 אלף אזרחים בלבד. הסכום יתווסף ליותר מ־200 מיליון אירו שלוקסמבורג כבר העבירה מאז פברואר 2022, וכוללים סיוע צבאי, הומניטרי וכלכלי. 

אותם 80 מיליון אירו מיועדים עבור פיתוח יכולות הייצור האוקראיניות של כטב"מים, מערכות מודיעין ולוחמה אלקטרונית כבר בשנה הבאה. המימון מביא לידי ביטוי הסכם שעליו חתמו לוקסמבורג ואוקראינה לפני כארבעה חודשים, ובו הן סיכמו על שיתוף פעולה ביטחוני למשך עשור. שר ההגנה של לוקסמבורג, פרנסואה באוש, ציין כי ההחלטה החדשה מביעה את סנטימנט הסיוע של מדינתנו לאוקראינה. 

פולין משקיעה בהרחבת פסי הייצור

בזמן שמדינות כמו לוקסמבורג משקיעות בתעשייה הביטחונית של אוקראינה במטרה שזו תעשה את העבודה עבורן, מדינות אחרות מוציאות הון על פיתוח יכולות עצמאיות. פולין היא הדוגמה הקיצונית לתופעה, כשמבין חברות ברית נאט"ו היא משקיעה בתקציב הביטחון שלה את השיעור הגבוה ביותר מתוך התוצר: 4.12%. לצורך ההשוואה, ספרד ולוקסמבורג משקיעות 1.28% ו־1.29% בהתאמה. 

על כן, נראה כי אין להיות מופתעים כי הבית התחתון של הפרלמנט בוורשה הצביע בעד הוספת 3 מיליארד זלוטי (כ־740 מיליון דולר) בהגברת יכולות הייצור של התעשייה הביטחונית המקומית, ובמיוחד פגזי 155 מ"מ. הזינוק בביקושים לפגזים שכאלו בעקבות המלחמה לאוקראינה הביאה לכך שמחירם, לפי וול סטריט ג'ורנל, הוכפל פי ארבעה: מ־2,100 דולר ליחידה ל־8,400 דולר. 

הסכם התחקורים של צה"ל

מערכת הביטחון בחרה בקבוצת TSG כספק יחיד למערכות הקלטה ותחקור לשנתיים הקרובות, במסגרת הסכם בסך כ־14 מיליון שקל. כך נודע לראשונה לגלובס. מערכת ההקלטה והתחקור מאפשרת לתחקר כל אירוע במהלך התרחשותו. נוסף על כך, מאפשרת המערכת גם תחקור עומק לאחר סיום האירוע, לצורך הסקת מסקנות. 

המערכת אוספת את כלל מקורות המידע הקיימים באתר, בהם אודיו, וידאו ודאטה בתצורות שונות, ומייצרת מהם תמונת תחקור אחידה ומיידית. המערכת שפיתחה TSG, נמצאת בשימוש גם במערכות אזרחיות, בהן הרכבת הקלה, לצורך תחקור של אירועים פליליים, בטיחותיים וביטחוניים. 

TSG , שהונפקה בבורסה בתל אביב בחודש יולי האחרון, מפתחת מגוון מערכות המיועדות לשימוש של גופי ביטחון בארץ ובעולם, בהן מערכות המבוססות על בינה מלאכותית. בין השאר, מפתחת החברה מערכות תמונה אווירית ליירוט והתראה; מנוע לבניית תמונה ימית והתראות; מערכות לאיתור פעילות פשיעה וטרור ימי; מערכות טקטיות לכוחות מיוחדים; ומערכות מודיעין לתכנון תקיפת מטרות.

גרמניה מציגה: מפעל פגזים סמוך לרוסיה

הפיתרון היצירתי של הענקית הגרמנית ריינמטאל לצורך להגברת יכולות ייצור פגזי 155 מ"מ - הקמת מפעל בליטא, שגובלת ברוסיה, בהשקעה בסך 190 מיליון דולר. המפעל שצפוי לקום עד אמצע שנת 2026, מיועד לייצר עשרות אלפי פגזים מדי שנה. "ההסכם יניב תועלת מקסימלית לליטא", אמרה שרת הכלכלה הליטאית אושרינה ארמונייטה.

באופן שאינו מקרי, המפעל ימוקם באזור באיסוגאלה, שבו גם נמצא בסיס חיל אוויר של נאט"ו. המתקן החדש הוא חלק מפרויקט כולל של ריינמטאל, שפועלת להאיץ את יכולות הייצור שלה ל־700 אלף פגזים בשנה, פי עשרה יותר מטרום ימי המלחמה באוקראינה. בצל הביקושים, החברה אף קיבלה לפני כחמישה חודשים הזמנה היסטורית של פגזי 155 מ"מ בסך 9.1 מיליארד דולר מצבא גרמניה.

יפן תבחן מטוס מבוסס בינה מלאכותית כבר בשנה הבאה

אחד המרוצים הטכנולוגיים המרתקים ביותר בעולם התעשיות הביטחוניות טמון בחילות האוויר ככלל ובהטמעת מערכות מבוססות בינה מלאכותית בהן, כחלק מפיתוח אמצעים שישרתו את מטוסי הדור השישי. במסגרת זאת, משרד ההגנה של יפן הודיע לאחרונה על אירוע משמעותי: טיסת ניסוי של מטוס בלתי מאויש מבוסס בינה מלאכותית מיועדת להתקיים כבר בנובמבר הקרוב.

קולונל מיצ'יטאקה איקדה, בכיר במינהל הרכש הביטחוני היפני, סיפר כי התהליך החל ב־2022, כשכבר ב־2023 הספיקו לסיים את פיתוח המערכת וניסויים מוקדמים. בטוקיו מתכננים להשתמש בטכנולוגיה לטובת שני דגמים שייעודם שונה לחלוטין: גרסת קרב וגרסת איסוף. ניסויי הטיסה צפויים להימשך עד ל־2027, במטרה לבחון את עמידת הכלים בכלל הייעודים.

האקתון חירום בשדה הקרב לזכרם של נופלים

האקתון חירום בשדה הקרב יתקיים בימים ראשון-שני הקרובים באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף מפא"ת, לזכרם של הנופלים איתן אוסטר, עומרי תמרי ושחר כהן מבטח זכרונם לברכה. האתגר הראשון שבו יעסקו הוא פינוי פצועים בעלייה ובשטח סבוך מאוד (שס"מ): תוואי השטח בגבול הצפון כולל שבילים צרים עם יכולת מעבר לאדם אחד, צמחייה מאתגרת, וסלעים. המטרה היא להביא פתרון שיאפשר פינוי מהיר ויעיל המבוסס על יכולות הכוח. פתרון קל, עמיד לתנאי הסביבה ומתאים לתפוצה רחבה.

האתגר השני הוא פיתוח מכשיר עצירת דימום מאזורי מעבר. קרי, בין הגוף לגפיים - מפשעות וצוואר. כיום, אין פתרון יעיל לעצירת דימום מאזורי מעבר בדרג השטח, למעט נקודות לחימה עם אצבעות. המענה הנדרש הוא כלי לעצירת דימום באזורי מעבר עבור דרג השדה, באמצעות מכשיר נוח לשימוש, קל משקל וקטן נפח. האתגר האחרון הוא פיתוח מערכת ניקוי מצלמת נהירה לרכב קרבי משוריין. המערכת נדרשת להיות בעלת יכולת שליטה מידית השליטה של הנהג (ידית איתות) דרך תקשורת הכלי.