נתוני ההזמנות של משרד הביטחון מהחברות הקטנות נחשפים

במשרד הביטחון מסכמים את השנה הראשונה של מלחמת חרבות ברזל עם הזמנות מ־86 סטארט־אפים וחברות קטנות בסך כ־601 מיליון שקל בין אוקטובר 2023 לספטמבר האחרון - פי חמישה בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. כך עולה מנתוני מפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) הנחשפים לראשונה בגלובס.

● מלחמת AI ומאבק על צמיחה: שלושה מחקרים מעריכים מה יעמוד מאחורי המרוץ הכלכלי של 2025 
● לא השתכנעו: מאחורי ההחלטה הנורבגית לחסל את ההשקעות בבזק
● תוהו ובוהו פוליטי וכלכלי בצרפת: הממשלה שמינה מקרון הודחה 

במהלך המלחמה, היקף ההזמנות של משרד הביטחון הכולל זינק, אך בניגוד לעבר בלט גם שיתוף הפעולה המתהדק עם סטארט־אפים - לצד העסקאות המוכרות עם החברות הגדולות. הידוק העבודה עם הסטארט־אפים, בהובלת מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') איל זמיר וראש מפא"ת תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, יגיע לשיא בכנס דיפנס־טק (Defense Tech Summit) של המרכז למחקר סייבר ע״ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב בשיתוף מפא״ת במשרד הביטחון בשבוע הבא.

זרז להתקדמות צה"ל

בתום ספטמבר, מפא"ת עבדה בסך הכל עם 284 סטארט־אפים וחברות קטנות, 200 מתוכן באופן ישיר ו־84 במנגנונים חיצוניים. מדובר בעלייה של 38 חברות מאז ינואר 2024. בכל הנוגע להזמנות הישירות, רק ברבעון השלישי של השנה התבצעו עסקאות בסך 134 מיליון שקל, כשנושא מעניין הוא כיצד עסקאות GTG (בין ממשלות) באות לידי ביטוי לא רק אצל החברות הגדולות. מתחילת השנה, מפא"ת קישרה בעסקאות של 13 סטארט־אפים וחברות קטנות בסך 74.5 מיליון שקל עם מדינות זרות, הרוב עם ארה"ב.

במערכת הביטחון רואים בהתקשרויות שהולכות ומתקדמות זרז להתקדמות הטכנולוגית של צה"ל. פילוח הזמנות משרד הביטחון מאז ינואר השנה מצביע כי 37% מהעסקאות התבצעו מול חברות בשלב טרום גיוס ההון (Pre-Seed) או סיד, 25% עם חברות אחרי שלב גיוס A ו־19% משלב C והלאה.

בד בבד, כשעוסקים בחברות בעלות התקשרות ישירה עם מפא"ת, שיעורן של החברות לאחר שלב טרום גיוס ההון (Pre-Seed) או סיד מזנק ל־64%, ואילו חברות אחרי שלב גיוס A עומדות על 16%.

בעקבות המלחמה, יותר מ־20 חברות סטארט־אפ עברו משלב הפיתוח לשלב הייצור או האיצו את שלב הייצור, ביניהן עין שלישית, רגולוס, רובוטיכאן, סמארט שוטר ו־NextDim. פילוח הזמנות לפי תחומים בזמן המלחמה מצביע מה מחפשים, בעיקר, בסטארט־אפים ובחברות הקטנות: 55% מההזמנות הופנו לפלטפורמות אוטונומיות.

"גמישות חיונית למלחמה"

לצד כל אלו, הערוץ העקיף מהווה כלי שבו מערכת הביטחון מצמיחה סטארט־אפים בשלבים מוקדמים. במסגרת זאת נכללת תוכנית המאיץ של מפא"ת INNOFENSE שבה הושלמו עד עתה ארבעה מחזורים עם 58 חברות הזנק. אותן חברות עוסקות בתחומים שונים, בהם בינה מלאכותית, ניווט ודיפ־טק, כאשר 58% מהמיזמים סיימו את השתתפותן לאחר הוכחת היתכנות (POC). מתוך אותן חברות, חמש חברות קיבלו הזמנות במלחמת חרבות ברזל: Alumor, Xmetix, Nextdim, Convex, Nisaba.

ענף התעשיות הביטחוניות מתקדם בכל רחבי העולם לכיוון הדואליות: שימושים לצרכים ביטחוניים ואזרחיים כאחד. עבור אותו ייעוד חתמה מפא"ת על הסכמי מסגרת לא מחייבים עם שלוש קרנות הון סיכון: AWZ, צ'רטרד גרופ ודואל אימפקט. עד עתה, לפי דיווחי הקרנות, הן השקיעו סך כולל של כ־264 מיליון שקל ב־15 חברות, חמש מתוכן בעלות התקשרות ישירה עם מפא"ת: XTEND, דיפקיפ, Xrodes, Viisight ו־Corsound.

מסלול עקיף נוסף שעוסקת בו מפא"ת, בשיתוף רשות החדשנות, הוא "מימד". פעילותו החלה לפני כ־12 שנה, במטרה להעניק מענקים לחברות בעלות פתרון חדשני דואלי, בשלב הוכחת ההיתכנות.

מבין החברות הפעילות, 73 חברות הזנק וחברות קטנות קיבלו מענק במסגרת מימד, בהן 41 חברות בעלות מספר ספק והזמנה מול מפא"ת. סכום הגיוס הידוע של כלל חברות אלו עומד כיום על כ־1.3 מיליארד שקל, כאשר כ־273 מיליון שקל הופנו לחברה אחת: קוואנטום סורס.

"בחברה קטנה, מעצם היותה קטנה, כל התהליכים של ניירת הם יותר מהירים. במקום לחכות למחלקה משפטית, דירקטוריון, הדברים יותר קלים", מסביר אל"מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות מפא"ת.

לדבריו, "סטארט־אפ צריך לגזור קופון מהר, להתקדם לגיוסים, ולייצר עסק שהוא יציב. הגמישות והרצון להביא הישגים במהרה הם חיוניים למלחמה".

אל"מ וויינגולד אופטימי לגבי מגמות החדשנות בתחום, ומפרט על הכנס שמהווה שלב נוסף בהתפתחות החדשנות הביטחונית בישראל: "היום הראשון יעסוק בדרך שבה טכנולוגיה משפיעה על שדה הקרב, והשני בחדשנות ובמשקיעים. עושים את ההפרדה כדי להראות שזה עובד. כדי להמחיש איך הסטארט־אפים הצליחו לעשות כברת דרך, ולייצר את אותו מכפיל כוח של תעשייה ביטחונית חזקה עם אקדמיה וסטארט־אפים צומחים עם כסף מקרנות".