רצח מנכ"ל קבוצת הביטוח של יונייטד הלת' מפיל את מניות חברות ביטוח הבריאות בארה"ב
רצח מנכ"ל חברת יונייטד הלת' בריאן תומפסון היה אולי אירוע נקודתי, אבל התגובה הציבורית אליו נרחבת, ומשפיעה גם על מניית יונייטד הלת' ומניות חברות ביטוח בריאות נוספות בארה"ב. מניית יונייטד נפלה 5% ביום שישי והשלימה ירידה של 10% בשבוע, אלוונס נפלה 3%, עם ירידה של 6% בשבוע. סיגנה נפלה 2% בשישי, עם ירידות של 6% בשבוע, ואלה רק חלק מן הדוגמאות. מדובר בחברות ענק, כך שגם ירידות באחוזים ספורים מיתרגמות לאבדן שווי של מיליארדי דולרים.
● ראיון | הישראלי הבכיר בענקית התרופות מרק: "מעכשיו נשקיע בישראל עוד יותר"
● חזית המדע | החוקרים שבדקו במיוחד בשבילנו אילו הבדלים הם רואים בין נשואים לרווקים
● פורטפוליו | מנכ"ל חברת השבבים שמצהיר: "מה שקרה לאנבידיה יכול לקרות גם לנו"
התגובות הציבוריות לרצח הפנו זרקור על הכעס של הציבור האמריקאי על חברות הביטוח, שהלך ונצבר לאורך השנים האחרונות. "אני זוכר את היום שבו יונייטד סרבו לאשפוז של לילה אחד עבור בן ה-12 שלי שעבר ניתוח שיקום לב", אמר משתמש ברשת X, ואחר סיפר: "אני זוכר את היום בו יונייטד הפסיקו לשלם עבור הכימותרפיה שלי, ולא סיפרו לי". התוצאה הייתה שהמטופל היה צריך להילחם גם בסרטן וגם בחוב גדול ולא צפוי. "כשאתה יורה באדם אחד ברחוב, זה רצח. כשאתה הורג אלפים בבתי חולים על ידי מניעת טיפול רפואי, זו יזמות", סיכם את הסנטימנט משתמש נוסף.
חשבונות הטיקטוק העוסקים בחשיפת פשעים מטעם עצמם, נותרו שקטים במקרה זה ונראה כי אינם קופצים על האפשרות למצוא את הרוצח. חלק מה"בלשים" אף הצהירו כי אינם מעוניינים לעזור. "אנחנו לא תומכים באלימות אבל אנחנו גם לא חייבים לעזור", אמר המשתמש thatdaneshguy.
חברות הביטוח סבלו תמיד מתדמית שלילית בארה"ב, אבל בשנים האחרונות הביקורת מחמירה, בעיקר לגבי חברות ביטוח הבריאות. בעבר, חברות התרופות היו נחשבות לאשמות העיקריות בעלויות הבריאות בארה"ב, והן ספגו ביקורת ואיומים ברגולציה מחמירה בכל קמפייני הבחירות האחרונים לנשיאות ארה"ב, מכל הצדדים הפוליטיים. בשנים האחרונות מתברר גם לציבור הרחב שחברות התרופות הן רק חלק, אולי אפילו קטן יותר, מהבעיה. ממשל ביידן אפילו החל לסמן את חברות הביטוח בתור הגורם הבא לטיפול.
אצל טראמפ בקמפיין 2024 לא ניתנה התייחסות לסוגייה. המועמדים שלו למשרות הבכירות בתחום הבריאות מתעניינים יותר בפנים אחרות של הרגולציה הרפואי, ולכן אולי ציפו חברות ביטוח הבריאות לתקופה שקטה ברמת הרגולטורית. אך הרצח עורר דיון ציבורי שלא יהיה לממשל קל להתעלם ממנו.
זעם ציבורי שאי-אפשר להחזיר לבקבוק
למשל, חברת אנת'ם, שאינה קשורה ליונייטד, פרסמה לפני הרצח כי היא צפויה להפסיק לשלם עבור הרדמה מעבר לכמות מסוימת למי שהניתוח שלו מתארך. המטרה היא למנוע מרופאים להאריך ניתוחים ללא צורך, אבל מה אמור המנותח לעשות? להתעורר וללכת הביתה באמצע הניתוח אם אין לו כסף לשלם? לסיים את הניתוח ללא הרדמה? בעקבות הקריאות הציבוריות נגד המהלך שהגיעו במקביל לרצח של תופסון, החליטה אנת'ם לחזור בה מההחלטה התמוהה הזו. מספר פוליטיקאים אמריקאים היו מעורבים בהפעלת הלחץ על אנת'ם לסגת מן ההחלטה, והם התגייסו לנושא לאחר שהרצח של תומפסון העלה את הנושא על סדר היום.
יונייטד זכו לביקורת ייחודית בשנתיים האחרונות, לא רק משום שהם החברה הגדולה בתחום, אלא גם בשל השתלטות שביצעו בשנים האחרונות על קליניקות רפואיות ושימוש באינטגרציה הזו כדי ללחוץ על רופאים לשתף פעולה עם טקטיקות בעייתיות להוציא עוד כסף מהציבור, כך על פי תחקיר של אתר חדשות הביומד STAT.
נכון לשעה זו, עדיין לא נתפס הרוצח, שכיוון ככל הנראה לייצר תגובה הציבורית. המילים Delay ,Deny ו-Depose שנכתבו על הכדורים שנורו, והאיומים שנשלחו מבעוד מועד למשרדי יונייטד, מצביעים על רצח כנקמה של מטופל שנפגע ממדיניות החברה.
האם אכן זו הסיבה או שמדובר בהטעיה מתוחכמת? המשטרה הודיעה הבוקר כי היא מאמינה שזיהתה את החשוד, לאחר שהסיר את מסיכת הפנים שלו לרגע כדי לחייך לפקידת הקבלה במלון בו שהה, ותמונתו נלכדה במצלמות האבטחה. המשטרה אף איתרה תיק, בקבוק מים ואריזה של חטיף שהחשוד השאיר מאחוריו. חוסר זהירות משווע או דווקא הסטה מתוחכמת של המשטרה מן המסלול? אם יתפס החשוד, התשובות יהיו הרבה יותר ברורות. אבל את עוצמת הרגשות שהתפרצו בעקבות הרצח, כבר אי-אפשר להחזיר לבקבוק.
טבע ושדרות משתפות פעולה באקסלרטור חדש ייעודי לתחום החוסן
אקסלרטור חדש הוקם בשדרות במטרה ליצירת חדשנות ותעסוקה מתוך הטראומה שעברה העיר. כעת מבשיל שיתוף-פעולה בין המיזם לבין פרויקט "מטפלים בנפש", של טבע, ומספר מיזמים שצמחו מתוך הפרויקט כבר החלו לצאת לדרך עצמאית.
לדברי ערן סגל, מנכ"ל מאיץ: "החזון שלנו הוא להקים אקוסיסטם על בסיס מה שנראה כחיסרון שלנו, הטראומה, אבל זה גם היתרון שלנו, החוסן בפני הטראומה. אנחנו בונים סטארט אפים שעוזרים לציבור בעיר, וחלקם צפויים להישאר בעיר". המיזם משותף לעיריית שדרות והמטב"ח - המרכז הטכנולוגי לביטחון וחוסן, ופועל תחת רשות החדשנות.
כ-300 מיזמים הוגשו בעקבות קול קורא שיצא בפברואר, ומתוכם נבחרו 18 לקורס הראשון שהחל בספטמבר. "חלקם בשלב הרעיון וחלקם כבר עם מוצר מתקדם", אומר סגל. "חלקם צעירים שהגיעו בעקבות האקת'ון שעשינו באוניברסיטת תל אביב, לחלקם זה כבר סטארט אפ שני או שלישי, ויש לנו אפילו יזם אחד בן 75 שהקים בעצמו חממות". אף אחד מהיזמים אינו מתגורר בשדרות. "זה אחד הכאבים", אומר סגל. "אבל יש לנו 4-5 שרוצים להקים את החברה בשדרות, ואפילו לייצר את המוצר כאן".
הקורס כולל תוכן בנושאי יזמות יחד עם חיבור לשטח. "פגישות עם מטפלים במרכז החוסן המקומי, סימולציה של אזעקה עם 15 שניות להיכנס למרחב מוגן. באירוע הסיום באקסלרטור בדרך כלל מכריזים על הזוכים. אצלנו החלטנו שכולם זוכים".
בין המיזמים הבולטים ניתן למצוא את חברת Neao.io שפיתחה כלים לטיפול קבוצתי באמצעות מציאות מדומה, את כסית, שפיתחה סדרה של מוצרים לגיבוס וקיבוע לאחר פציעה הכוללים חיישנים העוקבים אחרי ההחלמה, ואת appscent, מערכת המפיצה ריחות בזמן השינה במטרה להקל על השפעות תסמונת פוסט טראומטית.
חלק מן החברות עוסקות בתחום הטיפול הנפשי, וחלקן מתמקדות בהנגשת טיפול רפואי. סגל מציין כי המפונים משדרות לערים מרכזיות כמו תל אביב או ירושליי נדהמו מהיכולת לקבל מענה רפואי בזמן בערים אליהן פונו. יהיה קשה להם לחזור לרמת שירותי הבריאות שקיבלו בשדרות, והעיר משתפת כעת פעולה עם בית החולים שיבא במטרה לשפר את שירותי הבריאות בעיר.
שיתוף-הפעולה עם טבע
שיתוף-פעולה משמעותי נוסף עבור האקסלרטור הוא כאמור עם טבע. ירדן אברבנל, ראש תוכנית "מטפלים בנפש" בטבע: "תוכנית מטפלים בנפש נולדה כדי לטפל בפוסט טראומה של ישראל אחרי ה-7.10, תוך שימת דגש על חיזוק המטפלים עצמם: הפסיכולוגים והמטפלים האחרים בנפש, אנשי חינוך בסביבות שנפגעו באופן מיוחד וכל מי שנותן עזרה ראשונה נפשית בחירום. בהדרגה הבנו שאנחנו לא בשלב הפוסט טראומה. אנחנו עדיין בטראומה, ושינינו את המענה שלנו בהתאם".
התוכנית נתנה הכשרה מיוחדת בטראומה וכן תמיכה נפשית למטפלים בטראומה, אם פסיכולוגים, עו"סים ופסיכיאטרים, ואם אנשי רפואה ראשונית, חינוך או רווחה שמוצאים את עצמם כעת מטפלים בטראומה עם הכשרה מעטה יחסית בנושא.
החיפוש אחר כלים חדשניים וטכנולוגיים לטיפול בטראומה הוא נדבך רשמי נוסף של התוכנית, ומלבד חיזוק אקסלרטור בשדרות, החברה תומכת במחקרים שנועדו לזהות את הכלים הטובים ביותר לטיפול בטראומה וכן עוזרת להקמת מאגר מידע בתחום.
"רוב מי שצריך טיפול נפשי בתקופה הקרובה, לא יקבל אותו. זו המתמטיקה של מדינת ישראל", אומרת אברבנל. "לכן אנחנו צריכים להפיץ את עקרונות הטיפול בטראומה גם בקהילה, כי רק אם רוב הציבור יקבל כלים למניעה בקהילה, נוכל להתמודד עם מה שקורה כעת לאוכלוסיה".
אישור השיווק של ננוקס הורחב, והמניה קפצה 30%
מניית חברת ננוקס עלתה 30% ביום שישי בעקבות הרחבת אישור השיווק למערכת הרנטגן הדיגיטלית הניידת שלה. המחיר מגלם לחברה שווי של 466 מיליון דולר. ננוקס קיבלה גם המלצה מבנק ההשקעות קנטור פיצג'רלד, שנקב במחיר יעד של 12 דולר, גבוה ב-60% מהמחיר הנוכחי אחרי העליות.
ננוקס הוקמה על ידי רן פוליאקין ז"ל כדי לפתח מערכת הרנטגן הדיגיטלית הניידת, וההבטחות כי החברה תעשה במהירות מהפיכה בתחום הרנטגן הובילו את החברה להנפקה בנאסד"ק ב-2020 במסגרתה גייסה 165 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר. המניה נסקה אחרי ההנפקה ושוי החברה הגיע ל-3.5 מיליארד דולר. אך על רקע תקיפות של שורטיסטים שטענו כי החברה מבטיחה הבטחות יתר סביב המוצר שלה והביעה ספק האם הוא בכלל עובד, המניה התרסקה.
אך ההתרסקות עדיין השאירה אותה בשווי שאפשר לה לרכוש ב-27 מיליון דולר במזומן ומניות את רשת הרדיולוגיה USARAD וב-200 מיליון דולר, בעיקר במניות, את חברת זברה, שפיתחה מערכת לפענוח דיגיטלי של סריקות הדמיה. מאז הכנסות החברה מגיעות בעיקר משירותי הרדיולוגיה, מעט משירותי הפינוח, ותרומה נמוכה מאוד של הרנטגן עצמו.
ברבעון השלישי של 2024 רשמה החברה הכנסות כוללות של 3 מיליון דולר בלבד (אומנם עליה של 20% לעומת התקופה המקבילה), רובן משירותי רדיולוגיה מקוונים. החברה רשמה הפסד נקי של כ-13 מיליון דולר וגם הפסד גולמי ותפעולי. בקופת החברה 57 מיליון דולר, לעומת כ-82 נכון לסוף 2023, כך שהיא זקוקה לשינוי במהירות האפשרית.
בשיחת הועידה האחרונה סיפר אז מלצר, מנכ"ל החברה, כי לאחר השקת המוצר בתחילת השנה, ישנן היום 47 מערכות Nanox.arc בשימוש ברחבי ארה"ב, וכי חלק מן הלקוחות חיכו לאישור לגרסה החדשה לשם הטמעה ותחילת השימוש במוצר. בשלב זה לרוב הכנסות החברה מושפעות מקצב השימוש במכשירים - החברה מדווחת כי כיום מבוצעות לרוב שבע סריקות ביום - ומהאפשרות לרופאים לקבל שיפוי ביטוחי עבור השימוש במוצר. שינויים משמעותיים בשני המשתנים הללו עשויים להעלות את ההכנסות.
במקביל לפעילותה בארה"ב, ננוקס רואה גם במדינות מתפתחות שוק משמעותי למוצר שלה, שהוא זול ונייד יותר ממוצרי רנטגן קיימים. היא עורכת ניסוי קליני בגאנה, במקביל לניסוי שהא עורכת בביילינסון. היא הודיעה בשיחת הועידה שלה על קבלת אישור רגולטורי בצ'ילה. האסטרטגיה של פניה למספר שווקים עולמיים בבת אחת במקביל לשוק האמריקאי המאתגר היא תובענית מבחינת משאבים ותשומת לב ניהולית, אך ייתכן שהיתרונות של המכשיר למדינות המתפתחות יאפשרו לו לתפוס תאוצה במקומות אלה תחילה.
דרוקסי מגייסת 21 מיליון דולר
חברת Dorxi, אשר פיתחה טכנולוגיה המקלה על הפן האדמיניסטרטיבי בעבודתו של הרופא, הודיע על גיוס של 21 מיליון דולר, המביא את סף היקף הגיוסים של החברה ל-25 מיליון דולר בשנתיים מאז הקמתה. את ההשקעה הנוכחית הובילה קרן ההשקעות האמריקאית Drive Capital ולצידה משקיעים נוספים ביניהם Verissimo, AirAngels, Lurie Consulting ואלעד ליטמן.
החברה הוקמה בשנת 2022 על ידי רווה בן סימון, היום CTO בחברה ועל ידי גדי שנהר, מייסד שותף ומנכ"ל, שניהם יוצאי 8200 ומהנדסי חשמל מהטכניון. היום מעסיקה החברה כ-40 עובדים.
החברה הוקמה לאחר שטעות רפואי פגעה בבריאותה של סבתו של שנהר. המטרה המקורית הייתה לפתח מערכת למנוע שגיאות, אך בשיחות עם הרופאים הבינו המייסדים כי העומס האדמיניסטרטיבי הוא סוגיה כואבת עבור הרופאים ואחד המקורות המובילים לשגיאות.
המערכת המבוסס בינה מלאכותית, נועדה להנגיש מידע לרופאים כדי לאפשר להם לקבל החלטות לגבי המטופל ולתעד בקלות את פעולותיהם. המערכת אינה רושמת דבר בתיק במקום הרופא, אך היא אמור לחסוך לו גלילה בתפריטים ארוכים או חיפוש אחר קודים של בדיקות ומרשמים.
ישנן מספר חברות ישראליות שפיתחו מערכות תומכות החלטה לרופאים, אם כי לכל מערכת ישנם המאפיינים שלה. בין החברות ניתן לציין את MedCPU הותיקה, Kahun ובמידה מסוימת גם KHealth , שהחלה מנקודה זו והתפתחה למערכת שירותי רפואה שלמה. גם חברות גדולות כמו GE Healthcare הביעו בעבר עניין בפיתוח מוצרים בתחום זה.
Droxi כבר החלה לעבוד עם רשתות בריאות כמו Salience Health ו-Frontier health.
כתבות
ני"ע
