מי עומד מאחורי המורדים, למה הם תקפו ואיך תושפע ישראל? כל מה שצריך לדעת על ההפיכה בסוריה

ביום רביעי שעבר פתחו המורדים הסורים, בראשות הארגון היאת תחריר א־שאם, במתקפת פתע נגד משטר אסד. לרגע אפשר היה לחשוב שזה עוד חלק שגרתי ממלחמת האזרחים עקובת הדם במדינה, אלא שתוך ימים התברר שמדובר באירוע אחר לגמרי - בזו אחר זו נפלו ערי המדינה עד הנפילה המוחלטת של משטר אסד. 54 שנה של משטר דיקטטורי ואכזרי הסתיימו בתוך 12 יום. מה יהיה עכשיו בסוריה, והאם זה טוב לישראל?

● ארכי-טרוריסט שעל ראשו פרס של 10 מיליון דולר: הכירו את האיש שהשתלט על סוריה 
● משפט אחד של דונלד טראמפ הצליח להדאיג יותר מכל את אירופה 

איך הכול התחיל?

ב־27 בנובמבר פתחו המורדים במתקפה בצפון מערב סוריה. זה החל בכיבוש מספר כפרים ולאחר יומיים נכבשה העיר חלב, בכיבוש קל מהצפוי שנראה שהגיע בהפתעה גמורה עבור השלטון הסורי. ברשתות החברתיות היו מי שכינו אותו "7 באוקטובר של אסד". ב־5 בדצמבר כבשו המורדים גם את העיר חמה (הרביעית בגודלה בסוריה), ובמקביל ארגונים אחרים כבשו חלקים נרחבים בדרום סוריה.

בסוף השבוע המורדים הודיעו רשמית שהשתלטו על חמץ והיעד הבא היה ברור: דמשק. שדות תעופה, רשתות טלוויזיה, בתי כלא - הכול נפל בידיהם. "דמשק שוחררה והרודן בשאר אל־אסד הופל. תחי סוריה החופשית לכל הסורים, על כל העדות שלהם", הם הכריזו בתחילת השבוע. ומה עם אסד עצמו? על פי חלק מהדיווחים הוא ומשפחתו ברחו לרוסיה, אך עד לסגירת הגיליון אין מידע מאומת בעניין גורלו.

מי עומד מאחורי המתקפות?

המתקפות בסוריה כוללות ארגוני מורדים רבים, המוביל שבהם הוא היאת תחריר א־שאם, בראשות אבו מוחמד אל־ג'ולאני. הארגון החל את דרכו ב־2011 כשלוחה של אל־קאעידה, אך כדי לאחד את שורות המורדים הוא בחר להתנתק מהארגון.

אלא שהסיפור האמיתי כנראה נעוץ במדינה שעומדת מאחורי הארגון - טורקיה. "בלי הטורקים הארגון הזה לא היה קיים", מסביר ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור ומרצה באוניברסיטת רייכמן. "זה בא לידי ביטוי בסיוע כלכלי, בתחמושת וגם בהגנה פיזית". בתחילת השבוע שעבר נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן עוד ניסה לשלוח מסרי פיוס ואיחל להפסקת אש בין הגורמים, עד אך מהרה הפסיק להתחבא ואף הודה שהמורדים הם שליחים שלו.

למה טורקיה נכנסה לסיפור?

ראשית, צריך לומר שטורקיה ואסד מעולם לא היו חברים, וגם אין נורמליזציה בין המדינות: אין שגרירות סורית באנקרה וטורקיה לא ממש מכירה באסד. אלא שבחודשים האחרונים החלו להגיע רוחות של שינוי כאשר ארדואן ניהל שיחות פתוחות עם סוריה וניסה לנרמל את היחסים בין המדינות. הרווח הגדול של ארדואן יהיה אם יוכל להחזיר לסוריה את מיליוני הפליטים שנמצאים בטורקיה ומהווים עול כבד על הכלכלה.

"אבל טורקיה לא באמת הסכימה לוויתורים מצדה, למשל על חבלי הארץ שהיא נמצאת בהם בסוריה", אומר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה ממרכז דיין באוניברסיטת ת"א. "מנגד, גם אסד לא יכול היה להסכים ללגיטימציה לטורקיה בזמן שיש נוכחות צבאית שלה בסוריה". מכאן, כמו שנהוג במזרח התיכון, ארדואן החליט להעביר את המסר בכוח ונתן אור ירוק להיאת תחריר א־שאם.

למה דווקא עכשיו?

המציאות הגיאו־פוליטית יצרה לטורקיה הזדמנות. בעבר, כשאסד הצליח להכניע (זמנית) את המורדים, הוא ציין כי "פרקים יכתבו בהיסטוריה על החברים שלנו, על איראן, על רוסיה ועל חיזבאללה". ולא סתם, בשנת 2013 חיזבאללה ואיראן נכנסו למערכה בסוריה, וב־2015 פוטין נכנס גם הוא כדי להגן על אסד. ספק רב אם המשטר היה מצליח לשמור על עצמו בלעדיהם.

אלא שבשנים האחרונות המפה השתנתה. זה התחיל בפברואר 2022 כשרוסיה פתחה במלחמה נגד אוקראינה, מלחמה שהסיטה ממנה קשב ולא נתנה לה להיות זמינה לאסד ביום פקודה. אך ההתפתחות הדרמטית ביותר הייתה בשנה האחרונה - חיזבאללה ספג פגיעות משמעותיות במלחמה מול ישראל, וגם איראן הייתה שקועה עמוק במלחמה במזרח התיכון - בין אם בשיקום חיזבאללה ובין אם במהלומות הישירות אל מול ישראל. וכך, למעשה, אסד נותר לבד.

עם זאת, מעניין העיתוי הספציפי בו בחרו המורדים - בדיוק ביום בו נחתמה הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה. "ייתכן שהמורדים זיהו את ההסדרה כחולשה", אומרת ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון, ומוסיפה כי "מבחינה אופרטיבית, ההסדרה מקשה על שינוע אמל"ח ופעילים בגבול סוריה־לבנון. בסופו של דבר צבר של נסיבות שיחק מאוד לרעתו של אסד".

מה יהיה בסוריה?

קשה לומר שסוריה בדרך לפריחה מחודשת. "המורדים מגוונים", מסביר ד"ר אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ואיש מערכת הביטחון לשעבר, "והאירוע המרכזי יהיה בינם לבין עצמם. מצד אחד יש מורדים ג'יהאדיסטים שרוצים מדינה אסלאמית, ומצד שני מורדים שרואים בעיני רוחם מדינה לא דתית. קשה לראות איך הם יגיעו לכדי מדינה אחת. צריך לזכור שסוריה מורכבת מכורדים, דרוזים, סונים, עלווים ועוד. בשלב הראשון הם כנראה יהיו מובלעות בתוך המדינה. בעתיד, אם גורמים אחרים יתערבו, אולי הם יצליחו ליצור משהו רחב יותר".

האם זה בכלל טוב לישראל?

מה שקורה בסוריה נחשב למרתק והיסטורי בקנה מידה עולמי, אך לצערנו ישראל לא צופה מהצד, ונשאלת השאלה איפה זה יפגוש אותנו והאם זה טוב לנו. "ניתוק הציר האירני ופגיעה אנושה בטבעת האש האיראנית זה דבר טוב מאוד לישראל", מסביר ד"ר בלאיש. "זה פוגע גם בחיזבאללה וגם ביכולת האיראנית לחזק אותו ולהעביר אליו אמל"ח. אבל צריך לזכור שלא מדובר באוהבי ישראל. אמנם כרגע אנחנו לא בעדיפות ראשונה שלהם, אבל יום יבוא ונהיה".

ולמרות זאת, אין ספק שפירוק הציר האיראני באזור מביא איתו גם הזדמנות. "אפשר לייצר בריתות אל מול הפלגים המתונים מקרב המורדים, כמו הכורדים וצבא סוריה החופשית", אומר ד"ר בלאיש. "אמנם מול הפלג הג'יהאדיסטי ואל־ג'ולאני זה יהיה מורכב יותר, כי הבסיס שלהם נשען על קיצונות אסלאמית, אבל אם נדע ליצור בריתות מול החלקים המתונים יכולה להיות כאן הזדמנות".

אתגר נוסף עבור ישראל יהיה החיכוך עם טורקיה שמתגבר כעת. "המהלכים הללו מבססים עוד יותר את השפעתה של טורקיה על סוריה", מזהיר ד"ר כהן ינרוג'ק במאמרו במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS)."המורדים ייחלו לבסס משטר סוני שיהיה נוח מאוד לטורקיה ולחזונה. המצב הזה עלול להציב את ישראל מול טורקיה, בדומה למצב בלבנון, בה העימות למעשה הוא מול איראן. מדובר במצב חדש ומסוכן שעלול להוות סיבה מרכזית להמשך ההידרדרות ביחסים בין ישראל לטורקיה".

עד שכל זה יקרה, צריך לזכור שנשק אסטרטגי עשוי ליפול לידי המורדים בטווח הזמן המיידי, ועל ישראל לפעול כדי למנוע את המציאות הזו.

ומה האיראנים יעשו?

במבט כולל, ההחלטה של יחיא סינוואר ב־7 באוקטובר הובילה לאסון עבור הציר האיראני. חמאס התפרק כמעט לגמרי, חיזבאללה נחלש משמעותית וגם איראן איבדה מהכוח שלה. אמנם את אסד הם כבר לא יצליחו להציל, אך לא בטוח בכלל שעלי ח'אמנאי יוותר על סוריה. "האיראנים חייבים אותה בשביל לספק תחמושת לחיזבאללה", מציין ד"ר בלאיש. "לכן, לדעתי המגמה האיראנית תהיה לייצר קשר מול המורדים ולהציע להם אמל"ח וכסף כדי שהם יהיו עוד ארגון שיהווה איום כנגד ישראל. זו מומחיות איראנית - ללכוד ארגונים ברשת כלכלית־חימושית.

"בסופו של דבר זה מצב חדש שנצטרך לבנות את עצמנו אליו. נצטרך לראות את המאמצים האיראניים וגם להיות ערוכים לכל תרחיש. אי אפשר לייצר קונספציות. צריך גם לזכור שבקרוב יהיה שחקן חדש באזור, דונלד טראמפ, וזה יכול להשפיע".

מה יכול לקרות בשוק הנפט?

סוריה היא מפיקת נפט קטנה לעומת ארה"ב או איראן, אך בשל המעורבות של מעצמות רבות בשטחה יכולה להיות השפעה מסוימת של שליטת המורדים על אספקת הנפט בעולם. ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, אומר כי תפוקת הנפט הסורית היומית היא כ־70 אלף חביות, לאחר שתשתיות הנפט נפגעו במהלך שנות מלחמת האזרחים. "השתלטות המורדים על מתקני נפט עשויה לגרום לירידה נוספת בתפוקה המקומית, אך בשל התרומה המזערית של סוריה לשוק הנפט העולמי, ההשפעה על המחירים צפויה להיות מוגבלת".

יחד עם זאת, מסייג בפמן, "השוק העולמי רגיש לאיומים על אספקת הנפט מהמזרח התיכון", והשתלטות המורדים עשויה לערער את היציבות האזורית, "במיוחד אם תגבר המתיחות בין מדינות המעורבות בסכסוך, כגון טורקיה, איראן ורוסיה".

כמו כן, יכולה להיות השפעה על נתיבי סחר, שעשויה להשפיע בתורה על מחירי הסחורות והנפט. עם זאת, נכון לעכשיו, הלחימה מתמקדת בעיקר בתוך סוריה, ולכן ההשפעה על נתיבי הסחר האזוריים מוגבלת.

פרמיית הסיכון של ישראל תעלה?

כוחות המורדים לא אוהדים במיוחד את ישראל, שכבר פרסה כוחות על הגבול מול סוריה כדי להגן על האינטרסים שלה בגבול.

למרות חוסר הוודאות בסוריה, ההשפעה על המצב בישראל עד כה נראית כזניחה. המדדים בבורסה בת"א ממוקדים ברגיעה בחזית הלבנונית ופרמיות הסיכון השונות המשיכו להתמתן עד לסוף השבוע. השקל התחזק, ובתוך שבוע מחיר ה־CDS ל־5 שנים ירד בכ־6 נקודות בסיס ל־105 נקודות, הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2023.