בג"ץ דן הבוקר (ד') בשלוש עתירות שהוגשו בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר, לאור סירוב הממשלה המתמשך. בקשת גלובס וגופי תקשורת נוספים להעביר את הדיון בשידור חי נדחתה ללא נימוק על-ידי השופט דוד מינץ היושב בראש ההרכב. בעקבות הדיון שהתקיים, בג"ץ הורה לממשלה לעדכן בתוך 60 בנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
● פרשנות | המאבק סביב ועדת החקירה הממלכתית הוא פול גז בניוטרל
● "הממשלה והצבא כשלו כישלון מוחלט": מסקנות ועדת החקירה האזרחית
בפתח הדיון פנה השופט דוד מינץ לבא-כוח הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, ושאל, לנוכח עמדת היועצת המשפטית לממשלה: "האם אתם מוכנים לקיים דיון הלכה למעשה לסעד אופרטיבי, יש מחלוקת איזו ועדה, שתהיה ישיבה במליאת הממשלה לדון על העניין הזה".
עו"ד ראבילו השיב: "התשובה היא לא. כל ההתייחסות לנושא רק בסוף המלחמה".
השופט יוסף אלרון העיר: "בסופו של דבר ועדה תקום, אפשר לדון איזו, אנחנו לא נכנסים לעניין הזה".
"המחדל הכי איום שהיה פה אי-פעם"
עו"ד גלעד ברנע, המייצג את תנועת דרכנו ומשפחות 7 באוקטובר, טען בדיון: "לא היה דבר כזה. מדובר באירוע מאוד-מאוד קשה של האנשים שאני מייצג אותם, בניהם עינב צנגאוקר; משפחתו של הקצין הגיבור שנהרג, משפחת שי; אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל. זה לא אסון, אסון זה אירוע שהטבע גרם אותו. הדבר הזה הוא מעשה ידי אדם, הוא מחדל של מדינת ישראל, המחדל הכי איום שהיה פה אי-פעם. אזרחי ותושבי ישראל הופקרו, נחטפו, נאנסו. מדינת ישראל לא הייתה שם. לא היה דבר כזה.
"אני פונה לעו"ד ראבלו: מי החליט שלא תהיה ועדת חקירה ממלכתית, מי נתן את ההוראה? מפה מתחיל הכול, אף אחד לא מעז לקחת אפילו אחריות על אי-ההחלטה הזאת. אם ראש הממשלה קיבל את ההחלטה, שיגיש תצהיר שיביא את השיקולים שלו. יש שיגידו שהוא צריך להתייצב פה. צריך להוציא צו על-תנאי שמסביר מי מחליט ולמה".
את העתירות הגישו משפחות שכולות, משפחות מפונים וקרובי חטופים, 167 ראשי מערכת הביטחון לשעבר ו-86 שרים וחברי כנסת לשעבר. בין העותרים - עינב צנגאוקר, שבנה מתן חטוף בעזה; השר לשעבר יזהר שי והילה שי, הוריו של ירון אורי שי, לוחם סיירת נח"ל שנפל; תא"ל במיל' נציב כבאות והצלה דדי שמחי, אביו של גיא, לוחם בסיירת צנחנים שנפל ברעים; אורי אפשטיין, שבנו נטע נרצח בביתו בכפר עזה; וכן ראומה וגדי קדם, שאיבדו משפחה שלמה - הבת תמר, בעלה יונתן ושלושת ילדיהם - ארבל, שחר ועומר, ואת אמו של יונתן - קרול.
העותרים טוענים כי "אירוע כה חריג לא קרה מעולם בהיסטוריה בת 76 השנים של מדינת ישראל". נטען כי הקמת ועדת חקירה ממלכתית "נדרשת בדחיפות, בראש ובראשונה לשם הפקת הלקחים המתחייבים למניעת הישנותם של מקרים דומים בעתיד וכן לצורך השבת האמון של הציבור".
היועמ"שית: ועדת חקירה ממלכתית - הכלי המשפטי המתאים
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבית המשפט כי לעמדתה ועדת חקירה ממלכתית היא "באופן מובהק הכלי המשפטי המתאים בחוק" לחקירת האירועים, וכי הממשלה חייבת לקיים דיון בנושא בהקדם ולקבל החלטה.
בתגובתה כתבה היועמ"שית כי "אין מחלוקת על כך שנדרשת חקירה והפקת לקחים מעמיקה ואפקטיבית. הדבר נדרש, בין היתר, לשם מניעת הישנות אסון לאומי".
עוד התייחסה היועמ"שית לביקורת שהחל לבצע מבקר המדינה, בה היא רואה הצדקה נוספת לצורך בדבר קבלת החלטה על הקמת ועדה ממלכתית. לדבריה, "'העלאת ההילוך' בכל הנוגע לביקורת ביחס לגופי הביטחון בנקודת הזמן הנוכחית, עלולה ליצור כפילות ולפגום באפקטיביות של ועדת חקירה ממלכתית, ככל שיוחלט על הקמתה".
נתניהו: בג"ץ אינו מוסמך להתערב בהחלטה
ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש לדחות את העתירה בנימוק כי בג"ץ אינו מוסמך להתערב בהחלטה זו, וכי הממשלה חופשית להחליט אם להקים ועדת חקירה, ואם זו תהיה ממלכתית או ממשלתית.
"חוק ועדות חקירה קובע במפורש כי הממשלה היא זו שרשאית להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. סמכות שברשות זו קיימת לממשלה ולא לכל גורם אחר", נטען.
עוד נטען כי התנהלות הממשלה בעניינים כאלה נתונה לביקורת הכנסת והציבור, ולא לבית המשפט.
מי שהגיש את התגובה מטעם נתניהו הוא עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג אותו באופן פרטי. "הלכה למעשה, העותרים מבקשים כי בית המשפט הנכבד ייטול את סמכותה הטבועה והאינהרנטית של הממשלה ויקבע במקומה האם ואיזו ועדה יש להקים. בכל הכבוד, לא יעלה על הדעת שבית משפט נכבד זה יפעל בניגוד גמור להלכה הפסוקה שנקבעה על-ידו פעם אחר פעם בעבר, וינפץ לרסיסים את עיקרון הפרדת הרשויות ומערכת האיזונים והבלמים במדינה", נטען בתגובה.
השופט יחיאל כשר אמר לעו"ד ראבילו, בא-כוח הממשלה: "בהנחה שההלכה היא שההתערבות של בית המשפט בנושא כזה קשורה למקרים קיצוניים ונדירים ביותר שקשה לחשוב מה הם יהיו - האם אדוני חולק שאירועי ה-7 באוקטובר זה המועמד הכי טוב להיות החריג מאז קום המדינה?".
"השאלה היא לא אם צריך לחקור, אלא כיצד"
עו"ד יונתן ברמן מהייעוץ המשפטי לממשלה אמר: "השאלה היא לא אם צריך לחקור, אלא כיצד, העיתוי וההיקף והנושאים שצריך לבדוק. לדעת היועמ"שית בשלה העת לקיים דיון בממשלה בנושאים האלה. הסיבה הראשונה היא חלוף הזמן. המשקל של החקירה והפגיעה באפקטיביות שלה עם חלוף הזמן זה שיקול".
עו"ד דפנה הולץ-לכנר, המייצגת את מכון זולת ו-86 חברי כנסת לשעבר, אמרה: "האינטרס הציבורי הוא זה שצריך לעמוד לנגד עיני ממשלת ישראל. כשראש הממשלה טוען שצריך לפני חצי שנה, ראש הממשלה טוען שצריך לעשות את זה רק כשהמלחמה תיגמר. מאז חלפו שישה חודשים מהמכתב הראשון וארבעה מהשני, החזית בעזה זהה למה שקורה ביהודה ושומרון, המלחמה בלבנון הסתיימה. מדי יום ביומו הממשלה מפרה את חובתה לשקול, היא מפרה את החובה הזאת כל יום.
"אנחנו באירוע הכי עוצמתי שאירע אי-פעם, אני משוכנעת שאף שופט אי-פעם לא דמיין לעצמו אירוע כל-כך חריג כמו ה-7 באוקטובר 2023. כל הציבור רוצה שתוקם ועדה".
עינב צנגאוקר שישבה בקהל העירה: "יש ציבור שעדיין נמק במנהרות החמאס. תקימו ועדה".
"אל תתנו להם לברוח מהאחריות"
לקראת סוף הדיון, השופטים אפשרו לליאור שי, אחיו של סמ"ר ירון (אורי) שי ז"ל שנפל בקרבות ב-7 באוקטובר, לדבר: "פעם ראשונה שאני פונה לבית המשפט", אמר. "ברור לי שהממשלה פועלת באמצעים בירוקרטיים כדי לסכל את ההגעה לאמת. אל תתנו להם לברוח מהאחריות.
"הדם של אח שלי זועק. הוא היה אמיץ, וגם אתם צריכים להיות אמיצים. האירוע שהיה כאן הוא קיצוני, אחר, האירוע הזה מצריך החלטות תקדימיות. תראו את הצדק מעבר לבירוקרטיה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.