גירעון 2024 פחות גרוע מהתחזיות, אבל רק כי הגזירות דחפו את הציבור לפעולה

האם יש באמת סיבה לחגוג? התשובה מורכבת. אמנם הגירעון המסתמן של כ-7% תוצר טוב יותר מההערכות האחרונות. אלה הובילו את האוצר לפרוץ את תקרת הגירעון ל-7.7%, שאושרה בכנסת רק לפני שבועות אחדים. אין לזלזל בפער של 0.7% - הוא משקף חיסכון של 14 מיליארד שקל. אבל מבט מעמיק יותר מגלה שמדובר בעיקר בשיפור חשבונאי.

הסיבה: הציבור פשוט הקדים רכישות ותשלומי מס כדי להימנע מהגזירות של 2025 - החל מהעלאת המע"מ ל-18%, דרך העלאת המס על רכב חשמלי ועד להעלאת מס היסף. בשוק הנדל"ן נרשם שיא של שלוש שנים בנטילת משכנתאות בדצמבר, כשרוכשי דירות חדשות מיהרו להקדים תשלומים, והתבהרות הערפל סביב מס הרכישה למשקיעים שחררה "פקק" של עסקאות. זינוק המכירות בחודש דצמבר צפוי להתחלף בהאטה ברבעון הראשון של 2025.

השיפור בהכנסות ברגע האחרון אינו משקף צמיחה אמיתית, אלא בעיקר תכנוני מס והקדמת רכישות. אמנם התוצאה של גירעון בשיעור 7% סבירה בהתחשב בנסיבות החריגות של המלחמה, הוצאות הפינוי של תושבי הצפון והדרום וכן העיכוב בקבלת חבילת הסיוע מארה"ב. אולם, כדאי לקחת את החגיגות הצפויות בפרופורציה הנכונה: רק לפני כ-3 חודשים עוד התערב שר האוצר על בקבוק וויסקי שהגירעון לא יעלה על 6.6%. המבחן האמיתי שלו יגיע ברבעונים הבאים, כשיתפוגג אפקט הקדמת הרכישות ונראה את ההשפעה האמיתית של הגזירות הכלכליות ושל אתגר השבת תושבי הצפון לבתיהם.

אורן דורי

השופט נעם סולברג אמנם דחה את בקשת וקנין לסלק את התביעה על הסף, אך התווה לראשונה כללים להטלת הוצאות כבדות על מי שמגיש תביעת השתקה - הוצאות העשויות להגיע עד כדי סכום התביעה עצמו.

השופט יצחק עמית קבע בדעת מיעוט כי תביעות השתקה הן הבעיה של אתמול, וכי האתגר האמיתי כיום הוא תיאוריות הקונספירציה, המזיקות עוד יותר. לדבריו, "מדובר בסכנה לדמוקרטיה בשל הפגיעה ביכולת של חלקים מהציבור להבחין בין אמת לשקר. כאשר חלק מהציבור מאמין בקונספירציות שקריות, אזי תמונת המציאות של הציבור אינה אותה תמונה, וחלקים בציבור אינם חיים על אותו מישור עובדתי אלא בעולם מציאות אחר. כך לא ניתן לנהל הליך דמוקרטי אמיתי".

עמית נתון בעצמו תחת מתקפה של קונספירציות ושקרים מצד הקואליציה ("מתכוון לבטל את מדינת היהודים"), הפועלת נגד מינויו לנשיא העליון. הדברים שלו הם קריאת השכמה לכולנו. דוגמא מובהקת לקונספירציה שהציבור חייב להדוף.

עמירם גיל

אך בדעת מיעוט שעליה חתומות שלוש חברות הוועדה המחזיקות ברקע כלכלי מובהק: ליאורה טושינסקי (מנכ"לית מועצות מקומיות במשך 20 שנה), עדית סולברג (פרופ' לכלכלה) ומיכל עבאדי בויאנג'ו (לשעבר החשבת הכללית באוצר), הן הוסיפו המלצה קריטית. זו קראה לבטל את שארית הפנסיה התקציבית בצה"ל, הקרויה "פנסיית גישור", ולבחון מחדש את "הגדלות הרמטכ"ל".

גם אחרי שבוטלה הפנסיה התקציבית, שנחשבת בזבזנית כי אינה מושקעת בשוק ההון אלא מובטחת מתקציב המדינה, נותרה בעיה: קצינים רבים פורשים בגיל מוקדם (45), זמן רב לפני גיל הפרישה הקבוע בחוק (67 לגברים). כך הם מקבלים פנסיה תקציבית יקרה במשך 22 שנה. חברות הוועדה מסבירות שמודל זה לא רלוונטי לחלק ניכר ממשרתי הקבע, וצריך לבטל אותו ולהעביר את רוב צה"ל לפנסיה צוברת רגילה. בכסף שייחסך ניתן לשדרג את השכר לקצונה הצעירה, כך שיהיה תחרותי לשוק העבודה.

בנוסף, הן ממליצות לבחון מחדש את הגדלות הרמטכ"ל שניתנו במשך שנים כתוספת לפנסיה התקציבית, בלי שום בסיס בחוק. בג"צ כבר דורש מהמדינה להסדיר את הנושא או לבטל אותו, אך המדינה גוררת רגליים.
דעת המיעוט הזאת חורגת מהנטייה שגילתה ועדת נגל לדרוש עוד כסף לכל (כמובן שאנחנו נצטרך לשלם את החשבון). היא מציעה אלטרנטיבה אמיתית עם מקור תקציבי ברור לכסף הגדול שנדרש כדי לשדרג את מערך הקבע של צה"ל.

עידן ארץ