המלחמה הקפיצה את יחס החוב לתוצר של ישראל ל-69%

עפ"י הנתונים שפורסמו היום, החוב הממשלתי הגיע בסוף 2024 לכ-1,329 מיליארד שקל, גידול של כ-202 מיליארד שקל בהשוואה לשנת 2023 • העלייה החדה ביחס החוב-תוצר משקפת את העלויות הגבוהות של מלחמת "חרבות ברזל", שהסתכמו בכ-100 מיליארד שקל בשנה החולפת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יחס החוב לתוצר של ישראל עלה בשנת 2024 לרמה של 69% - קפיצה של 7.7 נקודות האחוז בהשוואה לשנה הקודמת - כך עולה מנתוני החשב הכללי במשרד האוצר שפורסמו היום (ג'). העלייה החדה ביחס החוב-תוצר משקפת את העלויות הגבוהות של מלחמת "חרבות ברזל", שהסתכמו בכ-100 מיליארד שקל בשנה החולפת. 

מודי'ס מאותתת: הסכם הפסקת האש עשוי לבלום את ההידרדרות בדירוג ישראל
ניתוח | הכלכלנים מסמנים שלושה תרחישים שונים להורדות הריבית - וכולם אופטימיים

על-פי הנתונים, החוב הממשלתי הגיע בסוף 2024 לכ-1,329 מיליארד שקל, גידול של כ-202 מיליארד שקל בהשוואה לשנת 2023. הגידול נבע בעיקר מגיוס חוב נטו של כ-172 מיליארד שקל, כשהיתרה מיוחסת להשפעות האינפלציה, הריבית ושער החליפין. 

מתחילת המלחמה גייס החשב הכללי חוב בהיקף עצום של כ-360 מיליארד שקל, מתוכם כ-272 מיליארד שקל באפיק המקומי הסחיר. 

לשם השוואה, במשבר הקורונה בשנת 2020 עלה יחס החוב-תוצר ב-11.6 נקודות האחוז, שיעור גבוה יותר מהעלייה הנוכחית. באותה שנה הגיע היחס לרמה של 70.7%, ולאחר ההתאוששות הכלכלית של המשק בשנת 2022 צנח בחזרה ל-60%. 

ניתוח המגמות לאורך השנים מראה כי העלייה ביחס החוב-תוצר ב-2024 מהווה חזרה לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2010, למעט משבר הקורונה. הגרף ההיסטורי מראה כי במשך כעשור, בין 2009 ל-2019, הצליחה ישראל להוריד בהדרגה את יחס החוב מרמה של 72.5% לרמה של 59%, הישג שנשחק בשנתיים האחרונות. 

באוצר מציינים כי ישראל נכנסה למלחמה עם יחס חוב-תוצר נמוך שאיפשר גמישות פיסקלית במימון צורכי המלחמה. בהשוואה בינלאומית, יחס החוב של ישראל עדיין נמוך משמעותית מזה של מדינות מפותחות רבות, שהממוצע בהן עומד על 109.4%.

כך למשל, יחס החוב הגבוה ביותר בהשוואה הוא של יפן עם 251.2% מהתוצר, ארה"ב עם 121%, וגוש האירו עם 88.1% - לפי נתונים שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית. 

"לחזור לתוואי יורד של יחס חוב-תוצר בהקדם" 

למרות הרגיעה המסוימת בגזרה הביטחונית, הוצאות הביטחון של ישראל צפויות להישאר גבוהות גם בשנים הבאות ויקשו על חזרה מהירה לתוואי יורד של יחס חוב-תוצר.

החשכ"ל יהלי רוטנברג מסר כי "יחס החוב לתוצר בשנת 2024 מבטא את המענה הממשלתי המשמעותי לצורכי המלחמה, בפן הבטחוני ובפן האזרחי. עם זאת ולמרות העלייה בתקציב הביטחון בשנים הבאות, עלינו לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר בהקדם".

לדברי רוטנברג, "יכולת גיוס החוב בהיקפים משמעותיים היא כתוצאה משוק הון ישראלי משוכלל ועמוק, כלכלה חזקה ומערכת פיננסית יציבה, זאת לצד תמיכה איתנה מהשווקים הבינלאומיים. ניהול החוב הממשלתי מבוצע במקצועיות גבוהה, תוך שמירה על יכולת הממשלה להחזיר את התחייבויותיה באופן יציב ובתנאים המיטביים האפשריים".