ענף הנדל"ן מתמודד עם בעיות רבות מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ב־7 באוקטובר 2023, אך דווקא בעיצומה של המלחמה, לאורך שנת 2024, נראה כי סקטור המגורים צמח בנפח גדול מהרגיל: על־פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנה החולפת, נוספו בישראל כ־61,200 דירות ויחידות דיור - גידול של 2.1% לעומת שנת 2023. למעשה, למעט שנת 2021, זהו הגידול הרב ביותר במספר הדירות בשנה אחת, הן מבחינת שיעור הגידול והן מבחינת המספר האבסולוטי.
● שאלות ותשובות | אחרי תקופה ארוכה: המהפך בשוק הנדל"ן
● זכה במחיר למשתכן, מכר את הדירה, וכמעט הכפיל את הכסף
● הגזרה החדשה שנחתה על תושבי שתי הערים הגדולות
בשנת 2023, למשל, חל גידול של 1.6% במספר הדירות בישראל - תוספת של כ־46,800 דירות, וזאת למרות שמלחמת "חרבות ברזל" פרצה רק בסוף השנה. בשנת 2022, חל גידול של 1.9%, ונוספו 52,313 דירות. בשנת 2021, היחידה שבה הגידול היה גבוה יותר, צמח מספר הדירות בישראל ב־2.3%, עם תוספת של 62,949 דירות.
מספר זה הוא בעל משמעות רבה לענף, שכן על־פי הסטטיסטיקה, בכל שנה מתווספים בישראל 60 אלף משקי בית. אם קצב הוספת הדירות החדשות עולה על המספר הזה, המחסור בדירות, לכל הפחות, אינו גדל. בסך הכול, ישנן בישראל, על־פי מרשם הדירות והמבנים בישראל של הלמ"ס, נכון ליולי 2024, כ־2.96 מיליון דירות ויחידות דיור למגורים, כך שבשנה הנוכחית, נחצה לראשונה את רף 3 מיליון הדירות.
בירושלים מספר הדירות הגבוה ביותר
ירושלים "מארחת" את מספר הדירות הגבוה ביותר, כמעט רבע מיליון דירות (249,307), זאת לאחר גידול של 6,157 דירות לאורך השנה החולפת. אחריה נמצאת תל אביב־יפו, עם 219,451 דירות (ב־2024 נוספו לה 1,523 דירות בלבד, על פי הלמ"ס). הגידול המשמעותי ביותר במספר הדירות נרשם באור עקיבא - 19.5% יותר דירות בהשוואה לשנת 2023.
הערים שבהם מספר הנפשות לכל דירה הוא הגבוה ביותר הן ביתר עילית ומודיעין עילית (יותר מ-7 נפשות לדירה בכל אחת מהן), בית שמש (5.1 נפשות), בני ברק (4.6 נפשות), נצרת (4.3 נפשות) וירושלים (3.9 נפשות). היישובים שבהם היחס בין גודל האוכלוסייה לכמות הדירות נמוך, נמצא בחיפה, ברמת גן בגבעתיים (2.3 נפשות בממוצע לדירה בכל אחת מהן). הממוצע הארצי עומד על 3.03 נפשות לדירה.
במחוז תל אביב, אחוז הדירות למגורים גבוה ביחס לאוכלוסייה המתגוררת במחוז (19.5% מכלל הדירות בישראל, לעומת 15.4% מכלל אוכלוסיית ישראל) וכך גם במחוז חיפה (13.4% מכלל הדירות בישראל לעומת 11.6% מהאוכלוסייה). הנתון הזה, לצד הנתון לגבי מספר הנפשות לכל דירה, נובע בשני המקרים מאותה סיבה: אוכלוסייה צעירה יותר (בערים כמו ביתר עילית ומודיעין עילית) משמעה כמות גדולה יותר של נפשות בכל דירה, ואוכלוסייה מבוגרת יותר (בין היתר, בתל אביב־יפו, בחיפה, ברמת גן ובגבעתיים) משמעה כמות נפשות קטנה יותר בכל דירה, ומשקי בית קטנים יותר.
חדרה: ביותר מ־80% מהמבנים - עד חמש דירות
הלמ"ס מפלחת בעבודתה גם את סוגי המבנים, לפי מספר יחידות הדיור שבהם. באר שבע ואשקלון ממשיכות, כבר באופן מסורתי, להוביל את שיעור המבנים בהם עד שתי דירות: בבאר שבע, מדובר על 70.7% מהמבנים בעיר, ובאשקלון על 68.3% מהמבנים בעיר. בחדרה, אמנם שיעור המבנים שבהם עד שתי דירות נמוך יותר משתי ערים אלו, אך המבנים שבהם עד חמש יחידות דיור לכל היותר מהווים 81.2% מכלל המבנים בעיר.
מן הצד השני, באשדוד ובבת ים, שיעור המבנים שבהם 41 דירות ויותר הוא הגבוה ביותר - 8.9% מכלל המבנים בעיר. לשם השוואה, בתל אביב־יפו, רק 4% מהמבנים בעיר הם כאלו. במודיעין, רק 1.4% מהמבנים בעיר הם כאלו שיש בהם יותר מ־30 דירות, וזאת משום שהעיר תוכננה כעיר פרברית, ללא בנייה משמעותית לגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
