הממשלה תתכנס הערב (ג') לישיבה מיוחדת שאמורה להכריע את גורל חלוקת הכספים הקואליציוניים לשנת 2025, ובעקיפין גם את גורל תקציב המדינה כולו. ישיבה זו מתקיימת לאחר שחילוקי דעות פנימיים בקואליציה ואיומים מצד המפלגות החרדיות הביאו לכך שאישור התקציבים הפוליטיים, בסך של כ-5 מיליארד שקל, לא הובא לישיבת הממשלה הקבועה שהתקיימה ביום ראשון האחרון.
שעה קלה לפני תחילת דיון הממשלה נחשפת הצעת החלוקה העדכנית. מסמך ההצעה מפרט כיצד יחולקו כ-5 מיליארד שקל בין המפלגות השונות, וזאת לאחר שדיון קודם נדחה בשל מחלוקות חריפות בין שותפות הקואליציה.
● יזנק בקרוב? מס הקנייה על רכבים חשמליים הפך לקלף מיקוח פוליטי
● באוצר הציעו 20 מיליארד שקל לתמיכתה באגרות הגודש. השרה רגב רוצה עוד
מבין עשרות הייעודים לכספים שמובאים במסמך, המשמעותי ביותר מבחינה תקציבית הוא הקצאה של 1.27 מיליארד שקל למוסדות תורניים - הסכום הגדול ביותר בחלוקה, המיועד לתקציב הישיבות והכוללים. זהו למעשה לב המחלוקת שהציג יו"ר יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף במכתבו לממשלה השבוע, כשדרש להטמיע סכום זה בבסיס התקציב במקום הגדרתו כתקציב קואליציוני.
כפתרון למחלוקת, תצביע הממשלה גם על הצעת החלטה חדשה הנוגעת לשינוי סיווג של הכספים הקואליציוניים משנת 2026 ואילך. ההצעה קובעת כי "יבוצע שינוי במבנה התקציב ושיטת התקציב לשם ביטול הסיווג 'כספים קואליציוניים'" בתקציב השנה הבאה.
לצד זה, יוקצו 277 מיליון שקל לקידום ביטחון תזונתי במשרד הרווחה - מדובר בפרויקט הדגל של יו"ר ש"ס אריה דרעי, תוכנית כרטיסי המזון למשפחות נזקקות. סכום משמעותי נוסף של 92 מיליון שקל ייועד לתמיכות בתוכניות חינוך בתלמודי תורה.
המפלגות החרדיות הצליחו להבטיח מגוון תקציבים נוספים. תגבור פעולות בסמינרים לעובדי הוראה, שמהווה מסלול הכשרה מקצועית לנשים חרדיות, יקבל 75 מיליון שקל. לתמיכה בתרבות יהודית חרדית יוקצו 70 מיליון שקל, ולמוסדות תורניים המיועדים לתלמידי חו"ל יוקצו 60 מיליון שקל.
הארכת יום הלימודים במוסדות מוכרים שאינם רשמיים ובמוסדות פטור, המיועדת למוסדות החינוך החרדי, תזכה לתקציב של 50 מיליון שקל. ערך שעה במוסדות הפטור, תקציב שהיה במוקד הדרישות של גולדקנופף להכרה בבסיס התקציב, יקבל 20.5 מיליון שקל.
הציונות הדתית, בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', זוכה גם היא לנתח משמעותי מהתקציב הקואליציוני. החטיבה להתיישבות תזכה לתקציב של כ-94 מיליון שקל. בנוסף, יוקצו כ-87 מיליון שקל לחיזוק הזהות היהודית.
לצורך סיוע לרשויות מקומיות בשמירה על שטחי C ביהודה ושומרון יוקצו 39 מיליון שקל, ולגרעינים משימתיים יועברו כ-50 מיליון שקל. פעולות תרבות יהודית יזכו לתקציב של 48 מיליון שקל, ותמיכה ברשויות מקומיות ובאשכולות אזוריים, ברובם ביהודה ושומרון, תקבל 37 מיליון שקל.
הגירעון ממשיך לגדול
בנוסף, צפויה הממשלה לאשר בישיבתה את הגדלת הגירעון המתוכנן לשנת 2025 לרמה של 4.7% תוצר, במקום 4.4%. המשמעות היא הגדלת ה"מינוס" של המדינה בקרוב ל-6 מיליארד שקל. זאת לצורך מתן תוספת של 4 מיליארד שקל למערכת הביטחון, שתשמש ליישום של המלצות ועדת נגל, ועוד 1.8 מיליארד שקל למשרד לביטחון לאומי.
היעד המקורי של האוצר לתקציב היה 4% גירעון, שעלה ל-4.3% עם אישור התקציב בממשלה, צמח ל-4.4% בכנסת וכעת מטפס ל-4.7% - כל זאת עוד לפני שאושר התקציב.
כפי שפורסם בגלובס בינואר, האוצר מתכוון לנצל לשם כך חלק מ"קופסת החירום" בסך 10 מיליארד שקל שנשמרה במקור למקרה של הסלמה במלחמה. תחילה העדיפו באוצר שהתוספות למערכת הביטחון יבואו כנגד קיצוצים והעלאות מיסים, אולם בוועדה לבחינת תקציב הביטחון התנגדו להמליץ על המקורות לתוספות.
מהלך זה מעורר תמיהה, שכן בעוד הממשלה הנחתה את מערכת הביטחון להיערך לחידוש אפשרי של הלחימה העזה בעזה, ואף אישרה ביום ראשון גיוס נרחב של עד 400 אלף אנשי מילואים, היא במקביל מפחיתה את הרזרבות שנועדו בדיוק למצב כזה.
מהמקורות הכספיים שעתידים להיוותר בקופסת החירום, כמיליארד שקל כבר מיועדים למימון פינוי תושבי הצפון שטרם שבו לבתיהם. המשמעות היא שבמקרה של הסלמה, יישארו רק כ-3 מיליארד שקל לשימוש מיידי של מערכת הביטחון.
המכתב של גולדקנופף
הוויכוח בתוך הקואליציה התעורר לאחר ששר הבינוי והשיכון ויו"ר יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, שלח מכתב נזעם למזכיר הממשלה, שבו טען כי לא קוימו סיכומים קואליציוניים להעביר לבסיס התקציב כמיליארד שקל למוסדות תורניים, תקציבי שעות למוסדות הפטור ו-60 מיליון שקל למוסדות ציבור בתקציב משרד הרווחה.
כאמור, הסכום הסופי שיאושר צפוי לעמוד על קצת יותר מ-5 מיליארד שקל. הפרש שאינו משקף קיצוץ אמיתי בכספים הפוליטיים, אלא מהלך אסטרטגי של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בשיתוף ראשי המפלגות החרדיות.
מדובר בשינוי הגדרתי של כספים אלה מקואליציוניים לכספים "רגילים" בבסיס התקציב. ההבדל המהותי הוא שכספים בבסיס התקציב נמשכים אוטומטית משנה לשנה, בניגוד לכספים קואליציוניים, שנדרשים לאישור מחדש בכל שנת תקציב. בנוסף, אין צורך באישור משפטי נוסף להעברתם, בניגוד לפיקוח המוגבר על כספים קואליציוניים.
על פי הקריטריון החדש שאושר, כספים קואליציוניים שהוקצו ברציפות במשך 10 שנים לפחות יוכרו כחלק מבסיס התקציב הקבוע. הסכום שמוכר הוא הסכום המינימלי שניתן במהלך העשור, בהנחה שאין בעיות משפטיות אחרות הקשורות לאותם כספים.
מוסדות הציונות הדתית ירוויחו
הנתונים מראים כי הכספים שזוכים להיחשב כ"רגילים" תחת הקריטריון החדש מוטים לטובת מוסדות הציונות הדתית של סמוטריץ', הכוללים את החטיבה להתיישבות (36 מיליון שקל), גרעינים תורניים, מענקי פיתוח לרשויות מקומיות (37 מיליון שקל) ותקציבי תרבות יהודית (כ-48 מיליון שקל). מוסדות חרדיים נהנים פחות מההגדרה החדשה, שכן המפלגות החרדיות לא היו חלק מכל הממשלות בעשור האחרון.
המאבק על סיווג הכספים חושף פן נוסף במתיחות בין המפלגות החרדיות למשרד האוצר, על רקע המשא-ומתן על תקציב 2025. תוצאות הישיבה הערב עשויות לקבוע לא רק את אופן חלוקת הכספים, אלא גם את יכולתה של הממשלה להעביר את תקציב המדינה בכנסת בהמשך, לצד האתגרים הקואליציוניים המרכזיים של חוק הגיוס ומתווה השבת החטופים מעזה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
