הסכם הגז שיכול לחזק את ישראל מול איראן

אזרבייג'ן צפויה להעמיק את השפעתה במשק האנרגיה הישראלי. לגלובס נודע כי הקונסורציום - שמונה את סוקאר, חברת הנפט והגז הלאומית של אזרבייג'ן, ניו מד של יצחק תשובה ו־BP - יחתום בשבועיים הקרובים על תוכנית העבודה לחיפושי גז בבלוק I שבצפון־מערב המים הכלכליים עם משרד האנרגיה. אחד השחקנים המרכזיים מאחורי הרחבת פעילותה של החברה האזרבייג'נית הלאומית בישראל הוא יוסי אבו, מנכ"ל ניו מד, שמאמציו צפויים להניב פרי בטקס החתימה - עבורו יגיע לארץ בכיר בממשלת אזרבייג'ן.

● במשקל 8 טון: הצבא האמריקאי התחמש בנשק חדש 
● אירופה נערכת לסדר עולמי חדש, והחברות הביטחוניות הישראליות צפויות להרוויח

המהלך מגיע לאחר עסקת הענק החדשה של אהרון פרנקל, שלאחרונה סיכם על מכירת מחצית מאחזקותיו (10%) במאגר הגז תמר לידי סוקאר.

באקו רואים בחתימה על התוכנית של בלוק I כצעד אסטרטגי: מדובר בפעילות הקידוחים הראשונה של החברה הלאומית מחוץ לאזרבייג'ן. המהלך היה אמור לצאת אל הפועל עוד קודם לכן, אך נדחה בעקבות מלחמת חרבות ברזל והמצב הביטחוני האזורי בעקבותיה.

על פי פרטי המכרז, עד לחודש אוקטובר 2026 מוכרח הקונסורציום להגיש תוכנית שכוללת ביצוע קידוח בלפחות אחד מהרישיונות בבלוק ותוכנית עבודה נוספת, שיאשר הממונה על הנפט. לאחר ביצוע בפועל של קידוח אחד לפחות ועמידה ביעדי תוכניות העבודה, החברות יוכלו להאריך את המשך פעילותן בשנתיים נוספות.

 יוסי אבו, מנכ''ל NewMed Energy / צילום: ענבל מרמרי

שחקנית משמעותית עבור ישראל וטורקיה

להתקדמות של סוקאר בחיפושי גז במים הכלכליים של ישראל יש בין השאר משמעויות גיאופוליטיות דרמטיות לאזור. סוקאר היא ספקית אנרגיה חשובה עבור טורקיה וישראל. בטורקיה, החברה היא המשקיעה הזרה הגדולה ביותר שגלגלה 18.5 מיליארד דולר ב־17 השנים האחרונות וחברת הבת של סוקאר במדינה מעסיקה יותר מ־10 אלף עובדים.

בנוסף, אזרבייג'ן היא ספקית אנרגיה משמעותית עבור ישראל. יצוא הנפט הניב לבאקו סך הכנסות של 14.4 מיליארד דולר ב־2024 - כשישראל היוותה את היעד השישי בהיקפו. על אף אמברגו הסחר הטורקי שהטילה על ישראל ונחשף בגלובס, ממשל ארדואן בחר לא לעצור את אספקת הנפט לחיפה שעוברת דרך מדינתו. הסיבה: התלות האנרגטית של אנקרה בסוקאר וניסיון לשמור איתה על יחסים תקינים.

חיזוק בינלאומי לחזית מול איראן

מלבד זאת, היחסים בין ישראל לאזרבייג'ן מהודקים מאוד. האחרונה היא הלקוחה השנייה בהיקפה של התעשיות הביטחוניות הישראליות בין השנים 2018־2022 (למעלה מ־9% מכלל היצוא הביטחוני הישראלי). בנוסף, הקשר בין המדינות מתבסס גם על עבודה משותפת נגד האיום הגדול של איראן, שכנתה מדרום של אזרבייג'ן.

באקו ומשטר האייתוללות אמנם מנהלים קשרים דיפלומטיים רשמיים, אבל שתי המדינות מרבות לבקר אחת את השנייה באופן פומבי - תוך שאיראן מנסה לפעול בשטחה של אזרבייג'ן. לפני כחודשיים לדוגמה, אזרבייג'ן הודיעה כי סיכלה ניסיון איראני לפגוע באחד מראשי הקהילה היהודית בשטחה. קודם לכן, בינואר 2023, התבצעה מתקפה על שגרירות אזרבייג'ן בטהרן. הרפובליקה האסלאמית גם מאשימה את אזרבייג'ן כי היא מאפשרת, לטענתה, למוסד הישראלי לפעול משטחו. כל זאת בנוסף לחילופי אשמות נוספים בין הצדדים.

 אילהם אלייב, נשיא אזרבייג'ן / צילום: ap, Azerbaijani Presidential Press Office

ברקע זה, בחודש שעבר נפגש עוזרו של נשיא אזרבייג'ן ליחסים בינלאומיים, היקמט חג'ייב, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשמטעם שגרירות אזרבייג'ן בתל אביב נמסר כי הם שוחחו על "התפתחויות אזוריות". עיקר ההתפתחויות האזוריות שהשניים דנו לגביהן הוא הרצון להרגיע ולתווך מול טורקיה על רקע ההתפתחויות בסוריה. כעבור שבוע בלבד, מקורבו של נשיא אזרבייג'ן נחת באנקרה, שם נועד עם ידידו, ראש מנהלת התקשורת הלאומית פאהרטטין אלטון. האחרון הוא אחד האנשים הקרובים ביותר לארדואן, כשמטעם שגרירות אזרבייג'ן באנקרה נמסר כי השניים עסקו בסוגיות "אזוריות ועולמיות".

אין זו המשמעות הגיאופוליטית היחידה בהסכם המתווה בין אזרבייג'ן למשרד האנרגיה הישראלי. בלוק I בו תפעל סוקאר, נמצא על הגבולות הימיים של ישראל עם לבנון ועם קפריסין, כשטורקיה לא מכירה בגבולות המים הכלכליים כפי שהחוק הבינלאומי קובע. אלא אנקרה היא המדינה היחידה שמכירה ברפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (KKTC) ועל כן חושבת שמגיע לה מים כלכליים. עם הרחבת פעילותה של סוקאר האזרבייג'נית במרחב, קשה מאוד לראות סיטואציה שבה הטורקים יביעו התנגדות וינסו לסכל את המהלך.

פוטנציאל לחיבור אזורי והקשר לסוריה

ובחזרה לפרטי ההסכם. לגלובס נודע כי חלק מהותי בסל השיקולים של סוקאר להיכנס לקונסורציום עם ניו מד ו־BP בבלוק I, הוא מיקומו האסטרטגי עבור אזרבייג'ן. בין השאר, באזרבייג'ן שואפים למצוא ולהוביל גז לעיר מרסין בדרום־מזרח טורקיה ומשם למדינות אירופה באמצעות צנרת שכבר קיימת ופעילה בטורקיה עצמה, ובכך לחזק את כוחה.

בנוסף, בעצם הרחבת הפעילות האנרגטית, לאזרבייג'ן עשויות להיות תוכניות אזוריות גדולות יותר לחיבור מספר מדינות בצינורות להובלת גז. מתוך כ־10.09 BCM שהופקו ממאגר תמר בשנת 2024, כ־34% נמכרו בין היתר לירדן, ומתוך כ־11.33 BCM שהופקו מלוויתן - כ־81.4% הופנו ליצוא. את הממלכה ההאשמית חוצה מדרום לצפון צינור הגז פאג'ר שמתחבר לסוריה עד לחומס, וממנה מתפצל לטריפולי בלבנון ולבניאס במערב סוריה. בכיר בענף האנרגיה העריך בשיחה עם גלובס כי קיים פוטנציאל להקמת פרויקט שיחבר את המדינות באמצעות צינורות גז, שעלותו עשויה להגיע לכ־200 מיליון דולר.

בענף האנרגיה ככלל והגז בפרט זהו אינו סכום גבוה, ובטח שלא מופרך. מיזם שכזה עשוי להועיל לכל הגורמים העוסקים בדבר: ישראל שתרוויח הכנסות גדולות יותר מהגז ותלות כלכלית של טורקיה בה; ירדן תרוויח תמלוגים מהובלה בשטחה; וגם סוריה, שרק לאחרונה התמודדה עם נפילת המשטר הישן של אסד והקמת משטר חדש שמנסה להתקרב למערב, תוכל הן להשתמש בגז המיובא לטובתה, והן לבנות מחדש את היחסים עם ישראל.