הכנסת חסמה את תוכנית משרד האוצר לביטול ההקלה למגזר העסקי המכונה "איחוד עוסקים". מדובר במנגנון המאפשר למספר חברות המשויכות זו לזו, למשל בתוך תאגידים וקונצרנים, להתחשבן על מע"מ כישות אחת ולהימנע מדיווח מע"מ על עסקאות פנימיות ביניהן.
● אחרי התפטרות בן גביר: נפתר המשבר התקציבי בין האוצר למשטרה ושב"ס
● הרבה עזבו את הארץ בגלל המלחמה - אבל לא המלחמה שחשבתם
בשבוע שעבר קיימה ועדת הכנסת דיון לאישור מספר הצעות חקיקה ובהן הצעת האוצר. אבל כבר בפתח הדיון, בנוכחות דלה ביותר של חברי כנסת, הפתיע יושב ראש הוועדה, ח"כ אופיר כץ, כאשר הודיע על הסרת ההצעה מסדר היום. כץ, המכהן כיו"ר הקואליציה, לא פירט ונימק.
איחוד עוסקים
הסדר המאפשר למספר חברות המשויכות זו לזו, למשל בתוך תאגידים וקונצרנים, להימנע מדיווח מע"מ על עסקאות פנימיות ביניהן - כישות אחת
זמן קצר לפני הדיון, נועדו בעניין הסדר איחוד העוסקים יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, שמתנגד להצעת האוצר. עוד היה שותף למגעים ח"כ ינון אזולאי, החבר בוועדת הכספים. שעה קלה חלפה ונודע על הסרת ההצעה מסדר היום. באוצר זעמו כשגילו, בדיעבד, על ההחלטה להפיל את הרפורמה במיסוי תאגידים בפעם השנייה בתוך מספר חודשים.
מתיחות מובנית
האירועים האחרונים הם סיבוב נוסף במאבק הממושך בין האוצר למגזר העסקי סביב הסדר מיסוי זה. לפי חישובי האוצר, ביטול ההסדר אמור להגדיל את הכנסות המדינה בכ־650 מיליון שקל בשנה. הצעת האוצר נכללה תחילה בחוק ההסדרים שלצד תקציב המדינה לשנת 2025, שאושר בקריאה ראשונה בכנסת בדצמבר האחרון. אולם, עוד בינואר פוצלה התוכנית מחוק ההסדרים והיה נראה שלא תעלה שוב בתקופה הקרובה.
באוצר לא ויתרו, והעלו את ההצעה מחדש אחרי הפיצול. לפי הסדר הפרלמנטרי, ההצעה מועברת תחילה לוועדת הכנסת, שאמורה לנתב אותה לוועדת הכספים להכנה לקראת אישור במליאת הכנסת. אלא שהתהליך, כאמור, נגדע הפעם עוד לפני שהתחיל.
לא ידוע מה בדיוק אמר אמיתי ששכנע את גפני. אך ממילא, היו"ר הוותיק של ועדת הכספים קל לשכנוע ברעיונות אשר מסנדלים את האוצר, בעת הזו, שלושה שבועות לפני המועד הסופי לאישור התקציב בכנסת. לגפני, ראש מפלגת דגל התורה של הזרם החרדי-ליטאי, בטן מלאה על האוצר בסוגיות מהותיות שונות.
בהן, המחלוקת על העברת תקציבי משרד החינוך לרשתות הפרטיות המשויכות למפלגות החרדיות, והטמעת הכספים הקואליציוניים בבסיס התקציב - כאשר מעל הכל מרחפת המחלוקת הקואליציונית הגדולה סביב חוק הגיוס. בשבוע שעבר איים גפני בישיבת סיעת יהדות התורה כי אם לא יקודם החוק המקל לגיוס חרדים עד סוף השבוע - יפסיק להצביע עם הקואליציה. שותפו לראשות הסיעה, השר יצחק גולדקנופף, כבר נקט בצעד דומה בשבוע שעבר, כשהצביע נגד ההצעה לחלוקת הכספים הקואליציוניים שעברה בממשלה.
ההצדקה להסדר נעלמה
הסדר איחוד העוסקים, המעוגן בסעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, מאפשר לעוסקים ישראלים לבקש להירשם כאחד. על פי ההסדר, "עוסקים שביקשו להירשם כאחד, רשאי המנהל לרשום אותם כך, ומשנרשמו יראו אותם לענין חוק זה כשותפים".
במסגרת ההסדר הנוכחי, עוסקים הרשומים כאיחוד עוסקים, כמו תאגידים, מגישים דוח תקופתי אחד על כל עסקאותיהם, אשר ככלל אינו כולל את העסקאות הפנימיות שנעשו בין החברות באיחוד, אלא רק את העסקאות שנעשו עם גורמים חיצוניים.
האוצר מציין בהצעת החוק כי "סך המחזורים של איחודי העוסקים מהווה כ־25% מסך מחזור העסקאות הכולל במשק", נתון המבהיר את ההיקף המשמעותי של ההסדר.
ההסדר הנוכחי משרת תאגידים במשק ובהם קבוצות החזקה עם חברות בנות בתחומים שונים, חברות נדל"ן המחזיקות כל נכס בחברה נפרדת, וקונצרנים תעשייתיים עם חברות ייצור, שיווק והפצה נפרדות.
היתרון העיקרי שמקנה ההסדר הוא יתרון תזרימי משמעותי - החברות באיחוד לא נדרשות להוציא חשבוניות מס על עסקאות פנימיות, ויכולות לקזז מיידית את מע"מ התשומות בעסקאות ביניהן, ללא צורך בהמתנה להחזרי מס.
בדברי ההסבר להצעת החוק, מונה האוצר מספר סיבות מרכזיות לביטול ההסדר. הנימוק הראשון הוא שההסדר נולד בתקופת ההיפר-אינפלציה בישראל של שנות ה־80, בניסיון למנוע מצב שבו עוסקים יצטרכו להמתין להחזרי מס שערכם הריאלי נשחק באופן דרמטי. כיום, טוען האוצר, כשהאינפלציה ברמה סבירה, ההצדקה המקורית להסדר אינה קיימת עוד.
נימוק מרכזי נוסף נוגע ליכולת הפיקוח של רשות המסים. "קיומם של איחודי העוסקים במערך המע"מ בלבד, לא מאפשר אחידות ובשל כך נגרם קושי לטפל בסוגיות רוחביות הנוגעות באיחודי עוסקים במערכי המס השונים". אופן הדיווח המיוחד של איחודי העוסקים מקשה על רשות המסים לבצע בקרה אפקטיבית של הדוחות, להפעיל מערכות בקרה ממוחשבות ולוודא גביית מס אמת. מכאן נובעת, כנראה, הנחת העבודה של האוצר לפיה חיסול ההסדר יגדיל את הכנסות המדינה.
יעד הגירעון התעדכן
המהלך המהיר של נשיאות המגזר העסקי והח"כים נשא פרי. תוסר מעל העסקים הרלוונטים הגזירה המתוכננת, שהייתה מסרבלת את פעילותן. אבל מבחינת האוצר יש לזה מחיר. ביטולה מנקב חור נוסף בתוכנית ההתכנסות לתקציב, שכוללת קיצוצים ומסים בהיקף של כ־37 מיליארד שקל, על רקע עלויות המלחמה והגידול הקבוע הצפוי בהוצאות הביטחון בשנים הקרובות.
היעד המקורי של האוצר לתקציב היה גירעון של 4% תוצר, שעלה ל־4.3% עם אישור התקציב בממשלה, צמח ל־4.4% בכנסת ובשבוע שעבר טיפס ל־4.7%. מדובר באוברדראפט שנתי של כ־94 מיליארד שקל. בשלב מאוחר זה של הליך העברת התקציב, נראה שלא יצליחו באוצר להעמיד מקור חלופי לביטול הסדר איחוד העוסקים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
