נוח ויעיל אבל לא בטוח? המאבק הסמוי מאחורי חוק הדיגיטל

הצעת חוק תקשורת דיגיטלית המקודמת בכנסת מבטיחה לחולל מהפכה בשירותים הציבוריים בישראל, אך מעוררת חששות כבדים בתחום הסייבר והפרטיות.

● 2 מיליארד דולר ביוטה: עסקת הענק והקשר הישראלי
● הטבעת של סמסונג תנטר עבורכם מדדי בריאות, אבל יש מה לשפר

במרכז הצעת החוק עומדת הכוונה להוסיף פרק חדש שיחייב גופים ציבוריים רבים, ביניהם רשויות מקומיות, הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה, להנגיש "שירותים נפוצים" באופן דיגיטלי. למרות זאת, הוא אינו מחייב שימוש במערכות שאושרו על ידי מערך הסייבר הלאומי, מה שעלול לחשוף מידע רגיש של אזרחים. ההצעה מקודמת ומובלת על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר, ולא על ידי גופי המקצוע בתחומי הסייבר, הדיגיטל או הפרטיות.

יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי לשעבר, מתריע בחוות־דעת שפורסמה כי הפרק החדש המוצע "אינו כפוף לפרקים העוסקים בדיוור דיגיטלי, ועל כן אינו כולל את מנגנוני ההגנה והביטחון שנקבעו בו".

לדברי אונא, כך במסמך שהגיש, בחוק הקיים נקבע כי שירותים דיגיטליים יונגשו באמצעות "מערכות ממשלתיות מאושרות" - כלומר, מערכות שנבדקו ואושרו על ידי מערך הסייבר הלאומי. בהצעה החדשה דרישה זו נעדרת, וזאת בתקופה שבה "קצב התגברות האיומים רק הולך וגובר, בכל העולם ובישראל בפרט מאז 7 באוקטובר. לפי דיווחי מערך הסייבר הלאומי עלה מאז פרוץ המלחמה היקף התקיפות נגד ישראל פי 3 ביחס לתקופה הקודמת".

במקביל, מסמך שפורסם על ידי מערך הסייבר הלאומי בפברואר האחרון, מתייחס למשמעויות הכלכליות של תקיפות הסייבר, הנאמדות בסכום של 12 מיליארד שקל בשנה. אולם, קולם של נציגי מערך הסייבר כמעט לא נשמע בדיונים בוועדה.

"לא מתאפשר דיון מעמיק על ההשלכות האפשריות"

מנגד, גל אסף ממשרד האוצר טען בדיוני הוועדה כי דיגיטציה של השירותים הציבוריים צפויה לחסוך כמיליארד שקל למשק בשנה. לדבריו, "ישראל עדיין מאחור בכל המדדים מבחינת העולם המערבי, כאשר תור לבירוקרטיה ממשלתית יכול לקחת חצי יום". תומכי החוק מדגישים כי הנגשה דיגיטלית תאפשר מתן שירות 24/7, ותיטיב במיוחד עם אוכלוסיות מוגבלות ותושבי פריפריה.

לפי אשר דולב, סמנכ"ל מערך הדיגיטל הלאומי, כפי שצוטט בדיוני הוועדה, נותר להנגיש ברשויות המקומיות כ־370 שירותים נפוצים, כאשר העלות לכלל הרשויות עומדת על כ־10 מיליון שקל. הרשויות המקומיות, מצדן, מביעות התנגדות להחלת החוק עליהן ללא תקצוב הולם. "התחשיב של 10 מיליון שקל נראה קצת תלוש", אמר אורי פדלון ממרכז השלטון המקומי בדיוני הוועדה, כפי שדווח באתר הכנסת.

בנוגע לסוגיות הפרטיות, עו"ד לירון הופפלד מהרשות להגנת הפרטיות, ציינה במהלך אותו דיון כי ההצעה מקובלת מבחינתם.

עם זאת, גורם בתחום טוען כי אגף התקציבים מקדם את החוק ללא התייחסות מספקת לסוגיות אבטחה חיוניות, ולא מתאפשר דיון מעמיק על ההשלכות האפשריות על מידע רגיש של מיליוני אזרחים.

תגובת משרד האוצר: "הצעת החוק אושרה על ידי כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, כולל מערך הסייבר והרשות להגנת הפרטיות. טענות בדבר סיכונים נובעות בעיקר מאינטרסים מסחריים של גורמים כמו בתי דפוס, שמימנו את חוות־הדעת המוזכרת. המהלך מציב את האזרח במרכז ויאפשר קבלת שירותים ממשלתיים יעילה ונגישה".