הממונה על התקציבים: נדרשת התערבות ממשלתית בגז

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, אמר הבוקר (ג') בוועידה הלאומית לאנרגיה 2025 של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, כי משרד האוצר מתכוון לקדם התערבות רגולטורית משמעותית בשוק הגז הטבעי בישראל.

● התחליף של הזוגות הצעירים להגרלת דירות מוזלות: מבצעים פיננסיים
● ההכנסות ממסים שוברות שיאים, והגירעון בפברואר הצטמק ל-5.3%
● "איראן על ברכיה, אך עדיין לא על גבה": האם טראמפ ימנע את הגרעין?

לדבריו, "חזרנו למעשה להיות באותו מצב שהיה טרום מתווה הגז. לאחר שכריש נמכר, יש לנו ספק אחד עם החזקה צולבת בשני המאגרים המשמעותיים, וככל שלא יימצאו עוד מאגרים בקרוב, אנחנו עומדים בפני מצב דומה למצב שהיה לפני המתווה", אמר.

הכוונה כמובן למאגרים תמר ולוויתן. תמר מספק בעיקר את צורכי המשק המקומי (עם חוזה גדול מול חברת החשמל), בעוד לוויתן הוא יותר מוטה-יצוא. אך שניהם מתופעלים למעשה על-ידי חברת שברון. יחד, הרזרבות במאגרים מגיעות לכ-90% מהגז המופק בישראל. המאגרים הקטנים יותר, כריש ותנין, מופעלים על-ידי חברת אנרג'יאן המוכרת גז בעיקר לתחנות הכוח הפרטיות. החשש של האוצר הוא שברגע שחוזי הגז ארוכי-הטווח נפתחים בהדרגה, שברון כמונופול תדרוש מחירי גז גבוהים יותר. ככל שהם יעלו, כך יעלו מחירי החשמל - ולכך יש השפעה משקית רחבה.

"מחיר כבד להתערבות רגולטורית"

על-פי גרדוס, "מדינת ישראל חריגה באופן דרמטי ביחס לעולם ותלויה מאוד בגז טבעי. התלות הזאת רק הולכת לגדול ולהתעצם בשנים הקרובות. אם היום אנחנו צורכים בערך 12-13 BCM, בעשור הקרוב הביקושים יגדלו כמעט פי שניים".

לדבריו, "המחירים של הגז משפיעים בסדרי גודל על המקרו של הכלכלה. עלייה של מחירי הגז למחירי היצוא, בכ-2 דולר ליחידת אנרגיה, לאורך 15 שנה, משפיעה בכ-45 מיליארד שקל עלות עודפת על המשק. אומנם חלק מהעלות נספגת בהכנסות מיסים, אבל השפעתה על משק החשמל וצרכני החשמל דרמטית".

אז איך אפשר לטפל בכך? גרדוס מסייג שאומנם "יש פה מחיר כבד להתערבות רגולטורית בשוק הזה, כי אנחנו רוצים לשמור על אטרקטיביות המשק ולהביא משקיעים וחברות זרות", אבל הוא לא חושש לאיים גם בצעדים קיצוניים: "אנחנו מנסים לפתור את הבעיה המבנית. אני לא חושב שהתערבות מלאכותית בפיקוח מחירים היא הפתרון, אך לא נחשוש להמליץ על כך כמוצא אחרון".

גרדוס התייחס למכתב ששיגרו איגוד הגז הטבעי, ארגון בשליטת שברון, הטוען שההצעה להוציא את שברון מהמאגרים בכוח הוא למעשה הפרה של מתווה הגז: "כבר התחלנו לקבל, בעקבות פרסומים בתקשורת, הרבה לחצים מכל מיני גורמים". אך לדבריו, "זה בסדר גמור, ואנחנו רוצים לעשות הכול בשיח עם התעשייה, המשקיעים הפרטיים והגורמים הבינלאומיים. אבל אנחנו נתערב".

הוצאת שחקן ופיקוח מחירים קשיח

מה תכלול ההתערבות הזאת? על-פי גרדוס "הדרך הטובה ביותר היא להכניס שחקנים חדשים - זה הכי נכון והכי כלכלי. אני מאוד מקווה שיכנסו שחקנים חדשים וימצאו מאגרים חדשים. אך, לא ניתן לתלות את יהבנו בכך ולכן נדרש להפעיל צעדים אחרים ככל ולא ימצאו בישראל מאגרים משמעותיים שיספקו תחרות במשק המקומי". אך אם זה יכשל, "אפשר להיכנס ולהגיד 'אני מוציא שחקן מתוך מאגר מסוים', הפרדת בעלויות של ממש. זאת התערבות גסה ונשקול אותה לעומק ולא נעשה אותה בקלות ראש. יתרון נוסף להפרדה הוא גם עניין החיפושים - שחקן חדש לרוב מביא גם חיפושים חדשים".

בדבריו, הממונה על התקציבים גרדוס לא מציין מגוון אפשרויות רגולטוריות מתונות יותר שהוצעו בעבר, כמו חובת מכר בנפרד לשחקנים השונים באותו המאגר, מנגנון "קונה יחיד" ממשלתי, מכסה יומית מחייבת למשק הישראלי שתיצור תחרות וחובת גישה לצד ג' בתשתיות. במקום זאת, הוא הדגיש רק את האפשרויות הקיצוניות ביותר: פיקוח מחירים קשיח והוצאת שחקן בכוח, מה שעלול לפגוע בפוטנציאל ההשקעה של חברות זרות בגודל דומה בישראל.

בכל מקרה, על-פי גרדוס "אנחנו כממשלה לא יכולים לעמוד ולהסתכל על מונופול או על שוק ריכוזי ולא לטפל בו. לצערי אני מרגיש שאנחנו נכנסים למאבק ראש בראש. הייתי מעדיף לפתור את הדברים בהסכמה, אבל ככל שיידרש, נעשה מה שצריך עבור המשק הישראלי ומשק הגז, תחת ההנחה שאנחנו צריכים ביטחון אנרגטי ומחויבים".

רמ"י מקדמת ייצור חשמל: הקמת תחנות כוח ללא תכנון קרקע והצבת מתקנים סולאריים בבסיסי צה"ל

מנהל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט, הציג בוועידה מספר תוכניות שמטרתן קידום של ייצור אנרגיה בישראל. בין השאר, ישווקו קרקעות ליזמים עוד טרם תכנונן, ותתאפשר הקמת מתקנים סולאריים בבסיסי צה"ל ובחברות ממשלתיות וביטחוניות.

היוזמה הראשונה היא הקמת מקב"תים ("מתחמי קרקע בהליך תכנון") לבניית תחנות כוח. המשמעות של זה היא שעוד לפני שמתרחש התכנון בפועל על-ידי הרשויות ומאושר בוועדות, הקרקע כבר משווקת ליזם ספציפי. בצורה כזאת כבר קיים יזם ספציפי שידחוף לתכנון הקרקע ויהווה משקל-נגד להתנגדויות מקומיות של מי שאומנם מעוניינים בחוסן משק האנרגיה הישראלי - אך לא שתחנת הכוח תוקם סמוך אליהם. הרעיון קיים בתצורות שונות מאז 2003, וכעת מוצע להשתמש בו כדי לקדם הקמת תחנות כוח, לאור הביקוש ההולך וגובר של ישראל לאנרגיה.

לדברי קוינט, "יש לנו בין 5 ל-10 איתורים בפוליגונים שמינהל התכנון הוציא, ואנחנו נוציא מכרזים לתחנות כוח. הקרקע הטובה ביותר להקמת תחנת כוח היא קרקע שהמדינה מוציאה במכרז. הוודאות הגבוהה ביותר תהיה לקרקעות שהמדינה תשווק במכרז".

בין השאר, נבחנים מיקומים סמוך לנתב"ג, ליד נחשונים, ליד גיזו, ליד נוה שלום, חגור שדה חמד, גבעת חיים, צומת מצר (ליד מזכרת בתיה), פלמחים, תל שחר, לכיש, חלץ ואשקלון.

על-פי מנהל רמ"י קוינט, "בפרויקטים של אנרגיה, שהם צרכני קרקע גדולים מאוד, אנחנו מאוד מנסים ללכת לכיוון של מכרזים לעומת הקצאות בפטור ממכרז. כל הפרויקטים שהיו בעבר מול התקשרות עם אגודות, אנחנו מעדיפים את המכרזים כדי לייצר נגישות גבוהה יותר לכל שחקן. בנוסף, כדי לייצר רפרנס של מחיר - בסוף המשחק הוא משחק סכום אפס בין התעריף לבין מחיר הקרקע". כלומר, ככל שהקרקע יקרה יותר (ותכניס כסף דרך רמ"י), כך זה יתגלגל בסופו של דבר לתעריפים שישלמו הצרכנים".

היוזמה השנייה נוגעת לאנרגיה מתחדשת, צרכנית קרקע נרחבת נוספת. לדברי קוינט, "בשנים האחרונות עשינו סדר גודל של 50,000 דונם בלמעלה מ-200 עסקאות לפרויקטים סולאריים. אנחנו מעדיפים לקחת שטחים מופרים (שכבר נעשו בהם עבודות עפר, ע"א) ולא קרקע חקלאית.

"אנחנו בקשר עם משרד הביטחון להקמת מתקנים בתוך בסיסי צה"ל ובשיח עם חברות ממשלתיות וחברות פרטיות שמחזיקות שטח גדול לעשות עסקאות של אנרגיה סולארית, אם זה עם תמן, רפאל או אלביט". כלומר, אנחנו עשויים לראות בזמן הקרוב פאנלים סולאריים בשטחים הפתוחים הנרחבים שמחזיקות החברות הביטחוניות ובסיסי צה"ל.