בנק ישראל: החוב העסקי והפרטי זינק בעקבות המלחמה

יתרות החוב של המגזר העסקי האמירו בשיעור של 8% והגיעו ל-1.4 טריליון שקל ב-2024, כך עולה מדוח "המבט הסטטיסטי" של בנק ישראל, שמתפרסם היום (ה'). הדוח סוקר את השפעות מלחמת 'חרבות ברזל' על המגזר הפיננסי, תוך ניתוח עומק הפגיעה בסקטור הפיננסי.

● בטורקיה התגאו בצעד נגד ישראל, דוח חדש חושף את ההשפעה האמיתית
● המדד הפתיע לטובה, האם הורדת הריבית מתקרבת?

העלייה החדה בחוב מנוגדת למגמה שהחלה במחצית השנייה של 2022, אז החוב דווקא ירד. בבנק ישראל מסבירים שהגורמים העיקריים לזינוק בחוב הם האינפלציה והתנודות בשער המט"ח בשנת המלחמה. עוד מציינים בבנק כי החברות שהובילו את העלייה בהיקפי החוב בענף זה הן חברות הנדל"ן, שמהוות שליש מסך החוב העסקי.

מגמה זו ניכרת גם בקרב משקי הבית. ששיעור החוב שלהם עלה ב-7%, והגיע ל-845 מיליארד שקל בשנת 2024. הדוח של בנק ישראל ציין כי רוב הגידול החוב מוסבר בעקבות לקיחת משכנתאות רבות יותר לדיור. אך גם ללא לקיחת המשכנתאות החוב של משקי הבית גדל. למרות זאת, יחס החוב לדיור מכלל החוב של משקי הבית נותר על כנו לעומת 2023, ומהווה כ-72% מסך החוב של משקי הבית.

תיק הנכסים של הציבור גדל, אך הרוב מצוי בעו"ש.

הדוח מציג גם את השינוי בתיק הנכסים של הציבור ומראה כי תיק הנכסים צמח בשיעור של 15%, ל-6.2 טריליון שקל. מדובר בזינוק חד לעומת ממוצע השנים הקודמות, שהראה עלייה של 6% בלבד. תיק הנכסים כולל מזומן, פקדונות וניירות ערך שהסקטור העסקי ומשקי הבית מחזיקים, לא כולל הממשלה.

הנתונים מראים כי אף שבשנה שעברה היקף החזקות הציבור במניות גדל, עדיין רוב התיק המנוהל ע"י הציבור נמצא במזומן, 35% מסך התיק.

בבנק ישראל ניסו לבצע מספר מהלכים על מנת לשנות את הרגלי החזקת המזומן של הישראלים ולאפשר להם להנות מריבית על הכסף ששוכב בבנקים. בבנק ישראל אף הפעילו תוכניות להנגשת המידע על הפקדונות בין הבנקים השונים לתועלת האזרחים, אך כפי שזה נראה כעת, הישראלים עדיין מעוניינים בגישה מהירה לכסף שלהם.

שינוי נוסף שחל בתיק הנכסים הוא היקף ההשקעות במסלולים עוקבי מדד ה-S&P 500. היקף הגידול בא לידי ביטוי בעיקר אצל הגופים המוסדיים, המחזיקים כעת כ-170 מיליארדי שקלים במסלול זה.

השקל נחלש בעיקר בשל השפעות גלובליות

בשוק המט"ח, סקירת הבנק מראה שהשקל חווה תנודות רבות במהלך שנת המלחמה, ופחת בסיכומה ב-0.6% לעומת הדולר. לעומת זאת, השקל דווקא התחזק מול האירו (5.4%) ומול סל המטבעות (4.4%). ניתוח הנתונים מראה כי הפיחות החד מול הדולר בחצי הראשון של השנה התחלף ביסוף משמעותי בעקבות הרגיעה וההסדר בגזרה הצפונית. יתירה מכך, הפיחות של השקל מול הדולר התרחש במקביל לנסיקה המטבע האמריקאי בעולם,

למרות אי הוודאות בישראל, בנק ישראל מעלה כי שער הדולר-שקל התנודד בשל השפעות גלובליות ומקומיות, אך הפיחות נבע בעיקר מגורמים חיצוניים. השפעות מקומיות הביאו דווקא לייסוף של המטבע בסיכום שנת 2024.

עוד בגזרת המט"ח, הגופים המוסדיים מכרו מט"ח בכ-9 מילארד דולר. בעיקר בתחילת השנה ובסופה. עדיין, החשיפה למט"ח של הגופים המוסדיים עלתה והגיעה לרמה של 24% מכלל התיק. זאת בשל עליית מחירי הנכסים של הגופים המוסדיים בחו"ל.

דוח ה'מבט הסטטיסטי' הדגיש לאורך הפרקים השונים את אי הוודאות הכלכלית במשק, שהפכה חלק מהותי מהמצב הפיננסי בישראל. המלחמה זעזעה את המשק, גררה הורדות דירוג אשראי לראשונה במדינת ישראל והעיבה על הפעילות בשוקי ההון. המלחמה גרמה לזינוק באינפלציה ולגידול בגירעון של הממשלה.