הכלכלן שבטוח: השוק מגיב בצורה לא רציונלית, וזו הסיבה

הבורסה בתל אביב נסחרה היום בירידות שערים חדות על רקע החשש מעליית המתיחות הפנימית בעקבות כוונת הממשלה להדיח את ראש השב"כ רונן בר ואת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. במגזר העסקי ובהסתדרות מאיימים בצעדים חריפים במקרה שהממשלה תחליט לא לציית לפסיקת בג"ץ. מדד ת"א 35 נפל ב-3.3%, מדד ת"א 90 איבד כ-5% ומדד הבנקים צנח בכ-7.6%. גם מדדי הנדל"ן והביטוח רשמו ירידות חדות מאוד.

● התגובה החריפה בבורסה היא רק ההתחלה: כך יושפע שוק הנדל"ן מהמגבלות החדשות של בנק ישראל
● הדרמה בבורסה: המדד שחוטף במיוחד והמניות שדווקא מככבות

ירון פרידמן, מנהל יחידת המחקר בבנק הפועלים, מציין כי דווקא מדד ת"א 90, הכולל מניות בינוניות וקטנות, נפגע בצורה המשמעותית ביותר: "מדובר במדד הרגיש ביותר לפרמיית הסיכון של המשק הישראלי. הוא כולל חברות נדל"ן מניב, קמעונאות וביטוח, תחומים שמטבעם מגיבים חזק לזעזועים כמו אלו שאנחנו חווים כעת". לדבריו, הירידות נרשמו כמעט בכל הסקטורים, גם בכאלו שלכאורה אינם מושפעים ישירות מהמתרחש בארץ: "השוק מגיב בצורה לא רציונלית, המשקיעים מממשים רווחים אחרי תקופה של עליות שערים במניות הישראליות".

בסקירה השבועית של הבנק הפועלים התייחסו גם לחולשתו של השקל על רקע האירועים. "שבוע של אקזיטים גדולים בהייטק הישראלי, ובכל זאת השקל נחלש סביב התחדשות הלחימה והכוונה להדיח את ראש השב"כ והיועמ"שית", כתבו. "ההתפתחויות הפוליטיות האפילו על חדשות אלו (האקזיטים של וויז ונקסט אינשורנס), ובעיקר חשש של המשקיעים ממשבר חוקתי בתרחיש בו בג"ץ בולם את הדחת ראש השב"כ. השקל נחלש בשבוע החולף בכ-1% מול סל המטבעות וב-4.4% מתחילת החודש. אי-הוודאות הפוליטית משחקת כרגע תפקיד משמעותי בשווקים, היא מרתיעה את המשקיעים המקומיים והגלובליים, וכנראה מונעת שיפור בדירוג האשראי של ישראל, שיכול היה להגיע לאור השינויים הגיאופוליטיים באזור והעברת התקציב".

הם מוסיפים כי הפיחות הוא משמעותי, ואם שער החליפין יתייצב על רמה זו, ייאלצו לעדכן מעלה את תחזית האינפלציה. בנוסף, הם מציינים כי "הסיכונים הפוליטיים מורידים מהפרק הפחתת ריבית כרגע, אבל קצב ההתפתחויות הוא מהיר, ודברים יכולים להשתנות במחצית השנייה של השנה".

לצד מדדי הביטוח והבנקים שיורדים בחדות, גם מניות הנדל"ן מאבדות גובה. לצד אי הוודאות במשק והסנטימנט השלילי בשוק כולו, ההוראה החדשה של בנק ישראל להגבלת מבצעי המימון בענף מכבידה גם היא. אורי תובל, מנכ"ל תובל בית השקעות ויו"ר קרן הגידור אלמנדה קפיטל מוסר כי למרות שחלק מהחברות מוציאות דוחות חיוביים, הן עדיין נופלות: "מניות הנדל"ן, נסחרות כיום ברמות מחירים שמנותקות מהשווי הכלכלי שלהן. דוגמה בולטת היא מניית אזורים, שפרסמה דוח חזק ובכל זאת נופלת במסחר, עדות לאווירה הרגשית השולטת בשוק ולא לשיקולים רציונליים".

מיטב: "הסיכון להורדת דירוג אשראי עולה"

הכלכלן הראשי של מיטב אלכס זבז'ינסקי מציין כי "להתפתחויות האחרונות עלולות להיות השלכות שליליות, במיוחד על רקע הרעה בתחזיות לכלכלה העולמית. העלייה בחוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית מעלה סיכון לצמיחה במשק. במידה ותתרחש הרעה מחודשת בפעילות הכלכלית, לממשלה יש פחות כלים להתמודדות איתה. בשונה משנה שעברה, שבה המדיניות הפיסקאלית הייתה מרחיבה מאוד ותמכה בכלכלה, השנה היא הפכה למרסנת". זבז'ינסקי מציין כי גם הסיכון לפריצת מסגרת הגירעון עולה. "חידוש הלחימה והעימות הפנימי עלולים לגרום לאי עמידה בתחזית ההכנסות ממסים ולהוביל לפריצת מסגרת התקציב שעדיין לא אושר. עם זאת, יש לציין שמאגרי המזומנים של הממשלה בשיא מה שמפחית במידה מסוימת תלות בשווקים, לפחות זמנית".

סכנה נוספת היא האפשרות להורדת דירוג האשראי. "האירועים האחרונים מגבירים סיכון להורדת דירוג האשראי", כתב. "לישראל תחזית שלילית לדירוג בשלושת חברות הדירוג הגדולות. סטטיסטית, במצב זה בכ-50% מהמקרים הדירוג יורד בטווח של 6-12 חודשים".

השפעה נוספת היא על מתווה הריבית. לפי זבז'ינסקי, "קטן סיכוי להורדת ריבית בזמן הקרוב. התנודתיות בשווקים מגבירה את הסיכון הפיננסי. מלבד שיקולי אינפלציה, בנק ישראל שם דגש מיוחד לאורך כל תקופת המלחמה על הנושא של יציבות פיננסית כאחד השיקולים העיקריים בהחלטות הריבית".