טראמפ נותן הארכה שנייה לטיקטוק. מה יעלה בגורל הפלטפורמה הסינית, ומה הקשר למכסים?

גורל הרשת החברתית הסינית טיקטוק עדיין לא הוכרע בארה"ב - והנשיא דונלד טראמפ לא מוותר. בסוף השבוע האחרון הנשיא האריך בפעם השנייה את הדד-ליין שמחייב את חברת-האם הסינית של טיקטוק, בייטדאנס, למכור את הפעילות שלה בארה"ב לחברה אמריקאית. ההארכה הפעם היא בעוד 75 ימים, משמע חודשיים וחצי (עד לאמצע יוני).

אם העסקה לא תצא לפועל, טיקטוק לא תוכל להמשיך לפעול בארה"ב - כפי שחתם הנשיא הקודם ג'ו ביידן על הצעת החקיקה חוצה-מפלגות שעלתה - ו-170 מיליון המשתמשים בארה"ב ייאלצו להיפרד מהרשת החברתית האהובה שלהם.

● ברגע האחרון: אמזון נכנסת למרוץ לרכישת טיקטוק
● המייל לא מת: השימוש בדואר האלקטרוני הולך ומתגבר. בדקנו למה

בפוסט ברשת החברתית האישית שלו, Truth Social, כתב טראמפ כי "הממשל שלי עובד מאוד קשה על העסקה להצלת טיקטוק, ונרשמה התקדמות אדירה. העסקה הזו דורשת עבודה נוספת כדי להבטיח שכל האישורים הדרושים ייחתמו, וזו הסיבה לכך שאני חותם על צו לשמור על טיקטוק פעילה בארה"ב למשך 75 ימים נוספים".

הסוגיה הזו מתגלגלת כבר מספר ממשלים ועוברת מהפכות רבות: המהלך, שהחל על-ידי ממשל טראמפ הקודם, הושהה על-ידי הנשיא ביידן ולאחר מכן לקראת סוף הקדנציה חזר אל השולחן, וכעת טראמפ מנסה לבלום את הפגיעה בטיקטוק. החשש מאוד ברור: הפעילות הסינית של טיקטוק בארה"ב מהווה סכנה לביטחון הלאומי - הן בשל איסוף הנתונים על המשתמשים והן בשל קמפייני השפעה אפשריים של גורמים נגד ארה"ב.

במקור, המועד אחרון של בייטדאנס למכירת טיקטוק היה ב-19 בינואר, אך טראמפ נכנס לתפקיד יום למחרת וחתם על צו הארכה ל-75 יום כדי לבצע את העסקה. למרות שבחוק נקבע כי יענישו ספקי שירותי אינטרנט ובעלי חנויות אפליקציות כמו אפל וגוגל על כך שהם מאפשרים גישה לאפליקציה, הצו של טראמפ הורה שלא לאכוף אותו. כעת, כאמור, טראמפ חתם על הארכה של עוד 75 ימים, עד אמצע יוני.

סביב בחירתו של טראמפ לתפקיד, פורסמו דיווחים ששפכו אור על ההתהפכות של הנשיא: אז דווח על הקשר של המיליארדר האמריקאי היהודי ג'פרי יאס לצדדים השונים. ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי חברת ההשקעות של יאס מושקעת בטיקטוק כבר שנים, וסביב מערכת הבחירות האחרונה הוא אחד המשקיעים הגדולים של טראמפ.

אלה שרוצות לרכוש ואלה שמצטרפים בשנייה האחרונה

ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי השבוע היו דיונים על כך שטיקטוק תמכר לרוב משקיעים אמריקאי. כך, לפי ההצעה, בייטדאנס הייתה שומרת על נתח של פחות מ-20% בחברה. לפי הדיווחים, נציגי בייטדאנס אמרו לבית הלבן שסין לא תאשר עסקה עד שלא יהיה משא-ומתן על המכסים.

בשבועות האחרונים לא מעט גורמים הציעו לרכוש את פעילות טיקטוק בארה"ב. חברות כמו אורקל ואף AppLovin הביעו עניין ברכישת הרשת החברתית, כך דווח ב-CNBC. בשבוע שעבר, רגע לפני הדד-ליין, גם אמזון הגיעה הצעה לרכישת טיקטוק בארה"ב. עוד דווח כי חברות הון שונות כמו אנדריסן הורוביץ ובלקסטון, הציעו שיחזיקו בחצי מהפעילות של טיקטוק בארה"ב, כך דווח ב"פייננשל טיימס". בעסקה כזו, המשקיעים הנוכחיים של טיקטוק - כמו General Atlantic, Susquehanna, KKR ו-Coatue - יחזיקו בכ-30%.

בחודש מרץ האחרון, Project Liberty של המיליארדר פרנק מקקורט הודיעו כי הם מעוניינים ברכישה כזו. גם סטארט-אפ מנוע החיפוש המבוסס AI, Perplexity, הביע עניין במיזוג עם טיקטוק בארה"ב.

פרופ' ענת אלון-בק, מומחית למשפט תאגידי מאוניברסיטת קייס ווסטרן באוהיו, מסבירה לגלובס כי "ברור שתהיה הארכה נוספת. מסד הזמנים היה קצר מדי. צריך להבין שלא רק ארה"ב קובעת מה יקרה - אחרי שתהיה החלטה, יש פה גם את סין וגם את בייטדאנס שצריכות לתת את האישורים שלהם. זו עסקה שצריכה להיות מאושרת פוליטית, כלכלית ורגולטורית. באותה מידה שסין תתנגד בשל יכולות טכנולוגיות רגישות, גם רגולטורים בארה"ב יכולים להתנגד בשל ענייני תחרות ופרטיות - תלוי מי ירכוש. הרי יש בעיה מאוד גדולה של רגולטורים עם כל מה שקשור לפרטיות ודאטה, על מי אנחנו סומכים שיעשה שימוש, והאם ישלבו את הדאטה הקיימת להם עם המידע שיירכש בטיקטוק".

הסנאטור מארק וורנר, שהיה שותף לחקיקה בשנת 2023, אמר בוועדת המודיעין בסנאט כי תוספות הזמן האלה "מנוגדות בבירור לחוק". עוד אמר כי "מבחינתי, כשאתה מתחיל לדבר על ביטחון לאומי כפריט סחיר, זה מדאיג אותי. זה שונה מהותית מכל ממשל אמריקאי בהיסטוריה האחרונה".

המכסים הם הכלי הכלכלי החזק ביותר, שמשפיע גם כאן

המכסים של טראמפ משפיעים מקצה לקצה על עולם ההייטק והטכנולוגיה: אזהרות על עליות מחירים, סטארט-אפים שבוחנים את הצעדים הבאים שלהם, הנפקות שנדחות או מתבטלות ועוד. גם בסוגיה הזו של טיקטוק, כמו כל הכלכלה העולמית, קשורה יד ביד במכסים שהנשיא טראמפ הטיל.

בפוסט שפרסם טראמפ, הוא כתב: "אנחנו מקווים להמשיך לעבוד בתום-לב עם סין, שלהבנתי לא שמחים על המכסים ההדדיים שלנו (הכרחיים למסחר הוגן ומאוזן בין סין לארה"ב!). זה מוכיח שהמכסים הם הכלי הכלכלי החזק ביותר וחשוב מאוד לביטחון הלאומי שלנו! אנחנו לא רוצים שטיקטוק 'יחשך'. אנחנו מצפים לעבוד עם טיקטוק וסין כדי לסגור את העסקה".

על-פי הדיווחים, טראמפ הטיל מכס של 34% על סין, וביחד עם המכסים הקיימים של 20% על יבוא סיני, שיעור המכס על סין יעמוד על 54% - נתון גבוה במיוחד. טראמפ אמר בעבר כי הוא עשוי לשקול להפחית את המכסים בסין כדי לסייע להסכם טיקטוק, ואף אמר כי ייתכן שהוא ייתן הארכה נוספת אם לא תהיה עסקה סופית. לפי ה"וושינגטון פוסט", מועצת המדינה בסין גינתה את "הבריונות החד-צדדית" של ארה"ב, שלדבריה "פגעה קשה בזכויות ובאינטרסים הלגיטימיים של סין".

פרופ' אלון-בק אומרת כי המכסים עם סין הם הכי "מטורפים", אבל זה היה הכי "צפוי". לדבריה, "סין מתחזקת במיוחד, והיא נעשית בריון להרבה מדינות - היא לוחצת על חברות לייצר אצלה, והיא לא זולה - ואם לא מייצרים אצלה, היא מאיימת להציף את השוק עם מתחרים לאותה חברה. אבל זו הסיבה שטראמפ מנסה להילחם בעצם בתופעה הזו. נכון שזה קיצוני, אבל זה חלק מהראייה הרחבה שלו".

"רף חדש של קשיים"

עו"ד ליאור אתגר, שותף וראש תחום הגנת הפרטיות והמידע במשרד EBN ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, מפרט לגלובס את הבעייתיות: "עצם החסימה של טיקטוק בחקיקה מציבה רף חדש של קשיים בתחזוקת ארגונים בינלאומיים ותורם לדה-גלובליזציה המתהווה. אם סין פסולה מלעבד מידע של אמריקאים, זה ינחית מהלומה גם על איקומרס. ואם כבר יוצקים קביעות ערכיות, שייתכן שהן נכונות עבור האמריקאים, זה לא ימנע שימוש בכלי החקיקה גם נגד רשתות חברתיות נוספות. כך, למשל, אנחנו עשויים לראות חזרה לבחינת סעיף החסינות של הרשתות החברתיות, סעיף 230 בחוק ההגינות האמריקאי, שכרגע מגן עליהן מפני התוכן שמועלה שם".

לדבריו, "הרשתות החברתיות הוכיחו שהן חזקות מהממשלות במובנים רבים, בעלות יכולות פנומנליות בהכוונת התנהגות צרכנים ובעלות ידע אינסופי על האזרחים, באופן שגם מטיל סיכונים על הדמוקרטיות. כמו שהסינים הבינו ממש בהתחלה שהרשתות החברתיות עלולות לערער על המשטר, וחסמו רשתות זרות מלפעול בסין - כעת נראה שמדינות המערב, וארה"ב בראשון, הבינו את גודל הסיכון ליציבות הדמוקרטיות - השיסוי, השיח הרעיל, ההסתה וכו' - והחליטו לפעול נגד הרשתות החברתיות, והכי קל זה להתחיל דווקא עם זו שמגיעה מסין".