משפט שלמה של יתומי המלחמה: איזו משפחה תגדל את הילדות?

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

בעקבות טבח ה-7 באוקטובר 2023 נוצרה בישראל תופעה טרגית חסרת תקדים ורחבת-היקף של יתמות מוקדמת משני ההורים בעת ובעונה אחת. חלק מהמשפחות המורחבות של הקורבנות הצליחו להגיע להסכמות בשאלה מי יגדל את היתומים, אך למרבה הצער במספר מקרים בתי המשפט נאלצו להתערב ולהכריע. אחד מהתיקים התגלגל בשנה האחרונה בלא פחות משלוש ערכאות, והשבוע ניתן פסק הדין הסופי בבית המשפט העליון.

● "תכסיסנות כתובה": האישה הסכימה לוותר על מיליון שקל - ואז חזרה בה
● אב חויב בכ-100 אלף שקל בשל אי-קיום מפגשים עם ילדיו

גם אחותה של האם המנוחה וגם אחותו של האב המנוח מעוניינות לקחת את הבנות היתומות לבתיהן ולגדלן. בדומה למחלוקת בשאלה מי יגדל את התינוקת סופיה, גם במקרה זה של היתומות מקריית גת, בית המשפט נאלץ לבצע בחירה קורעת לב בין שתי משפחות טובות, ראויות וכשירות לטפל בילדים, שמוכנות לקחת על עצמן לגדל את הילדות על אף הקשיים הידועים מראש הכרוכים בכך, ובצל הנסיבות הטרגיות שהביאו למצב הבעייתי מלכתחילה.

בית המשפט לא חסך באמצעים כדי לברר מי מהמשפחות מתאימה יותר לגידול הבנות: מונו עובדת סוציאלית מטעם רשויות הרווחה, עורכת דין שתייצג את רצון הקטינות, מנחת אומנה שתלווה את הבנות עד להחלטה, מטפלת רגשית לבנות, וכן מונו שתי פרופסוריות פרטיות, מומחיות להתפתחות הילד, כדי לתת חוות-דעת בנושא. בנוסף, השופט עצמו ביקר את היתומות בבית הספר כדי להתרשם ממקור ראשון ובאופן ישיר מהבנות.

מאז שקרה האסון, ועד להכרעת בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, הבנות שהו אצל משפחת האם כפתרון זמני, אולם כלל הגורמים המקצועיים הגיעו למסקנה כי משפחת האב תטיב יותר עם הבנות, והמליצו על העברתן - וכך נפסק.

המחוזי קיבל את הערעור

משפחת האם הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, והערעור התקבל. בית המשפט המחוזי פסק כי הבנות תישארנה בקרב משפחת האם, מאחר שלדעתו בית המשפט לענייני משפחה לא התחשב מספיק בגורם הזמן שחלף מאז שעלה הנושא לדיון ועד להחלטה, כך שהבנות כבר התרגלו למצב הקיים של שהותן אצל משפחת האם, והעברתן כעת ממשפחה למשפחה תפגע בהן. משפחת האם היא לכל הדעות משפחה ראויה ומתאימה, ואלמלא "התחרות" מול משפחת האב, איש לא היה מעלה בדעתו להוציא מרשותה את הבנות, ולכן מחיר המעבר יעלה על התועלת שבו.

בנוסף ציין בית המשפט המחוזי כי "כשופטים אין לנו כוח ניבוי. בבואנו להעריך את העתיד, אנו בוחנים את העבר ואת ההווה. כאן מונחים לפנינו דיווחים מגורמים שונים המכירים מקרוב את הבנות והמצביעים כאמור על שיפור רגשי שלהן".

העליון הפך את ההחלטה שוב

גם על פסק דין זה הוגש ערעור, הפעם על-ידי משפחת האב. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והפך שוב את הקערה על פיה. בית המשפט העליון העביר ביקורת על בית המשפט המחוזי, שהתערב בטריטוריה מקצועית מובהקת שאינה בתחום מומחיותו, והחליף את שיקול-הדעת של הגורמים המקצועיים, שלהם הידע והניסיון בתחום הרגיש של טיפול בילדים, בשיקול-הדעת נטול ההכשרה שלו.

כמו כן שלל העליון את גישתו של בית המשפט המחוזי, לפיה אין מקום להעביר את הילדות ממשפחה שהיא "טובה דיה" אלא אם נמצאה לכך הצדקה, וציין כי השאלה הנכונה במקרים כאלה היא מי מהמשפחות היא הטובה והנכונה יותר עבור הילדות לטווח הארוך, תוך שקלול של המחיר שיגבה מהבנות המעבר מבית לבית, כאחד מהשיקולים, אך לא כשיקול-על.

בסופו של ההליך הממושך ורב-התהפוכות הילדות הועברו למשפחת האב. מצד אחד, חוזקה של המערכת הוא ביסודיות שלה וביכולתה לבקר את עצמה, אולם מנגד פסקי הדין ההפוכים שניתנים בכל ערכאה, מערערים את האמון של האזרחים במערכת המשפטית כמערכת שפועלת באוביקטיביות ובמקצועיות.