האסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים עשה לנו טובה

ערן אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים

הדינוזאורים שלטו ביד רמה בכדור הארץ במשך 165 מיליון שנה. הם שרדו שינויי טמפרטורה, עלייה וירידה של מפלס הים, התפרצויות געשיות - למעשה, הם התאימו את עצמם לחיים על פני כדור הארץ באופן מושלם.

● שלטון הטרור של לוויתני האורקה הבריח את העמלץ הלבן, ושם גם את כלבי הים בסכנה
● מכייסים ו"מוכרים" את החפצים: הבבונים המתוחכמים של באלי

בוקר בהיר אחד, לפני 66 מיליון שנה, הגיע אירוע שישנה את פני כדור הארץ לנצח. אסטרואיד בקוטר מוערך של 10-15 קילומטר פגע באזור שהיום נמצא בו חצי האי יוקטן במקסיקו, היכן שניצבים היום מסעדות חוף וריזורטים מפוארים, ויצר את מכתש צִ'יקְשוּלוּבּ, שגודלו העצום - קוטר 180 ק״מ ועומק 20 ק״מ - ממחיש את היקף וחומרת הפגיעה.

האסטרואיד, שנע במהירות 20 ק״מ בשנייה, פגע באזור מים רדודים וגרם לגלי צונאמי, שריפות ענק וגשם חומצי שהכחידו 75% מאוכלוסיית כדור הארץ בתוך חודשים ספורים. כולל אותם הדינוזאורים.

אבל מה היה קורה לו האסטרואיד היה מחטיא לבסוף את כדור הארץ וממשיך במסעו בחלל? האם הדינוזאורים היו שורדים עד לימינו אנו? האם, למשל, הם היו שורדים את עידן הקרח? אולי הם היו מתפתחים אבולוציונית לבעלי חיים אחרים, פיקחים יותר, או הופכים לקטנים יותר לארוך מיליוני שנים כדי לחסוך באנרגיה בתקופות שבהן המזון היה מצומצם?

כדור הארץ היה מלא בהם

לפי חוקרים, בהחלט אפשרי שהדינוזאורים היו שורדים עד ימינו אנו. הם הרי שרדו 165 מיליוני שנים, וההערכה היא, שבמהלך אותה תקופה ממושכת, הם חוו תקופות אקלים קיצוניות.

הוכחה נוספת ליכולת השרידות המרשימה של הדינוזאורים היא כמובן המגוון העצום שלהם. על פי מאובנים, דינוזאורים השתנו והתפתחו במהלך מיליוני השנים ואת כדור הארץ גדשו אינספור סוגים - באוויר, בים וביבשה, מה שמצביע על שגשוג.

נמצאו אינספור מאובנים של דינוזאורים שמתוארכים בערך 66 מיליון שנה אחורה, מה שמעיד כי ביום הפגיעה, כדור הארץ היה מלא בהם.

בדרך לימינו, הדינוזאורים היו נדרשים לשרוד את עידני הקרח הרבים שפקדו את כדור הארץ. סביר שבתור זוחלים בעלי דם קר ברובם, הם היו מסוגלים לשרוד את הטמפרטורות הקפואות. ראשית, כי למגוון דינוזאורים היו נוצות, שהקנו בידוד ואיפשרו שמירה על חום הגוף, בדיוק כמו ציפורים; שנית, מחקרים מהתקופה האחרונה מעידים שחלק מהדינוזאורים, כולל המפורסם שבהם, טירנוזאורוס רקס, היו בעלי דם חם, מה שאיפשר להם להיות פחות מושפעים מאקלים קפוא.

ייתכן שהדינוזאורים היו מפתחים מערכות הגנה נגד הקור, בדיוק כפי שעשו הממותות, שהתפתחו בדרום אפריקה לפני 5 מיליון שנה ובזמן עידן הקרח לפני 800 אלף שנה, כאשר נדדו צפונה, גידלו פרווה.

אם צריך הוכחה נוספת שניתן לשרוד 66 מיליון שנה, אפשר לבחון את ״הדינוזאורים״' של ימינו - הציפורים. הרי הן שרדו מאז ועד היום. הן השתנו, התפתחו, התאימו את עצמן לעולם החדש כל העת, ושרדו. סביר שגם הדינוזאורים היו עוברים מסע דומה. אלה, קרוב לוודאי, לא היו דומים לדינוזאורים שלפני 66 מיליון שנה, אבל הם היו שורדים ומהלכים בינינו לולא אותו אסטרואיד.

הם או אנחנו

ומה איתנו, בני האדם - האם היינו מצליחים להתפתח לצידם? התשובה, לפי מיטב המומחים, היא חד משמעית, לא.

למעשה, היעלמות הדינוזאורים מהשטח היא שאיפשרה ליונקים להתחיל להתפתח סוף סוף, אחרי מאות מיליוני שנים של ״דיכוי״ מצד לטאות הענק.

מעולם שבו יונקים היו קטנים ומפוחדים ושימשו בעיקר מזון ללטאות ששלטו בכל פינה בכדור הארץ, מחלקת היונקים יכלה לפנות עתה ולהתפתח, להתחזק, לגדול ולהשתנות עד שעשרות מיליוני שנים מאוחר יותר, יתפתחו להם הפרימטים, ומכאן, מיליוני שנים מאוחר יותר, גם בני האדם.

ולכן, בעודכם קוראים שורות אלה, אתם יכולים להודות גם לאותו אסטרואיד שמחק אי אז 75% מאוכלוסיית כדור הארץ. בזכותו בני האדם ומחלקת היונקים הם היום השליטים הבלתי מעורערים בכדור הארץ, ניצבים בראש שרשרת המזון. בלעדיו, היינו עדיין מסתתרים במחילה חשוכה, חרדים מאימת לטאות הענק. גם בשנת 2025.