הצליחו לעצבן אפילו את תימן: החות'ים ניצבים בפני איום חדש

ארה"ב ממשיכה להוביל מתקפות אוויריות קשות נגד החות'ים, אולם ניכר כי על אף הפגיעות - ארגון הטרור הפועל בחסות איראן מוסיף לשלוט בבירה צנעא ביד רמה. עתה, לפי דיווחים ב"וול סטריט ג'ורנל" וב"נשיונל" האמירותי, ייתכן כי התפתחות משמעותית תגיע מכיוון אחר: ממשלת תימן היושבת בעדן, שמוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית, בוחנת יציאה למבצע צבאי לכיבוש עיר הנמל האסטרטגית חודיידה.

● צרפת מתקרבת לספק 30 מטוסי קרב לשכנה של ישראל
● בסין ניסו להעביר סחורות לארה"ב דרך מדינה שלישית. זו התגובה שקיבלו

מאז אפריל 2023, המדינה מחולקת לאזורי שליטה על פי הסכם הפסקת אש שברירי: החות'ים בצפון המדינה, מועצת המעבר הדרומית שמוכרת בעולם כממשלת תימן ופועלת בחסות איחוד האמירויות שולטת בדרום, וכן אסלאח, אנשי האחים המוסלמים וידידיה של ערב הסעודית, שולטים במרחבים אחרים.

הנוכחות החות'ית בחודיידה בארבע השנים האחרונות אינסטרומנטלית בין השאר למתקפותיהם נגד ספינות בים האדום. עבד אל־עזיז סאגר, מייסד מרכז המחקר של המפרץ, סיפר ל"נשיונל" כי כ־80 אלף חיילים מגויסים לצורך המבצע המיועד לכיבוש העיר. פריאה אל־מוסלימי, חוקר עמית במכון המחקר הבריטי "צ'טהאם האוס", הוסיף כי במקביל לשאיפה להשתלט על נמל חודיידה וסביבתו, ממשלת תימן שואפת לכבוש מחדש את מחוז טאיז. "זה תמיד היה המקרה - אם חודיידה נופלת, אז צנעא היא הבאה בתור", אמר סאגר.

לקראת זאת, לפי "וול סטריט ג'ורנל", חברות אמריקאיות פרטיות סיפקו לתימנים ייעוץ לגבי מבצע קרקעי, לאחר שאיחוד האמירויות העלתה את הרעיון בפני בכירים אמריקאים לפני כמה שבועות. "היינו מוכנים, ואנחנו מוכנים מהיום הראשון לשחרר את חודיידה ואת כל האזורים שנמצאים בשליטת החות'ים", אמר וואדה אל־דובייש, דובר מיליציית הכוחות המאוחדים של החוף המערבי המזוהה עם הממשל, ל"ג'ורנל". עם זאת, הוא ציין כי ההחלטה תתקבל לבסוף אצל הממשל בעדן.

חלון הזדמנויות

מבצע כזה, אם יתממש, הוא בבחינת ניצול חלון הזדמנויות לגיבוי צבאי מארה"ב, אבל גם בשורה כלכלית לתימן שמלחמת אזרחים בת עשור ופילוג חמור פגעו בה קשות. לפי קרן המטבע הבינלאומית, כ־17 מיליון אזרחים בתימן סובלים מחוסר ביטחון כלכלי - כשהתמ"ג המקומי צפוי להתכווץ גם השנה לאחר שנתיים של מיתון.

באו"ם צופים כי עד תום השנה הנוכחית 19.5 מיליון תימנים יזדקקו לסיוע הומניטרי. נציג יוניצ"ף בתימן, פיטר הוקינס, סיפר כי יותר ממחצית מהאוכלוסייה זקוקה לסיוע הומניטרי, תוך שמחירי המזון זינקו ביותר מ־300% בעשור החולף. "גם בתקופות שבהן האלימות פחתה, ההשלכות המבניות של הסכסוך, במיוחד על ילדים וילדות, נותרו חמורות", אמר.

ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסביר כי מחד גיסא מתקפה בגיבוי אמריקאי היא משמעותית מאוד, בגלל שבמהלך מלחמת האזרחים איחוד האמירויות והכוחות שעמה היא מנהלת יחסים הגיעו לשערי חודיידה, אך ממשל ביידן הורה לסגת. אך מאידך גיסא, הוא מדגיש כי לא בטוח שבממשל טראמפ יתחברו לרעיון של חידוש מלחמת האזרחים בתימן, דווקא בתקופה שבה הם מנהלים את שיחות הגרעין עם איראן.

"ניכר כי ממשלת תימן לא מסתירה את השאיפות שלה. נמל חודיידה הוא עורק החיים של תימן ואם ישלטו בו, אז זה יהווה נוקאאוט לחות'ים", מדגיש ד"ר גוז'נסקי. "מנגד, החות'ים לא יקבלו מתקפה כזו בשוויון נפש. הם צפויים להשיב מלחמה, וזה עשוי להשליך על ערב הסעודית ועל איחוד האמירויות. ייתכן כי זה ניסיון הפעלת לחץ על החות'ים שאם הם לא יירגעו, תהיה גם מלחמה קרקעית. באיחוד האמירויות יש כנראה רצון שיתבצע מהלך שכזה, אבל השאלה העיקרית נסובה סביב האמריקאים".

אפיק דיפלומטי?

מי שכלכלתה נפגעת במישרין בכל יום שבו לחות'ים יש אחיזה בים האדום היא מצרים, שתלויה בהכנסות מתעלת סואץ. הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי סיפר כי כתוצאה מ"המצב", מדינתו מפסידה כ־800 מיליון דולר מדי חודש. לצורך ההשוואה, כאשר ספינת "אבר גיבן" נתקעה בתעלה ב־2021 וחסמה אותה לחלוטין במשך שישה ימים, עמדו ההפסדים על כ־88 מיליון דולר בלבד מקצה לקצה.

מעבר למשבר המקומי, שיבוש נתיבי השיט משפיע על הכלכלה העולמית. עד מלחמת חרבות ברזל 12%-15% מכלל הסחר העולמי חצה בתעלת סואץ, תוך שכ־30% מתנועת המכולות עברה שם - בשווי סחורות שנתי של יותר מטריליון דולר. בה בעת, 9% מתנועת הנפט הימית עברה בסמוך לתימן, ובסך הכל כ־60־50 ספינות חצו את תעלת סואץ מדי יום. עתה, שרשראות האספקה כבר התאפסו לפי נתיב כף התקווה הטובה, שמאריך את ההפלגה בשבועיים. בהפסקת האש האחרונה בין ישראל לבין חמאס שהביאה גם לרגיעה יחסית במתקפות החות'ים בים האדום, ניכר כי ענקיות הספנות דורשות ערובות ברורות להגנה עליהן, עוד בטרם חזרתן.

יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, מפרט את המניעים שעומדים מאחורי הפעילות הצבאית האמריקאית הנרחבת בתימן, כשהראשון שבהם הוא הפגיעה בנתיבי השיט. מעבר לכך, ניצבים הפגיעה בישראל, התמיכה האיראנית בחות'ים והרצון להעביר מסר למשטר האייתוללות כי כפי שתוקפים בתימן עשויים לתקוף גם באיראן. זאת בניגוד להתנהלות של ממשל ביידן, שהחליט להוציא את החות'ים מרשימת ארגוני הטרור ובחר שלא להגיב בחריפות למתקפות בים האדום.

אולם, גם כעת בממשל טראמפ עדיין שוקלים, לפי וול סטריט ג'ורנל, את גיבוי ממשלת תימן. אם כך, מה היעד הסופי של האמריקאים? "הרצוי הוא שהחות'ים יפסיקו את תקיפותיהם, וזה ישתלב בתוך הסכם עם איראן", מסכם דיין. "האם האמריקאים ימשיכו במתקפות עד שזה יושג? קשה לדעת. זה תלוי במשא־ומתן עם איראן, שבמידה ויושלם - אני מניח שגם הנושא הזה יבוא על מקומו".