בן 58, גבר, אקדמאי ומרוויח מעל 10 מיליון שקל בשנה: שיאני השכר בבורסה נחשפים

המנהלים הבכירים בחברות הנסחרות בבורסה בתל אביב יזכרו את 2024 לא רק בתור השנה שבה שוק המניות הישראלי זינק, למרות מלחמת "חרבות ברזל", אלא גם ככזו שבה הם המשיכו ליהנות מתגמולים גבוהים במיוחד.

● הישראלית שזינקה בוול סטריט לשיא כל הזמנים
● מס היסף החדש: מי חייב לשלם, ומי זכו לפטור?

מבדיקת גלובס עולה כי 20 שיאני השכר בחברות הגדולות בבורסה, הנכללות במדד ת"א 125, זכו אשתקד לתגמולים בעלות כוללת של כמעט חצי מיליארד שקל (496 מיליון שקל). מדובר בירידה של כ־4% ביחס ל־20 השיאנים שנכללו ברשימה בשנת 2023. אבל כמעט מחצית מהמנהלים ברשימת השיאנים (8 במספר) הם זרים המשמשים בתפקידים בכירים בשתי חברות דואליות גדולות - טבע ונייס. כש"מנקים" מהרשימה את אותם בכירים ונותרים עם 20 השיאנים בעלי דרכון ישראלי, מתקבל שכר מצרפי של כ־370 מיליון שקל אשר מהווה עלייה של יותר מ־13% ביחס לשכרם של "השיאנים הישראלים" בשנת 2023.

קווים לדמותו של שיאן השכר הישראלי

סף הכניסה לרשימת 20 השיאנים ישראלים עומד על 10 מיליון שקל - גבוה ב־3 מיליון שקל בהשוואה לשנה שעברה. השכר החציוני שלהם הוא 14 מיליון שקל, כאשר הרכיב ההוני היווה 42% מעלות השכר הכוללת שלהם, נמוך מאשר בשנה שעברה (53%).

שיאן השכר של הבורסה בתל אביב ב־2024 הוא המנכ"ל הפורש של חברת הטכנולוגיה נייס, ברק עילם, עם תגמול שנתי בעלות של 87 מיליון שקל ואחריו מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס (57.4 מיליון שקל). מבין המנהלים הישראלים, הבאים בתור לאחר עילם הם מנכ"ל חברת ה־IT מטריקס מוטי גוטמן, סמנכ"ל הכספים של טבע אלי כליף, המנכ"ל הפורש של קבוצת עזריאלי אייל חנקין ומנכ"ל אלביט מערכות בצלאל מכליס - כולם עם שכר שנתי בעלות של 20 מיליון שקל ומעלה.

עוד עולה מבדיקת גלובס כי הגיל הממוצע של שיאני השכר עומד על 58 שנה - מהם שניים בני 73 וארבעה בני פחות מ־50. כל השיאנים ברשימה הם גברים. אין אפילו אישה אחת. באשר לוותק: משך הזמן החציוני שבו עובדים אותם מנהלים בחברות עומד על 12 שנה, והממוצע על 13 שנים.

כמעט מחצית מאותם בכירים הם בעלי תואר ראשון בלבד (הרוב למדו כלכלה או הנדסה), וכ־43% גם בעלי תואר שני (בעיקר במנהל עסקים). לאחד מתוכם השכלה תיכונית בלבד. ונרחיב עליו בהמשך.

יש דבר כזה שכר גבוה מדי?

שכר גבוה לא בהכרח משליך ישירות על ביצועי המנכ"ל. ודוגמה לכך ניתן למצוא במערכת הבנקאית. משנת 2017, שכר מנכ"לי הבנקים מוגבל על פי חוק לעד פי 35 מזה של מקבל השכר הנמוך בחברה. מחקר של בנק ישראל, שיצא בשנה שעברה, מצא כי לא נרשמה ירידה בביצועי הבנקים בשנים שעברו מאז נכנס החוק לתוקף, אם כי התחלופה שלהם התגברה. פערי השכר בבנקים הצטמצמו, ויש שיאמרו שהם אף הפכו יעילים יותר, כי מראש הם נכנסים לתפקיד על מנת להפגין ביצועים שישמשו מקפצה לכיסא הבא.

אז האם שכר שנתי של 10־87 מיליון שקל זה לא יותר מדי? בעבר גל סטאל, יו"ר ובעלים של חברת הייעוץ אנטרופי, שלו ניסיון רב באישור חבילות תגמול לבכירים, חשב שכן. אבל כיום, הוא מודה ששינה את דעתו: "פעם הייתי קפדן ובעד להגביל את שכר הבכירים. אבל שיניתי גישה כי העולם השתנה לגמרי, אנחנו בעולם משוגע. בעלי המניות והדירקטוריון צריכים יציבות בהנהלה. אם אתה שט בים סוער, לפחות שהקפטן יהיה אחד שאתה אומר 'אני נמצא בידיים טובות' ומוכן לשלם מה שצריך כדי שיביא אותנו לחוף מבטחים.

"בגלל השינויים בעולם, היום לא הייתי מגביל שכר של מנכ"ל טוב שמצליח לתת ערך. אם הייתי דירקטור בהנהלה של חברה ואני יודע שיש לי מנכ"ל עם יכולות גבוהות שיודע לקרוא את התמונה ולממש זאת כמו שצריך - הייתי עושה הכל כדי לשמר אותו, וזה גם לא משנה מה הגיל שלו".

המנכ"ל שלקח יותר מחצי מיליארד שקל

עלות שכר הבכירים מורכבת משלושה רכיבים מרכזיים: שכר חודשי ותוספות נלוות, מענקים שונים הנגזרים מעמידה ביעדים, וכן תגמול הוני - בדרך כלל אופציות או מניות חסומות של החברה, שאינן בכסף מזומן ונועדו לתמרץ את הבכיר לטווח הארוך.

התגמול ההוני מהווה רכיב מכריע של יותר מ־80% אצל שיאן השכר לשנת 2024, ברק עילם מנייס . מניית החברה רשמה אשתקד תשואה שלילית של 14%, על רקע פרישתו של עילם וגם על רקע אכזבה מתוצאות החברה, כשמתחילת השנה הנוכחית היא ממשיכה לאבד גובה. עילם, שצמח בנייס ועבד בה במשך כל הקריירה המקצועית שלו, צבר בעשור האחרון תגמולים בעלות מדהימה של יותר מחצי מיליארד שקל.

סגנו של עילם מבין הישראלים הוא כאמור מוטי גוטמן, מנכ"ל ענקית ה־IT מטריקס עם שכר בעלות של 23.7 מיליון שקל. גוטמן הוא אחד המנהלים השכירים הוותיקים ביותר בבורסה, והוא מנהל את מטריקס מאז שנת 2000. בין השנים 2014 ל־2025 עלות השכר שלו הצטברה ל־115 מיליון שקל.

את המקום השלישי ברשימה תופס אלי כליף, סמנכ"ל הכספים של טבע , ששכרו זינק ב־25% לסכום של 22.8 מיליון שקל. כליף הגיע לטבע לפני שבע שנים וקודם לכן היה סמנכ"ל כספים של חברת הטכנולוגיה Flex ועבד בפירמת רואי החשבון דלויט. בשנת 2024 זינקה מניית טבע ב־112% (אך מתחילת השנה הנוכחית איבדה כבר קרוב ל־40%).

מיד אחריו, אייל חנקין, מנכ"ל חברת עזריאלי הפורש, שעבר לנהל את תחום הדאטה־סנטרס של חברת הנדל"ן המניב הגדולה בישראל. חנקין נהנה משכר בעלות של 22.4 מיליון שקל והמניה זינקה ב־2024 ב־31%.

את החמישייה הפותחת סוגר בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל החברה הביטחונית אלביט מערכות , שהרוויח שכר בעלות של 20 מיליון שקל, עלייה של 16% (המניה זינקה ב־24% בשנת 2024 ומתחילת השנה המשיכה להתעופף בעוד 57%). מכליס הוא מהמנהלים הוותיקים, הצטרף לאלביט בשנת 1991 אחרי שהגיע לדרגת אל"מ בצה"ל, ומנהל את החברה כבר תריסר שנים.

ברשימת השיאנים ניתן למצוא, כרגיל, גם את שמו של איתמר דויטשר, המנכ"ל הוותיק של קבוצת התשתיות אלקטרה , שממשיך לככב בטבלה עם שכר בעלות של 17.7 מיליון שקל בשנה החולפת (בה זינקה המניה ב־36%).

בצמרת התברגו גם שני מנהלי סוכנויות ביטוח מקבוצת הפניקס : איציק עוז, יו"ר ומנכ"ל הפניקס סוכנויות ויו"ר הסוכנות אגם לידרים, עם שכר בעלות של 16.1 מיליון שקל, כמעט פי 4 משכרו של מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון, המוגבל בחוק שכר הבכירים. מי שנושף בעורפו של עוז הוא רן גבעון, מנכ"ל כהן גבעון סוכנויות לביטוח, עם שכר בעלות של 14.1 מיליון שקל.

הצעיר ביותר, ששכרו זינק פי 5 בשנה

הצעיר ביותר שהצליח להיכנס לתוך רשימת 20 שיאני השכר הישראלים הוא תומר ראב"ד, מנכ"ל בי־קום ויו"ר החברה הבת בזק, שעלות שכרו בגיל 40 בלבד זינקה כמעט פי 5 בשנה האחרונה ועמדה על 12 מיליון שקל - מחציתם תגמול הוני. ראב"ד היה בעבר דירקטור וסגן נשיא ברויאל בנק אוף קנדה (RBC) ובנקאי השקעות ב־UBS.

עוד צעיר ברשימה הוא אורן אלעזרא (בן 41), משנה למנכ"ל יבואנית הרכב קרסו מוטורס ואחיינו של בעל השליטה בחברת אלבר אלי אלעזרא, שנמצא במקום ה־16 ברשימה אחרי שזכה אשתקד לשכר בעלות של 10.8 מיליון שקל. אורן אלעזרא שעבד באלבר 15 שנים והגיע לתפקיד המנכ"ל חצה את הקווים לפני שלוש שנים והצטרף לקרסו מוטורס שמנייתה טסה אשתקד ב־87%.

הצעיר השלישי מתחת לגיל 50, הוא עדי ימיני (47), מנכ"ל גזית גלוב אמריקה, החברה הבת של ג'י סיטי של חיים כצמן. ימיני שהצטרף לחברה לפני 15 שנה שימש כראש המטה של כצמן ואחר כך כסמנכ"ל הכספים ובשנה האחרונה השתכר ב־10.1 מיליון שקל (נועל את רשימת 20 השיאנים הישראלים).

מקום אחד מעליו נמצא מאור דואק (48), מנכ"ל חברת מניף הפועלת בהעמדת מימון ליזמים בענף הנדל"ן (הלוואות מזנין) עם שכר בעלות שנשארה יציבה בשנים האחרונות - 10.3 מיליון שקל, כמעט כולו בכסף מזומן. דואק, הוא המנהל היחיד ברשימת שיאני השכר שהחברה בניהולו שאינה נסחרת במדד ת"א 125. הוא מקדים שורה ארוכה של בכירים בחברות גדולות ורווחיות ממנה בהרבה, בין השאר מנהלי הבנקים וקבוצות הביטוח הגדולות, שכפופים לחוק שכר הבכירים, ומרוויחים פחות ממחצית שכרו.

לאיזה בכיר אין השכלה גבוהה?

מהצד השני של המתרס נמצאים שני שיאנים בני יותר מ־70 - איציק וייץ מנכ"ל קרסו מוטורס, שעלות שכרו הגיעה בשנה האחרונה ל־13.7 מיליון שקל ואיתן בר זאב, יו"ר חברת הקניונים ביג, עם שכר של 13.1 מיליון שקל. השניים פעילים בחברות הללו כבר במשך כבר 20 שנה.

עוד שני שיאנים שמתקרבים לגיל 70 הם אבי יעקובוביץ ודוד פתאל. יעקובוביץ פרש לאחרונה מתפקידו כמנכ"ל חברת הנדל"ן המניב גב ים ועלות שכרו עמדה אשתקד על 11.4 מיליון שקל, כולל פיצויי פרישה. פתאל המוביל מזה 27 שנה את חברת המלונאות שנושאת את שמו, זכה לתמולים בהיקף של 10.3 מיליון שקל (המניה זינקה ב־31%).

בין שיאני השכר בבורסה ניתן למצוא גם בכיר אחד ללא השכלה גבוהה. מדובר בהראל ויזל, מנכ"ל קבוצת רשתות האופנה פוקס ואחד מבעליה, שזכה אשתקד לעלות שכר כוללת של 14.1 מיליון שקל (כולל בחברה הבת ריטיילורס - בה הוא משמש כיו"ר).

סטאל מאנטרופי אומר כי: "הוא דוגמה למנכ"ל יוצא מן הכלל. הוא מנכ"ל ותיק (25 שנה, נ"א) שמקדם את החברה שלו בצורה טובה בתוך האתגרים. בעולם העסקים הנוכחי אני פחות מאמין בתואר אקדמי בתפקיד ניהולי. מנכ"ל טוב זה מנכ"ל שמוכיח בפועל את העבודה שלו".

מניות: כמעט חצי מהתגמול הכולל

מפילוח עלות השכר של שיאני השכר הישראלים, עולה כי בחלוקה פנימית בין רכיבי התגמול עמד חלק המשכורת הקבועה על 18% בלבד, בעוד המענקים היוו 28% והתגמול ההוני היה הגבוה ביותר - 42% מעלות השכר הכוללת. זאת לעומת חלוקה של 19% לשכר, 25% למענקים ו־56% לתגמול ההוני בשנת 2023.

מטרת התגמול ההוני היא להתאים ככל האפשר את האינטרס של המנכ"ל לאינטרס של בעלי המניות. אם הוא יצעיד את החברה לביצועים טובים - המניה תעלה - והמנכ"ל ירוויח יותר. יתרון נוסף הוא שלא מדובר בהוצאה ת זרימית עבור החברה, אלא חשבונאית בלבד.

הדומיננטיות של הרכיב ההוני בעלות השכר בולטת בעיקר בחברות הטכנולוגיה, אך לא רק. כך, אצל כל חמשת הבכירים בנייס ובראשם עילם הרכיב ההוני היווה כ־80% מעלות השכר, אצל טבע מדובר על כ־60% מתגמול הבכירים, בפריון 67%, באורמת 65%, בנקסט ויז'ן, חילן ואחרות עומד חלקו של רכיב זה על 50%.

"תגמול הוני 'מיישר' את האינטרס של המנהל עם זה של בעלי המניות, כך שהוא לא ירצה לקחת הרפתקאות על חשבונם" מסביר גורם בכיר בשוק. אלא שלדבריו, "בעוד שברכיבי השכר ה'רגילים' הנטייה היא לשמרנות ולהוצאת כספים מבוקרת, בתחום ההוני (מניות ואופציות) ההקפדה יותר רופפת והמנכ"ל יכול בקלות לקבל תגמול הוני נדיב מאוד… אחר כך, מנהלים אחרים רואים את השכר הגבוה ואומרים לעצמם שגם הם רוצים העלאה וכך נוצר מירוץ שכר כלפי מעלה".

המנכ"לים של תשובה יצאו מהרשימה

מי שאיבדו את מקומם ברשימת שיאני השכר השנה בשנת 2024 הם צמד מנהלים בכירים בקבוצת דלק של יצחק תשובה: גלעד מאירסון, יו"ר חברת חיפושי הנפט והגז איתקה ששכרו צלל ב־66% והסתכם "רק" ב־7.1 מיליון שקל (21 מיליון שקל אשתקד) ויוסי אבו, מנכ"ל שותפות הגז ניו־מד אנרג'י שהתגמול לו זכה ירד ב־51% והסתכם ב־8.9 מיליון שקל "בלבד" (בהשוואה ל־18 מיליון שקל בשנה שעברה).