חברה נוספת מגל הנפקות הטכנולוגיה המאכזב של שנת 2021 בבורסה בתל אביב דיווחה הבוקר (ב') על קשיים ועל מהלך התייעלות. הפעם, מדובר בחברת האוטוטק סיפיה וויז'ן , שבסוף 2021, גייסה 68 מיליון שקל לפי שווי של 354 מיליון לפני הכסף. מאז, איבדה המניה 93% מערכה והיא נסחרת כעת בשווי של 55 מיליון שקל בלבד.
● ניתוח | התמחור הזול מזה שנתיים: האם מסתתרת הזדמנות במניות הכי גדולות בוול סטריט?
● בדיקת גלובס | בן 58, גבר, אקדמאי ומרוויח מעל 10 מיליון שקל בשנה: שיאני השכר בבורסה נחשפים
סיפיה דיווחה כי על רקע מצבה הכספי והערת "עסק חי" שצורפה לדוחות שלה, החליט דירקטוריון החברה לאמץ תוכנית התייעלות לטובת המשך פעילות החברה. לפי הדיווח, החברה תתמקד בהמשך עבודה עם הלקוחות הקיימים ובעבודה על פרויקטים אסטרטגיים נוספים ככל שיאפשר מצבה הפיננסי.
תוכנית ההתייעלות כוללת צמצום משמעותי בהוצאות התפעוליות וסיפיה מפטרת 50% מכוח האדם שלה. מצבת העובדים עמדה על 62 בסוף 2024, מתוכם 34 במחקר ופיתוח, 22 בשיווק, מוצר ותפעול ו-6 בתפקידי הנהלה וכללי.
החברה מציינת כי תצמצם גם את מצבת נושאי המשרה, כולל סיום העסקה והפחתה בהיקף המשרה של נושאי משרה בחברה. במקביל, הדירקטורים הודיעו על ויתור חד צדדי על שכרם עד סוף 2025 (ללא זכות השבה), למעט הדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים שיקבלו את גמול הדירקטורים המינימלי הקבוע בחוק. לפי הדיווח, סיפיה תמשיך לנסות לגייס מקורות מימון לצורך פעילותה השוטפת ותבחן "צעדים נוספים, תפעוליים ואסטרטגיים, לטובת החברה".
סיפיה, בניהולו של יהודה הולצמן, מפתחת תוכנה לניטור נהג המבוססת על טכנולוגיית ראייה ממוחשבת מבוססת בינה מלאכותית - שהורחבה מזיהוי מחוות לניתוח סממנים חזותיים בפנים ובהתנהגות. המוצר מיועד לנטר את התנהגות הנהג ומעדכנת במקרים של עייפות והסחת דעת .
החברה החלה לפעול בשנת 2007, מתנהלת ללא ביל שליטה, ומניותיה מוחזקות על ידי מספר ר גופי השקעה זרים וישראלים (ביניהם ליאון רקנאטי ופרופסור אלי טלמור המשמש כיו"ר החברה) .
בשנת 2024 הכנסות החברה הסתכמו ב-5.7 מיליון דולר, עלייה מ-5.4 מיליון דולר ב-2023, וההפסד הכולל הסתכם ב-8 מיליון דולר, לעומת 9.1 מיליון דולר ב-2023. מאז הקמתה ועד סוף 2024 "שרפה" החברה מעל 100 מיליון דולר ובקופתה נותרו כ-5 מיליון דולר נכון לסוף 2024 .
סיפיה ויז'ן אינה לבד
בשנים 2020-2021 הונפקו עשרות חברות טכנולוגיה קטנות בבורסה בת"א על רקע הריביות האפסיות והכסף הנזיל לאחר פרוץ מגפת הקורונה. רובן המכריע הנחילו הפסדים כבדים למשקיעים בהנפקה, חלק קרסו, אחרות הנהיגו תכניות התייעלות, נמכרו או מחפשות רוכש לפעילותן לאחר שהכסף נגמר .
בשבועות האחרונים הודיעו שלוש מאותן חברות על מהלכים לצמצום או הקפאת פעילותן לנוכח הקשיים בעסקיהן. ראשונה לעשות זאת הייתה הייקון, יצרנית מערכות דיגיטליות לייצור אריזות מתקפלות ומוצרי קרטון, שהגיעה לסוף דרכה לאחר שהמניה איבדה את כל ערכה בהנפקה (מעל חצי מיליארד שקל) .
החברה, שבין משקיעיה נמנים יזם הטכנולוגיה הסדרתי בני לנדא וקרן ההון סיכון JVP שמוביל אראל מרגלית, פיטרה את מרבית עובדיה והגישה לביהמ"ש בקשה לעיכוב הליכים, לנוכח קשיים תזרימיים וחובות של 60 מיליון שקל. בעקבות זאת הופסק המסחר במניותיה ופעילותה הועמדה למכירה .
זמן קצר אחריה הודיעה חברת הקלינטק ג'נסל (שגם בה בני לנדא הוא בעל מניות מרכזי) על המשך צעדי ההתייעלות לצורך צמצום נוסף בהוצאותיה וחיזוק תזרים המזומנים, וכן להשגת מקורות מימון נוספים. ג'נסל, המפתחת ומייצרת תאי דלק שהם מקור אנרגיה לייצור חשמל, כבר נסחרה בשווי של 1.8 מיליארד שקל זמן קצר לאחר הנפקתה בת"א, אך היום עומד שווייה על 29 מיליון שקל בלבד .
החברה דיווחה כי תייצר במיקור חוץ ותמשיך במגמת צמצום כוח האדם שלה וההוצאות התפעוליות. במקביל נבחנות אפשרויות מימון, כולל אפשרות של מכירת החברה או נכסיה, לאחר ש"שרפה" מאז שהוקמה כ-1.2 מיליארד שקל .
בד בבד הודיעה חברת נקסטפרם טכנולוגיות כי דירקטוריון חברת הפודטק החליט על השהיית הפעילות העסקית, למעט מיזם משותף בהודו. "החלטה זו התקבלה לאור הקושי המתמשך בגיוס מימון להמשך פעילות החברה", נמסר. לחברה, אשר פיתחה טכנולוגיה לייצור רכיבי מזון בשמרים ללא הנדסה גנטית, נותרו מזומנים בסך 230 אלף דולר בלבד, כשבסוף 2024 ההתחייבויות שלה עמדו על כ-1.5 מיליון דולר. נקסטפרם תפעל לממש נכסים וטכנולוגיות ולצמצם התחייבויות, ותנסה למצוא רוכש לאחר שהונפקה בשווי של 115 מיליון שקל ונסחרת כיום בשווי של כ-8 מיליון שקל בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
