האם גם מניות הבנקים ושופרסל יזרקו על ידי הקרן הנורבגית?

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז תחילת המלחמה בעזה, מתמודדת קרן העושר הנורבגית, קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם לחצים מבית להקטין את החזקותיה בחברות ישראליות. בראשית השבוע הודיעה הקרן על מכירת החזקותיה בחברת פז, המוגדרת על ידה כ"הבעלים והספקית של תשתית הובלת דלקים להתנחלויות ישראליות בשטחים הכבושים", תמורת כ-28 מיליון שקל. זאת, מספר חודשים לאחר שמכרה את מניותיה בחברת התקשורת בזק, בסכום של כ-87 מיליון שקל, מטעמים דומים.

● הבנק עושק אתכם בפיקדון? בנק ישראל חושף איך האתר שפיתח עשוי לשנות זאת
● לחץ מאנבידיה ומסעודיה הוביל לביטול הגבלות השבבים, אך בישראל לא נושמים לרווחה

נכון לסוף שנת 2024 קרן העושר, בניהולו של ניקולאי טנגן, שמחזיקה בכ-1.5% מהמניות בעולם בהיקף כולל של 1.73 טריליון דולר, מושקעת ב-65 מניות ישראליות בשווי כולל של 1.95 מיליארד דולר - שהיוו כ-0.1% מהשקעות הקרן.

בין 10 החזקותיה הגדולות של הקרן ניתן למנות את מניות חמשת הבנקים הגדולים (לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי), קבוצות ביטוח גדולות (הפניקס והראל) וכן שורה של חברות משמעותיות במשק ובראשן יצרנית התרופות טבע (החזקה של 3.3% מההון), חברת הדשנים איי.סי.אל (1.6%) וחברת בדיקות השבבים נובה (0.9%). שוויין הכולל של השקעות אלה הוא 5.4 מיליארד שקל.

ההחלטה הנוכחית של הקרן הנורבגית למכור את השקעתה בפז מגיעה כאמור בצל הלחצים שמופעלים עליה מצד הציבור בנורבגיה, וגם מצד ארגוני עובדים וארגוני חברה אזרחית במדינה, להסיט השקעות מחברות ישראליות, בדגש על כאלה הפועלות מעבר לקו הירוק.

בשבוע שעבר דווח כי ארגון העובדים הגדול בנורבגיה (LO) דרש מהקרן להסיט השקעות מישראל. הארגון, שנחשב למקורב מאוד לממשלה הסוציאל-דמוקרטית ולו השפעה רבה במדינה, קרא לקרן להפסיק את השקעותיה בכל חברה ש"עלולה להיות קשורה לפעילות ישראלית בשטחים". בנוסף, בימים האחרונים אימץ ארגון העובדים הנורבגי מחדש החלטה מ-2018, הקוראת לחרם כלכלי, מסחרי ואקדמי על ישראל.

בתחילת דצמבר האחרון חשפה קרן העושר הנורבגית כי ההחלטה לחסל את החזקותיה בבזק (0.76% מההון) נבעה מהעובדה כי לבזק "אין כל כוונה להפסיק את אספקת שירותי התקשורת שלה להתנחלויות הישראליות בגדה המערבית". לכן, נכתב, "ישנו סיכון בלתי־מקובל שהחברה תורמת או אחראית בעצמה להפרות משמעותיות של זכויות אדם, במצב של עימות או מלחמה". הפרות אלו, לפי הקרן, הן סיבה להסטת השקעות.

בכך, הצטרפה מניית בזק לשורה של מניות ישראליות שנמכרו על ידי הקרן הנורבגית בגלל שיקולים דומים. בסוף 2023 היא מכרה את החזקותיה בקבוצת דלק, לאחר שניו-מד אנרג'י שבשליטתה חתמה הסכם לפיתוח שדות גז במערב הסהרה, שטחים שכבשה מרוקו בסוף שנות ה-70 ונמצאים תחת מחלוקת בינלאומית. בהודעת הקרן נכתב כי "פעילות החברה אינה נעשית בתיאום עם האינטרסים והרצונות של תושבי מערב הסהרה, והיא תורמת להנצחת עימות בלתי פתור באזור".

שנים קודם לכן, ב-2009 החליטה הקרן למכור את מניותיה באלביט מערכות בשל העובדה שמכרה ציוד שסייע לבניית גדר ההפרדה. שנה לאחר מכן היא מימשה את החזקותיה בחברות הבנייה דניה סיבוס, שיכון ובינוי ואפריקה ישראל בנימוק ש"לקחו חלק בבנייה ופיתוח של התנחלויות".

הישראליות שנמצאות "על הכוונת"

קרן העושר הנורבגית אינה מממשת רק מניות של חברות ישראליות על רקע מעורבות בסכסוך כאן. במהלך השנה החולפת היא החליטה למשוך את השקעותיה מאחת מהמניות הלוהטות בוול סטריט - פלנטיר האמריקאית, המפתחת תוכנות לניתוח ביג דאטה על בסיס AI, ועובדת בעיקר עם סוכנויות מודיעין וצבאות ברחבי העולם. הרקע הוא פעילות שלה עם מערכת הביטחון הישראלית.

עם זאת, הקרן ממשיכה להשקיע ואף הגדילה את החזקותיה בשתי חברות ביטחוניות ישראליות המספקות מוצרים לצה"ל ולמשרד הביטחון - מנועי בית שמש, המייצרת חלקי מנועים עבור מטוסים, ונקסט ויז'ן המייצרת מצלמות מיוצבות עבור רחפנים ומזל"טים - החזקות בשווי של כ-90 מיליון שקל כל אחת.

אולם מי שב"כוננות" לספוג מכירת החזקות על ידי הקרן הן חברות נוספות שפועלות בשטחי יהודה ושומרון. בין אלה: שתי רשתות המזון הגדולות בישראל, שופרסל (כ-1%) ורמי לוי (0.4%), המחזיקות סניפים מחוץ לתחומי הקו הירוק.

זה מעלה את התהייה האם הקרן תבחר לצאת גם ממניותיהן של חברות הצריכה, דוגמת שטראוס ופוקס, שמוצריהן נמכרים במקומות רבים ביו"ש.

שאלה משמעותית אפילו יותר מבחינת היקף השקעתה הכספית נוגעת למניות הבנקים, שמהווים נתח משמעותי בתיק הישראלי של הקרן הנורבגית, אשר מעניקים כידוע שירותים בכל רחבי הארץ, כולל בשטחים. בעבר הקרן דנה בחיסול השקעותיה בבנקים ובמוסדות פיננסיים ישראלים בשל פעילותם העסקית מעבר לקו הירוק, אולם החליטה לבסוף שלא לנקוט מהלכים כלשהם. כעת, לנוכח הלחצים המופעלים עליה, היא עלולה להידרש פעם נוספת לסוגיה.

דווקא הגדילה החזקות בישראל בשנה החולפת

מנגד, ניתן להניח שלפחות בשלב זה האיום רלוונטי פחות לחברות ישראליות בעלות פעילות גלובלית, דוגמת טבע, נייס, טאואר ואיי.סי.אל, שאמנם פועלות בישראל אך מוכרות בעיקר מעבר לים. כמו כן, בשלב זה לא נראה שהדברים נוגעים לרבות מהחברות שפועלות בתחומים כמו תוכנה ואנרגיה מתחדשת. אלו עלולות להיכנס למעגל הנפגעות רק במקרה שהקרן תחליט על ניתוק מוחלט מההשקעות בישראל.

משיחות עם שורה של חברות שבהן מושקעת הקרן, עולה כי טרם פנתה אליהן (כפי שעשתה במקרים של בזק ופז למשל). בנוסף מציינים שם כי האיום אינו נוגע למי שאינן פועלות או מעניקות שירותים בשטחי יו"ש.

בכל מקרה, צריך לסייג כי אמנם מדובר במשקיע גדול ומשמעותי, אך לא בכזה שאין לו תחליף במקרה של פרידה. ודאי לנוכח העובדה שהחזקת הקרן במרבית החברות הישראליות נמוכה מ-1% מהון המניות. כך למשל, למניות בזק שמכרה הקרן הנורבגית בסוף 2024 לא הייתה בעיה למצוא קונים, והיא עלתה מאז ב-6%. ניתן להעריך בזהירות שגם במקרה של הפצת מניות בחברות אחרות, מחירן עלול אמנם להיפגע בטווח הקצר, אך בסופו של דבר לא מדובר בשיעורים שיעיבו על ערכן באופן מהותי.

בנוסף, למרות שהיא נתונה ללחצים כבר תקופה ארוכה מצד גופים הקוראים לניתוק קשריה העסקיים עם ישראל, הרי שבמהלך השנה החולפת הקרן הנורבגית הגדילה את החזקותיה בלא מעט חברות ישראליות, שבהן כבר הייתה מושקעת.

הקרן, שהוקמה ב-1990 כדי להשקיע את עודפי ההכנסות של מגזר הנפט הנורבגי, רשמה ברבעון הראשון של 2025 ירידה של 0.6%, או הפסד של 40 מיליארד דולר בהיקף הנכסים שהיא מנהלת. זאת, על רקע הירידות בשווקים בעקבות הכרזת המכסים של הנשיא טראמפ. את שנת 2024 שהייתה חזקה בשווקים, סיימה הקרן עם רווחי שיא של 222 מיליארד דולר.