תומאס פרידמן: בן סלאמן רוצה שישראל תהיה חלק מהאיחוד מזרח התיכון

"האירוע הכי חשוב שהתרחש לאורך הקריירה העיתונאית שלי היה הקמת האיחוד האירופי. זה מה שיורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, מנסה ליצור כיום במזרח-התיכון", כך אמר היום העיתונאי הבכיר מהניו יורק טיימס תומאס פרידמן, בשיחה שקיים באוניברסיטת תל-אביב עם דקאן הפקולטה למדעי החברה, פרופ' אמל ג'מאל.

● הצוללת | מומחים לפוליטיקה אמריקאית: מה שקרה השבוע ביחסים בין ארה"ב לישראל - "מטורף"
● הצוללת | מה הסיכוי שתפרוץ מלחמה בין שתי מדינות? לחוקר הזה יש דרך ניתוח מפתיעה

פרידמן מיועד לקבל מחר (ד') את התואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה. "באיחוד שבן סלמאן מנסה ליצור במזרח-התיכון, סעודיה היא גרמניה ואיחוד האמירויות היא אולי צרפת. בן סלמאן רוצה שישראל תהיה חלק משמעותי מהאיחוד הזה. הטרגדיה", המשיך פרידמן, "היא שדווקא כשזה קורה, יש בישראל ממשלה שהולכת לחלוטין בכיוון ההפוך".

פרידמן, אמריקאי-יהודי שמפרסם מזה 30 שנים טור קבוע בענייני חוץ ופוליטיקה אמריקאית, זכה לאורך הקריירה שלו בשלושה פרסי פוליצר. את הראשון שבהם קיבל בשנת 1983 על סיקור מלחמת לבנון הראשונה וטבח סברה ושתילה, ואת השני ב-1998 על סיקור האינתיפאדה הראשונה והסכסוך הישראלי-פלסטיני כראש מערכת הניו יורק טיימס בירושלים.

לפרידמן היכרות קרובה עם ישראל עוד משנות ילדותו, אז ביקר כאן את אחותו שלמדה באוניברסיטת תל אביב למשך שנה. כעבור כמה שנים, הוא העביר בעצמו שני סמסטרים באוניברסיטה העברית, במסגרת התואר הראשון בלימודי מזרח-תיכון. "הפעם הראשונה שבה עליתי על מטוס, ויצאתי ממדינת מינסוטה, הייתה בדרכי לישראל לפגוש את אחותי שלמדה כאן", סיפר לקהל בחיוך.

פרידמן חשף כי ספרו הבא יעסוק בבינה מלאכותית ואמר כי סבור שזו מהפכה כה גדולה שאי אפשר לדעת לאן תוביל. "אבל מה שכן ידוע", אמר, "הוא שהיא נכנסת להכל. היא נכנסת למכונית שלכם, לטלפון שלכם, לטוסטר שלכם, להחלפת הירך שלכם, לקוצב הלב שלכם. אף מדינה לא תוכל להתמודד עם המהפכה הזו לבד, אלא היא צריכה להיות חלק מקואליציה. זה ידרוש מאיתנו, אני מאמין, להיות יותר שבטיים מאי פעם בהיסטוריה האנושית, כדי לשתף פעולה. האם נוכל לעשות זאת? הסיכויים לא נראים טוב. אבל אם לא נעשה זאת, לא נוכל לנצל לטובתנו טכנולוגיה מדהימה שיכולה לפתור את משברי האקלים והאנרגיה ושיכולה לרפא סרטן. לישראל יש את 'כוח המוח', את היכולת הטכנולוגית. אני מתפלל שישראל תצא מהסמטה הצרה שבה היא מצויה היום ותראה לאן העולם הולך".

פרידמן סיפר כי ביקר באחרונה בבייג'ינג בפורום הפיתוח של סין (China Development Forum) ובהרצאה שנתן אמר שחלם חלום לגבי שנת 2030. בחלום הזה, שהיה סיוטי למדי, "כל מה שאמריקה יכלה למכור לסין היה פולי סויה וכל מה שסין יכלה למכור לאמריקה היה רוטב סויה. נדמה לנו שאנחנו במלחמת סחר", אמר, "אבל מה שקורה באמת הוא שאנחנו על סף מלחמת אמון ענקית. אם לא תהיה לנו מסגרת אמון משותפת לשימוש בבינה מלאכותית, כל מה שנוכל למכור אחד לשני זה פולי סויה ורוטב סויה".

לדבריו יש הרואים בנשיא ארה"ב דונלד טראמפ כמו ששולט על "אמנות העסקות", ולראיה הוא איים במכסים של 140% על סין ובסוף אלה ירדו ל-30% במסגרת הסכמות שהושגו בין סין לארה"ב למשך 90 יום. אך לדברי פרידמן, "ההתנהלות הזו נתפסת בעיני הסינים וגורמים בינלאומיים אחרים כלא יציבה. "הם אומרים לעצמם 'אנחנו לא יודעים איפה הדברים עומדים'".

את נקודת המבט של טראמפ על תחום האנרגיה הירוקה הגדיר פרידמן כגישה של Woke מהצד הימני של המתרס הפוליטי. "מצד אחד, טראמפ עושה עסקה עם הסעודים בנוגע למרכזי נתונים (הסעודים ישקיעו מיליארדים בהקמת מרכזי נתונים ותשתיות אנרגיה בארה"ב, ה"ו). אבל אז הוא בא הביתה ואומר: גברים אמיתיים לא עושים 'אנרגיה ירוקה'. הסינים (שמשקיעים בתחומים אלה) הם אנשים רציניים והם לא משחקים. אנחנו עוברים ממערכת אקולוגית שהתבססה בעיקר על מנועי בעירה פנימית למערכת שסובבת סביב מכוניות חשמליות, כלי רכב אוטונומיים ובינה מלאכותית. זוהי המערכת האקולוגית החדשה שאתה חייב להיות חלק ממנה".

"אני נלחם, ואני לא עייף. זו הסיבה שנכנסתי לעיתונות"

פרידמן התייחס לנסיגה הדמוקרטית שארה"ב סובלת ממנה לתפיסתו תחת טראמפ ורואה הקבלה בין ארה"ב לישראל בהיבט זה. "המדינה שלי מתמודדת עם האתגרים הדמוקרטיים הכי גדולים שעמדו בפניה אי פעם. אני חושש שאנחנו נכנסים למה שאני מכנה 'עולם פוסט-אמריקאי ועולם פוסט-ישראלי'. ארה"ב וישראל היו שותפות לשני דברים בסיסיים: מחויבות עמוקה לשלטון החוק ולמשימה אוניברסלית לתיקון עולם. ואני מרגיש ששתי הזהויות האלו נמצאות כעת תחת מתקפה".

פרידמן סיפר על מאמר שפירסמו באחרונה בניו יורק טיימס שלושה פרופסורים אמריקאים להיסטוריה, מארסי שור, תימות'י סניידר וג'ייסון סטנלי, ולפיו הם עוברים לקנדה בתגובה למצב הפוליטי בארה"ב תחת טראמפ. "הייתי המום. אמרתי לחבר שהפנה אותי למאמר הזה: 'אני לא עובר, אני נשאר, אני נלחם, ואני לא עייף. זו הסיבה שנכנסתי לעיתונות. זה הקרב של חיי כאן באמריקה. אנחנו עומדים בפני הקרב של חיינו".

לגבי ההפגנות שהתרחשו גם בישראל נגד המהפכה המשפטית, אמר פרידמן: "מה שנותן לי מעט תקווה הוא החוזק של תנועת הדמוקרטיה בישראל. אתם מדינה כל כך קטנה, שתנועה כזו יכולה ליצור אפקט מיידי. באמריקה, גם צעדה של מיליון איש היא עדיין קטנה. בכל זאת, יש אצלנו התנגדות. זה קורה בעיקר בבתי המשפט".

לפרידמן הייתה מערכת יחסים קרובה עם הנשיא לשעבר ג'ו ביידן ועם חברי ממשלו, והוא סיפר כי שוחח עמו לפני כשבועיים. "הוא סיפר לי שהוא רוצה לכתוב נאום על הנטישה של ממשל טראמפ את נאט"ו ושישמח לגלגל אתי רעיונות. אמרתי אחר כך לאשתי ובתי: ג'ו ביידן, בקולו החלש, ובדרך הדיבור המעט מבולבלת שלו, הוא בעל הבנה אינסטינקטיבית לגבי תפקידה של אמריקה בעולם מאשר כל ממשל טראמפ הארור כולו יחד".

פרידמן הודה כי אין לו כלל מקורות עיתונאיים כיום בממשל הנוכחי. "עברתי מלהיות עיתונאי עם הרבה מקורות בממשל ביידן לאפס מקורות כיום. אפילו לא אחד. הדבר הטוב בדונלד טראמפ הוא שהוא מוכן לשבור את כל הכללים. הוא אדם עסקי לחלוטין שאינו מוגבל בידי שום מוסכמה, קודים או חוקים. הוא באמת מוכן לנסות דברים רדיקליים. בחלק הזה של העולם, זה יכול להיות דבר טוב מאוד". אך ההסתייגות של פרידמן מהגישה הזו היא שלטראמפ כיום אין בלמים כלל. "אם טראמפ 1.0 היה מגיע ממאר-א-לאגו לחדר הסגלגל ואומר ליועציו - אנחנו הולכים להפוך את עזה למועדון קלאב-מד, הם היו אומרים לו 'זה רעיון מדהים, בואו נעשה על זה מחקר'. וזה היה מתמסמס. עכשיו הרעיונות של טראמפ עוברים ישירות ממאר-א-לאגו למשרד הסגלגל בלי שום בלימה. זה יכול להיות מרענן, אבל זה גם יכול להיות משוגע לחלוטין".

לסיום, פרידמן אמר שהוא עדיין חושב שהדרך היחידה לייצב את המזרח-התיכון היא להגיע, בסוף, לפתרון שתי המדינות. "אם לא יהיה לנו את זה, לא יהיה לנו כלום. תהיה כאן מלחמה מתמדת ושוחקת. גם אם יש רק 5% סיכוי שזה יעבוד, אני אשקיע 100% מהאנרגיה שלי באותם 5%, כי אני חושב שהאלטרנטיבה תהיה למעשה סיוט. יום אחד המלחמה הזו תסתיים. יום אחד, אני מקווה ששני העמים - היהודי והפלסטיני - ימצאו דרך לחיות יחד בביטחון ובשלום בעבור שניהם. האזור הזה כל כך מוכן להפוך לאיחוד האירופי של המזרח התיכון".