המינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון, חיל האוויר ורפאל חשפו אתמול (ד') כי במהלך מלחמת חרבות ברזל בוצעו עשרות יירוטים בעזרת מערכת מגן אור להגנה אווירית באמצעות לייזר, שצפויה להיות מבצעית ברבעון האחרון של השנה.
● חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן
● בדרך להפוך למבצעית? הניסוי שיכריע את עתיד מערכת הלייזר הישראלית
מי מעורבות בפרויקט? האם זו המערכת לייזר הראשונה בעולם? וכיצד היא תשתלב במערך ההגנה האווירית של ישראל? גלובס עושה סדר.
מהי מערכת מגן אור?
מגן אור מיועדת להוות מערכת משלימה לכיפת ברזל, כשאת שתיהן יפעילו מאותו קרון שליטה. כיפת ברזל היא מערכת יירוט לאיומים רקטיים בטווח של 40 ק"מ ואילו מגן אור לטווח של עד 10 ק"מ, באמצעות קרן לייזר עוצמתית בהספק של כ־100 קילו־וואט.
מי מעורבות בפרויקט?
יחידת המו"פ במפא"ת מובילה את מיזם מגן אור עם רפאל, המפתחת הראשית שאמונה על ראש המיירט, ואלביט שאחראית על קרן הלייזר. מי שהשתלבה לתוך הפרויקט בשלהי 2022 היא הענקית הביטחונית לוקהיד מרטין, שהתקשרה בהסכם להשקעה בפרויקט. מאז, החברה השקיעה עשרות מיליוני דולרים מכספים שלה, קרי מימון שאינו קשור לחבילת הסיוע של ארה"ב שכוללת חצי מיליארד דולר בשנה למיזמים משותפים בהגנה האווירית. זאת, במטרה שלוקהיד מרטין תהיה זו שתמכור את המערכת בשוק האמריקאי.
האם זו מערכת הלייזר הראשונה בעולם?
לא. ארה"ב החלה לפתח כבר בשנות ה־70 מערכות לייזר כימי לצורך הגנה נגד מתקפות גרעיניות, אבל העלות הגבוהה הביאה לביטולן. בעת המודרנית, לאחר שעזבו את הלייזר הכימי פנו בתעשיות הביטחוניות ללייזר מוצק ואף לסיבים. בנובמבר 2024, למשל, דווח כי צבא ארה"ב פיתח והציב ארבע מערכות לייזר מדגם "לוקוסט" של חברת "בלו היילו" באזורים שונים בעולם. בה בעת, ארה"ב שלחה ליפן ספינת קרב שמצוידת במערכת הליוס, בעלת הספק של 60 קילו־וואט.
במאמר שהתפרסם במכון למחקרי ביטחון לאומי מעת ד"ר יהושע קליסקי ואנה סוקולנקו, פורט מצב שוק נשקי הלייזר בעולם. קוריאה הדרומית החלה בייצור המוני של מערכת בהספק של 20 קילו־וואט, בריטניה מתכננת שילוב של מערכת "דראגון פייר" בהספק של 50 קילו־וואט החל מ־2027, לסין יש את מערכת "שן נונג" בהספק של כ־30-10 קילו־וואט, והאיחוד האירופי מתכננים מערכת של 100 קילו־וואט לשנת 2030.
אם זו אינה המערכת הראשונה, אז מה מייחד אותה?
ההספק של מגן אור עומד על 100 קילו־וואט, שעבורו נדרש ייצור בפועל של 128 קילו־וואט. במאמרם, ד"ר קליסקי וסוקולנקו העריכו את הטווח האפקטיבי של מגן אור בכ־7 ק"מ, לעומת כ־4 ק"מ במערכת הסינית, ו-3-2 במערכת הקוריאנית. זה מאפשר לה להגן מפני רקטות, טילים, פצצות מרגמה בטווחים קצרים, כלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים.
כיצד המערכת תפעל במסגרת מערך ההגנה הרב־שכבתי של ישראל?
מערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל כולל ארבע מערכות מרכזיות: חץ 3 וחץ 2 של התעשייה האווירית בשכבות הגבוהות, וכן קלע דוד וכיפת ברזל של רפאל בשכבות הנמוכות. מערכת מגן אור תהיה צמודה למערכת כיפת ברזל ובהתאם למתווה האיומים, יחליטו באיזו מערכת להשתמש.
האם מגן אור טובה יותר משימוש בכיפת ברזל?
לא, משום שהן משלימות האחת את השנייה. למגן אור יש יתרון מרכזי על כיפת ברזל והוא כלכלת החימושים: בזמן שיירוט של כיפת ברזל מוערך בכ־30 אלף דולר, יירוט עם מגן אור יעלה כ־10-5 דולר בלבד ליירוט, בגין השימוש באנרגיה. עם זאת, ללייזר מעצם היותו יש בעיית עבירות, שבה מולקולות מים וגזים באטמוספירה בולעים חלק גדול ממנו.
כמו כן, בזמן שכיפת ברזל מתפוצצת סמוך לאיום ומנטרלת אותו, מערכת הגנה בלייזר נדרשת לזמן שהייה על המטרה שעשוי להימשך שלוש עד שבע שניות. מלבד זאת, לייזר עובד בטור ולפי מטרה. המשמעות היא שאם משוגר מטח רקטות או נחיל כטב"מים, נדרש מספר מערכות שווה למספר האיומים בו זמנית. לבסוף, אי אפשר לסמוך רק על לייזר משום שאובך, ערפל ועשן מורידים את האפקטיביות שלו דרסטית.
מהו מצב הפיתוח הנוכחי של המערכת?
כפי שנחשף בגלובס בשבוע שעבר, מערכת הביטחון תתכנס בקרוב לניסוי נוסף במגן אור שאם יצלח, יתקדמו אל היעד של מבצוע ברבעון האחרון של השנה. אולם, אם יהיו הפתעות מקצועיות שליליות - העמידה בלוחות הזמנים המיועדים תעמוד בספק. הניסוי יתבצע עם האב־טיפוס של המערכת שכבר הוכיח את עצמו בכמה רבדים. אלא שביצירת טכנולוגיה פיזיקלית חסרת תקדים, יש אתגרים. לאורך פיתוח מגן אור התגלו הפתעות שונות כתוצאה מתגובת רכיבים שונים לעומסים. לכן, אותו ניסוי יהיה מכריע.
אילו טכנולוגיות הגנה אווירית נוספות מפותחות בעולם?
מיקרו־גל מהווה טכנולוגיה חמה בתחום ההגנה האווירית, לצד מערכות הלייזר. מערכות הגנה מתחום המיקרו־גל מפותחות בחיל האוויר ובצי האמריקאי, וכן במגזר הפרטי. אמצעי תקיפה אלקטרומגנטיים לא־קינטיים אלו מנטרלים באמצעות מיקרו־גל רכיבים אלקטרוניים קריטיים לאמצעי התקיפה של האויב. בהם, לדוגמה, נחילי כטב"מים שיכולים במקבץ יירוט אחד ליפול יחדיו. בהיבט זה, מיקרו־גל עדיף על לייזר. שחקנית משמעותית נוספת היא ריית'און שזכתה לחוזה עם צבא ארה"ב לאספקת מערכות מיקרו־גל נגד כטב"מים, כשהמסירה הראשונה צפויה להתבצע השנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
