זו העסקה הגרוע ביותר שעשה וורן באפט, אפילו הוא אומר

וורן באפט נחשב לאחד המשקיעים המוצלחים בכל הזמנים, ואין על כך ספק. אך אם צוללים עמוק לרזומה שלו אפשר לגלות לא מעט טעויות שנעשו לאורך הדרך. במשך עשרות שנים של השקעות הוא צבר אוסף רב של חרטות, בהן הוא לא מהסס להודות. אחת מהן הוא אפילו הגדיר כ"אסון פיננסי" והמליץ להכניס אותה לספר השיאים של גינס.

ולמרות זאת, באפט לוקח אחריות מלאה על ההחלטות האלה, והן משמשות שיעורים חשובים עבורו. למעשה, הם חשובים לא רק עבורו, אלא עבור כולנו. ריכזנו כמה טעויות מפורסמות של האורקל של השוק, אך אם תשאלו אותו - יש עוד הרבה.

"כלב שרודף אחרי מכונית"

באופן אירוני הכישלון הראשון והבולט של באפט היה רכישת ברקשייר האת'וויי. בראיון משנת 2010 ב־CNBC הוא סיפר שזו שהמניה הכי טיפשית שקנה אי פעם.

במאי 1964 מנכ"ל חברת טקסטיל כושלת בשם ברקשייר האת'וויי הציע לרכוש את מניות המשקיעים במחיר של 11.37 דולר. באפט, שהחזיק כבר אז בחלק נכבד מהחברה, ציפה ל־11.5 דולר. כשההצעה הייתה נמוכה יותר, הוא נעלב והחליט לא למכור. או במילותיו שלו, מתוך מכתבו ב־2014, "זו הייתה החלטה מטופשת בצורה יוצאת דופן". לא רק שהוא לא מכר - באפט החל לרכוש עוד ועוד מניות, ולבסוף השתלט על החברה במאי 1965. הוא המשיך להפעיל את עסקי הטקסטיל עוד שני עשורים, למרות התכווצות התעשייה כולה.

רק ב־1985 הוא נכנע לבסוף וסגר את פעילות ייצור הטקסטיל של החברה. עם השנים באפט הפך את החברה לקונגלומרט ענק בתחומים אחרים, כידוע, אך הוא עדיין ראה באי־מכירת המניות טעות עסקית גדולה. "דרך ההתנהגות שלי הייתה ילדותית, הרי מה זה שמינית דולר? נתקעתי עם הון שמושקע בעסק רע, שעליו ידעתי מעט מאוד. הייתי כמו כלב שרודף אחרי מכונית".

לימים יגיד באפט: "המשקיע הטוב ביותר הוא לא זה עם ה־IQ הכי גבוה, אלא זה שיודע לשלוט ברגשותיו". רגשות היו גם אלה שהביאו אותו להשקיע בחברת האנרגיה קונוקו פיליפס. הוא רכש אחזקה משמעותית במניותיה ב־2008, תוך שהוא מהמר על מחירי האנרגיה העתידיים. מחיר הנפט הגולמי היה אז יותר מ־100 דולר לחבית, ולכן רמות המניות של חברות הנפט היו גבוהות, מה שהותיר מעט מקום לעליית מחיר במניית קונוקו.

באפט לא היסס להכות על החטא: "קניתי כמות גדולה של מניות קונוקו כאשר מחירי הנפט והגז היו קרובים לשיאם. כלל לא ציפיתי לנפילה הדרמטית במחירי האנרגיה שהתרחשה במחצית השנייה של השנה". החטא עלה לו במיליארדי דולרים.

"ראוי למקום בספר השיאים"

טעות אחרת, שכנראה היה קצת יותר קשה לצפות, קרתה בשנת 1987, עת רכשה ברקשייר מניות בכורה בבנק ההשקעות סלומון ברדרס, אז אחת החברות הבולטות ביותר בוול סטריט. ארבע שנים מאוחר יותר פרצה שערורייה: סוחרי הבנק הואשמו במניפולציה במכירה פומבית של אג"ח ממשלתיות אמריקאיות. באפט נאלץ להתערב ולשמש כיו"ר זמני כדי להציל את המצב, תפקיד לא שגרתי עבורו, והסיפור הסתיים רק לאחר שהבנק הגיע להסדרים עם שורה של רגולטורים ממשלתיים.

אך סלומון מעולם לא התאוששה. בשנת 1997 היא נמכרה לטראוולרס גרופ, שלימים התמזגה והפכה לסיטיגרופ. העסקה הצילה במידה מסוימת את השקעתה של ברקשייר, אך המשבר הותיר את חותמו. באפט וצ'ארלי מאנגר, ששימש בעצמו כחבר דירקטוריון בסלומון בעבר, נהגו להזכיר את המקרה שוב ושוב כדוגמה לאזהרה וגם כהסבר לחשדנות שלהם כלפי וול סטריט. במכתב שלו לבעלי המניות של ברקשייר מ־2010 כתב באפט: "אני יכול להתמודד עם חדשות רעות, אבל אני לא אוהב לטפל בהן אחרי שהן כבר רקובות. חוסר הרצון להתמודד עם בעיה באופן מיידי - זה מה שהפך את המקרה של סלומון מבעיה שניתן היה לפתור בקלות למצב שכמעט הפיל חברה עם 8,000 עובדים".

שנתיים אחרי קניית מניות סלומון, ב־1989, רכשה ברקשייר מניות בכורה בחברת התעופה האמריקאית USAir בהשקעה של 358 מיליון דולר. עד אמצע שנות התשעים באפט כבר הפחית את שווי ההשקעה ב־75% והודה בטעות. במכתב השנתי שלו ב־1996 הוא כתב בטון מחויך אך חד: "כאשר שאלו את ריצ'רד ברנסון, בעליה העשיר של חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק, איך להפוך למיליונר, הוא ענה במהירות: זה פשוט. תתחיל כמיליארדר ותקנה חברת תעופה. כיו"ר שאינו מוכן לקבל את זה כמובן מאליו, החלטתי ב־1989 לבחון את זה בעצמי". באפט הודה כי לא העריך נכון את ההשלכות של דה־רגולציה בענף התעופה האמריקאי. בין 1990 ל־1994 צברה USAir הפסדים כוללים של 2.4 מיליארד דולר ולימים התמזגה עם אמריקן איירליינס (עוד על ההשקעות שלו בחברות תעופה במדור הצוללת בעמוד 38).

וזה לא נגמר שם. ב־1993 רכש באפט את חברת הנעליים Dexter Shoe Co תמורת 433 מיליון דולר בעסקת מניות של ברקשייר האת'וויי. 14 שנה לאחר מכן הסביר כי זו הייתה החלטה גרועה, והודה שהיא עלתה למשקיעים כ־3.5 מיליארד דולר. באותה התקופה סכום זה היה 1.6% מהשווי של ברקשייר.

ברקשייר רכשה את Dexter בגלל התשואה הגבוהה שלה על ההון המושקע (ROIC), אבל לא הביאה בחשבון את האיום התחרותי שעמד מולה - בעיקר נעליים זולות שהחלו לזרום ממדינות כמו סין. כך התבססה ברקשייר על ביצועי העבר מבלי להעריך נכונה את השינויים בשוק והלחצים הגלובליים שיכלו לשחוק את היתרון של החברה.

"עד היום Dexter היא העסקה הגרועה ביותר שעשיתי. אבל אעשה עוד טעויות בעתיד. על זה אתם יכולים להמר", כתב באפט. אך הטעות הזאת לא הניחה לו. שבע שנים אחר כך, במכתבו לבעלי המניות משנת 2014, הוא שוב לא חסך בהבעת חרטה על רכישת חברת הנעליים ואף חשף טעות נוספת שעשה באותה עסקה אומללה - לא רק עצם הרכישה, אלא הדרך שבה שילם את 433 מיליון הדולר. במקום לשלם במזומן הוא העביר למוכרים מניות של ברקשייר האת'וויי. באפט חשף כי שווי המניות שהוא מסר בעסקה טיפס מאז ל־5.7 מיליארד דולר. "זה אסון פיננסי, הדבר הזה ראוי למקום בספר השיאים של גינס".

 באפט ב-1991. בעקבות שערורייה בבנק ההשקעות סלומון ברדרס, שבאפט קנה מניות בכורה שלו, הוא נאלץ לשמש יו''ר זמני / צילום: ap, Marcy Nighswander

"המחיר נראה לי גבוה"

הטעויות של באפט הן לא רק בהשקעות שעשה, אלא גם באלה שלא עשה. באופן כללי, למעט ההשקעה המשמעותית באפל ב־2016, הוא נמנע מהשקעות טכנולוגיות. הוא ושותפו להשקעות, מאנגר, העידו שהם לא מבינים כלום בתעשייה, המשתנה במהירות. בעקבות כך הוא פספס את ההשקעות באמזון ובגוגל.

בראיון בפברואר 2017 בתוכנית "סקוואק בוקס" נשאל באפט מדוע מעולם לא קנה מניות של אמזון. הוא הודה שאין לו תשובה טובה. "ללא ספק, הייתי צריך לקנות אותה מזמן, כי הערצתי אותה", אמר. "אבל לא הבנתי את הכוח של המודל העסקי. גם המחיר תמיד נראה לי גבוה, אז זו הייתה הזדמנות גדולה שהחמצתי לגמרי".

ב־2019 רכשה לבסוף ברקשייר מניות אמזון, שמהוות פחות מ-1% מתיק ההשקעות שלה. אך באפט הודה כי גם ההחלטה התקבלה בידי אחד ממנהלי ההשקעות הבכירים שלו, ככל הנראה טוד קומבס או טד וושלר.

הוא גם הודה בגלוי כי דילוג על ההזדמנות להשקיע בגוגל הייתה טעות. זה חמור במיוחד כשמביאים בחשבון שהוא החזיק במשהו שדומה ל"ידע פנימי" לגבי חשיבות היכולות של גוגל - ברקשייר האת'וויי כבר החזיקה אז בחברת הביטוח Geico, שהייתה ועדיין תלויה מאוד בגוגל ככלי פרסום מרכזי לגיוס לקוחות. ובכל זאת, באפט בחר שלא להשקיע בה, מה שהתברר כהחמצה אדירה.

ולמרות הטעויות האלה באפט הפך להיות באפט. וזה אולי השיעור הגדול ביותר - הגדולה לא נמדדת בעצם הטעות, אלא ביכולת למזער אותה ובמקביל למקסם את ההצלחות. או כמו שאמר בעצמו: "עסק מופלא אחד יכול לפצות על הרבה החלטות בינוניות, שבלתי נמנע שיקרו".