הטיפים שיסייעו לכם לבחור חבילת אינטרנט ביתית

כדי לנווט בין החבילות של ספקיות האינטרנט צריך קודם כל למפות את השימושים האישיים ואת כמות המכשירים בבית • חשוב להבין גם מה היתרון של סיבים אופטיים, ומי צריך מגדיל טווח

ראוטר ביתי / צילום: Shutterstock
ראוטר ביתי / צילום: Shutterstock

בדיקה טכנולוגית

איך ניתן לשפר שירותים דיגיטליים? אילו מוצרים חדשים יש היום בשוק, ומה איכותם לעומת המתחרים? כיצד פותרים בעיות טכנולוגיות? מדי שבוע המדור ינסה לענות על שאלות אלה ודומות להן. אם נתקלתם בתקלות ואתם זקוקים לעזרה, או שאתם מעוניינים שנסקור מוצרים מסוימים, אתם מוזמנים לפנות למייל: nevo-t@globes.co.il

יש לא מעט ביטויים ומונחים בכל הקשור לבחירת חבילת אינטרנט ביתית: 1,000 מגה במהירות הגלישה, מגדילי טווח, מוצרי Mesh או סיבים אופטיים, רשימה חלקית. כל אלה עשויים לעלות במסגרת שיחה עם נציג מכירות כשבוחרים חבילת אינטרנט ביתית חדשה, אך לא רבים יודעים איך לנווט בין המושגים.

עוצמת הקליטה של האינטרנט האלחוטי, ה־wifi, מושפעת מרכיבים רבים בבית, וחשוב להבין את ההגדרות והמונחים כדי לדעת מה בדיוק מתאים לכם. אז איך בוחרים חבילת אינטרנט ביתית? הנה כמה טיפים.

למעסיקים יש דרישה חדשה בראיונות, ואלה הנורות האדומות שהם מזהים
אחרי 40 שנה: "מסך המוות" הכחול של מיקרוסופט הופך לשחור

שימושים ומכשירים: המהירות המומלצת

בדומה לכל שאלה צרכנית טכנולוגית, כמו איזה סמארטפון או מחשב לקנות, צריך קודם כל להבין מה השימושים ומי הוא המשתמש. הרי הצרכים של דייר בודד בדירת סטודיו שונים לחלוטין מאלה של משפחה עם שלושה ילדים בבית - ולכן חשוב להבין מהו רוחב הפס, או מהירות הגלישה.

כשאנחנו מחוברים לאינטרנט, המשמעות היא שיש לנו יכולת לקבל מידע מבחוץ או לשתף מידע מבפנים (מהבית). מהירות הגלישה נמדדת ב־Mbps, מגה־בייט לשנייה. הסטנדרט בשוק עומד כיום על 1,000 מגה־בייט, או במילים אחרות 1GB. מהירות הגלישה הזו מתייחסת לקבלת מידע, הורדת קבצים ומשיכת נתונים (מצפייה בטלוויזיה ועד הורדת קובץ במחשב), וזו המהירות החשובה לגולשים.

עם זאת, מהירות הגלישה עבור העלאה - משמע, שליחת קבצים החוצה - דורשת בדרך כלל כ־10% ממהירות הגלישה בהורדה. כלומר, אם הסטנדרט בהורדה הוא 1,000, בהעלאה הוא 100. אם אתם או בני ביתכם עובדים הרבה מהבית ושולחים קבצים, ייתכן שעדיף לבחור מהירות העלאה של 25% ממהירות הגלישה בהורדה.

אחת האנלוגיות הפופולריות להסברת מהירויות גלישה, כוללת כביש ורכבים. נניח שאתם על כביש עם שני נתיבים - זה רוחב הפס. בכביש הזה אפשר להעביר 1,000 רכבים בשעה - שמייצגים את המידע שנצליח להעביר בזמן הנתון. אם יהיו יותר נתיבים, אפשר יהיה להעביר יותר רכבים בכביש. השאלה הנשאלת היא עד כמה הכביש שלכם צריך להיות רחב, ואת התשובה תדעו לפי השימושים.

בכל משק בית כמעט יש כמה מכשירים שמתחרים על אותו הצינור, שמייצג את מהירות הגלישה, ובהתאם לזה יש לבחור את רוחב הפס. ככל שיש יותר צרכנים בבית, שיושבים על אותה רשת אלחוטית, וככל שהשימושים הם יותר "כבדים", כך צריך רוחב פס גבוה יותר. היום הפערים בין מחירי החבילות השונות זניחים, ולכן לרוב הבחירה יכולה להיות קלה במובן הזה. אבל בבתים שאין בהם שימוש רחב, אם בכלל, אין צורך להשקיע באלף מגה שלא יהיו בשימוש.

לשם המחשה, על פי מומחים עמם שוחחנו, רווק במערכת יחסים בדירת חדר עם טלוויזיה, מחשב וסמארטפון משתמש בסך הכול בשיא בכ־200 מגה. לעומת זאת, אם מדובר במשפחה עם שלושה ילדים, מספר המכשירים בבית גדל דרמטית - טלוויזיות, מחשבים, סמארטפונים, ואפילו קונסולה - ואז מומלץ הסטנדרט של 1,000 מגה.

סיבים אופטיים: שיפור מהירות הגלישה

בעבר, האינטרנט היה על קווי טלפון שהעבירו אותות חשמליים מחוטי נחושת, אבל המהירות הייתה מוגבלת. לאחר מכן עברו לאינטרנט על כבלי טלוויזיה, וכעת השימוש המרכזי הוא בסיבים אופטיים. בצורה הזו, העברת הנתונים מהירה יותר, ואפשר לספק מהירויות של 1,000 מגה בקלות רבה יותר.

במובן הזה, קו הסיב הוא סימטרי - משמע, אפשר לספק את אותה המהירות גם להורדה וגם להעלאה. הסיב יכול להעביר כמות ביטים גבוהה יותר, מה שמאפשר אמינות רבה יותר בעת שימוש, ויכולת לתמוך במסה גדולה יותר של לקוחות. יתרה מכך, בטכנולוגיות הישנות כמו חוטי הנחושת היה יכול להיות קורוזיה או חלודה, ובכבלים יש משמעות למרחק מארון התקשורת, שבסיבים לא רלוונטי. ולכן, הסיבים האופטיים הם למעשה טכנולוגיה אמינה יותר, שמסייעת לנו כצרכנים.

מגדילי טווח: להגיע לכל נקודה

העובדה שיש מהירות גלישה גבוהה בבית לא מבטיחה שאות ה־wifi יגיע לכל חלקי הבית. בעיות קליטה יכולות לנבוע מהמרחק מהנתב ומהעובי של הקירות - למשל בממ"ד, שבו לעיתים קליטת האינטרנט אינה טובה. לכך יש מספר פתרונות שכדאי להכיר.

ראשית, מומלץ להציב את הנתב במקום מרכזי בבית, שיכול להגיע למקומות רבים יותר. שנית, אפשר לרכוש מגדיל טווח - מכשיר שקולט את האינטרנט האלחוטי, ומשדר אותו מחדש. שלישית, ישנם מתאמי רשת חשמלית שמעבירים את ה־wifi דרך רשת החשמל.

הפתרון שספקיות האינטרנט מציעות (בדרך כלל בעלות של כמה שקלים נוספים בחודש) לבתים דו קומתיים או עם קירות עבים, מרפסות וגינות, הוא מערכות Mesh - מספר יחידות שיוצרות רשת wifi חזקה. טכנאי יכול לספק זאת בעת התקנה חדשה של אינטרנט, ואם רוצים לחדש - אפשר גם לעשות זאת באופן עצמאי. כמובן שגם את הרכיבים האלו כדאי להציב במקומות אסטרטגיים, שיפרסו את האינטרנט בצורה אחידה בבית.

AI וסייבר: הבשורות החדשות

בשנים האחרונות, ספקיות האינטרנט מתייחסות גם להגנת סייבר ולשימוש ב־AI. הנתבים עצמם הופכים חכמים יותר גם בהיבטי אבטחה, משמע, מספקים יכולות אבטחה רחבות יותר או זיהוי איומים.

בכל הקשור לבינה מלאכותית, החברות מדברות על ניתוח התנהגות ואיסוף מידע על אופן השימוש באינטרנט, שמאפשר להן לטייב את השימוש באינטרנט. יתרה מכך, אפשר לזהות דפוסי התנהגות מסוימים, וכך לחלק בצורה טובה יותר את האינטרנט בבית. יש בין המומחים בשוק שאומרים שכיום מדובר בעיקר בהיבט שיווקי ופחות במשהו אמיתי שצריך להתייחס אליו, אולם זה עניין של זמן עד שיהיו באמת בשורות אמיתיות בשוק הזה.

השורה התחתונה: מיפוי מלא של הצרכים

החיבור לאינטרנט בבית הוא הכרחי, והרבה ביטויים או הגדרות שעשויים להישמע כמו ג'יבריש, יכולים להתבהר בקלות. כדי לבחור את החבילה הנכונה צריך רק להבין מה מציעים, ומה המשמעויות. ברגע שעושים מיפוי שכולל את השימושים האישיים של בני הבית (מגלישה בסיסית ועד גיימינג ותוכנות כבדות) ואת כמות המכשירים, אפשר להבין מה מתאים לכם.

בבתים גדולים או עם קירות עבים מומלץ להשתמש במגדילי טווח, כדי שבכל חלקי הבית יהיה מענה טוב מספיק. בנוסף, הסיבים האופטיים משפרים את תעבורת המידע ומהירות הגלישה. כל שעליכם הוא לעשות סקר שוק בין החברות השונות, ולבחור את החבילה שתתאים לכם.