המערכה האיראנית מרתקת את ישראל למסכים. האם זה הזמן לפרסם יותר?

יותר משנה וחצי שהישראלים צמודים למסכים, בין אם לצריכת חדשות ובין אם להרפיה מהן, ברמה משתנה בהתאם לרמת האיומים הביטחוניים. מאז פרוץ המערכה האיראנית נרשם זינוק של 74% בשהות בערוצי המדיה - כך עולה מסקר חדש של מכון POKA, המתמחה בבדיקת אפקטיביות פרסום.

● מהמסוק אל המסך: צביקי טסלר הפך למסביר הלאומי - והוא לא לבד
● איזו עיר גדולה היא שיאנית האזעקות, ולמה ירושלים פחות מטווחת?

לפי הסקר, שנערך עבור גלובס, הגידול המשמעותי ביותר הוא בצפייה בערוצי החדשות בטלוויזיה (63%), ואחריו גלישה באתרי חדשות (61%) וברשתות החברתיות (51%). באתרי האינטרנט והרשתות החברתיות העלייה הבולטת היא בקרב גילאי 18-49.

הסקר האינטרנטי כלל 500 משיבים בגילאי 18-70, כולל החברה הערבית, ונערך כמה ימים לאחר תחילת המערכה האיראנית. מבין ערוצי הטלוויזיה, ערוץ קשת 12 הוא המרוויח העיקרי מהשינוי בהרגלי הצפייה, כאשר 43% מהישראלים מדווחים כי הגדילו את הצפייה בו. לעומת זאת, בערוצים 11, 13 ו-14 נרשם גידול נמוך יותר (17%-20%).

פילוח הנתונים לפי קבוצות גיל מעלה כי הגידול בצפייה בערוץ קשת 12 חוצה-גילאים, בעוד בערוץ רשת 13 הגידול בצפייה הוא במידה משמעותית בקרב בני 50 ומעלה.

ברשתות החברתיות, הגידול הגבוה ביותר נרשם בפייסבוק, ואחריו באינסטגרם ובטיקטוק. בפילוח לפי גיל, הגידול בפייסבוק הוא בעיקר בקרב בני 30 ומעלה, ובשתי הרשתות האחרות - בעיקר בגילאי 18-29.

נתון משמעותי נוסף הוא ש-71% מדווחים כי יש להם קליטת אינטרנט במרחב המוגן. בזמן האזעקות הם מתעדכנים בעיקר באתרי האינטרנט (41%), בטלוויזיה (32%) וברשתות החברתיות (32%).

לדברי מירי דיקמן, מנכ"לית מכון POKA, "המפרסמים צריכים לקחת בחשבון את השינויים בהרגלי צריכת המדיה, ובהתאם לכך לתכנן את תמהיל המדיה. הפרסום ברשתות החברתיות, באתרי האינטרנט ובאפליקציות עשוי להיות אפקטיבי יותר מהרגיל, גם בעת השהייה במרחב המוגן".

"מי שיכול, מפרסם"

ומה אומרים בענף הפרסום? כאן מצביעים על "נרמול הטירוף", ומזהים פחות רגישות בציבור בהשוואה לאוקטובר 2023 - והראייה לכך היא שידור תוכניות הריאליטי והבידור בערוצים השונים, בראשן "האח הגדול" ו"רוקדים עם כוכבים".

הרוב סבורים כי הטלוויזיה היא המקום הנכון למפרסמים להיות בו, בהתחשב בעובדה שהרייטינג המצרפי של כלל הערוצים מסתכם בשעות הפריים בקרוב ל-50% - וגם בשעות האוף-פריים יש רייטינג גבוה יחסית. כלומר, אפשר להגיע לחשיפות גבוהות בתקציבים נמוכים יותר מאשר בשגרה - וזו הזדמנות גם למפרסמים הקטנים. במילים אחרות, "מי שיכול לפרסם - עושה זאת".

ההעדפה היא למסרים הקשורים למצב, לצד הבלטת מנגנוני סיוע, תוך הקפדה שהפרסום לא יהיה ציני או לא יתאים לאנרגיה ולרוח הציבורית. נקודה נוספת היא שנוכחות של מותגים משדרת סוג של שגרה, ולכן עשויה להיות מרגיעה ולתת ביטחון. לצד זאת, גם באתרי האיקומרס רואים פרפורמנס משמעותי.

עומק לצד אסקפיזם

גם ענף הפודקאסטים, שנמצא במגמת עלייה מתמדת בשנים האחרונות, נהנה מעלייה בביקושים מאז פרוץ המערכה האיראנית. העלייה היא בכל שעות היום באופן רוחבי, ובולטת גם בשעות הלילה.

בבית הפודקאסטים all*in מדווחים על עלייה של 32% בהאזנות ועל עלייה של 48% בצפייה בפודקאסטים ביוטיוב. גם החשיפה של הפודקאסטים ברשתות החברתיות (פייסבוק, טיקטוק ואינסטגרם) גדלה בשבוע האחרון ב-80% והסתכמה בכ-50 מיליון חשיפות.

 קיק טוק מבית אול אין / צילום: יח''צ

"יש לכך שתי סיבות מרכזיות", אומר שגיא ברגמן, מייסד אול אין. "האחת היא שאנשים מעוניינים להבין את המצב לעומקו בהיבטים נפשיים, כלכליים, חברתיים או גאו-פוליטיים, וזה לא תמיד אפשרי במהדורות מפאת ענייני זמן ופורמט. סיבה שנייה היא אסקפיזם - אנחנו מגיעים ממש לתוך הממ"ד ומאפשרים להתנתק קצת מהחדשות".