המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

ישראל תהפוך לאחת המדינות הראשונות בעולם שמחייבת התקנת פאנלים סולאריים על גגות - כך לאור תקנות חדשות שאישרו רשות התכנון ומשרדי האנרגיה והפנים. מדצמבר הקרוב, קבלת אישור אכלוס (טופס 4) תותנה בהתקנת גג סולארי לכל בית פרטי עם שטח גג של יותר מ־100 מ"ר, מבני תעשייה, מבני ציבור ואפילו בניינים שלא למגורים בשטח של 250 מ"ר ומעלה.

● תחרות אדריכלית לתכנון מוצבים לצה"ל: "אם הם היו בנויים כמו שצריך, היו הרבה פחות הרוגים"
● הממשלה אישרה: קידום מהיר של 2,500 דונם סולארי מעל שטחי חקלאות בגולן

התקנות אושרו כחלק מהמגמה להרחיב את ייצור החשמל מגגות סולאריים, עם יעד של 100-150 אלף גגות עד 2030, והגדלה של הייצור מהם עוד יותר עד 2040. זאת כדי לבזר את הרשת ולהגדיל את השימוש באנרגיות מתחדשות. בעוד היתרונות ברורים, מומחים וגורמים בגופי ממשלה מזהירים: זה יעלה מאות מיליוני שקלים בשנה, שיתגלגלו היישר לחשבון החשמל שלנו. על אף הביקורת, במשרד האנרגיה מתעקשים: יש כשל שוק שצריך לתקנו.

משרד האנרגיה גם אישר נתיבי תשלום חדשים למי שיתקין מתקנים סולאריים על הגג, של החזר השקעה מהיר ושל הצמדה למדד. כל זאת תוך נעילת מחיר ל־25 שנה, גם בהנחה שההפקה מפאנלים סולאריים תיהפך ליעילה וזולה יותר בעתיד. כיום, פאנלים המייצרים עד 15 קילוואט מתגמלים את בעל הנכס ב־48 אגורות לקוט"ש, פי 3-4 מייצור בשדה סולארי גדול, ואפילו 54 אגורות לקוט"ש בנכס בעיר. החשבון מוגש לצרכני החשמל.

הציבור לא ממהר

למרות הסבסוד הנרחב, יש רק כ־30 אלף גגות סולאריים בישראל. לדברי רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, הסיבה היא "חוסר הכרות או קשב של מקימי המבנים לנושא" כמו גם "'בעיית סוכן' במסגרתה פעמים רבות הגורם הבונה את הבניין לא יהיה הגורם שייהנה מהרווחים השוטפים מהמערכת הסולארית". זו הסיבה, לדבריו, שהחוק מחייב התקנת מערכת קטנה יחסית (החל מ־5 קילוואט, כמו גג פרטי קטן), ובעל הגג יחליט אם ברצונו להרחיב אותה.

המדינה הראשונה שהחילה חובה כזאת היא קליפורניה ב־2020, וכמה שנים לאחר מכן צרפת ואיטליה הצטרפו אליה כמו גם מספר מדינות בגרמניה. האיחוד האירופי יחיל חובה כזאת בהדרגה בין 2026 ל־2032.

אך נשאלת השאלה: למה נדרשים גם סבסוד וגם כפייה? לדברי אייפר, יש יתרונות גדולים ששווים את זה: "זה תורם להפיכת משק החשמל לנקי, מבוזר וחסין יותר. כמו כן, קירוב של ייצור צריכת החשמל למקום צריכתו יביא לחיסכון באיבודי חשמל ובצורך להקים קווי מתח יקרים שתופסים שטח רב".

אך יש מי שמפקפק בכך. בעבודה שנעשתה על ידי המועצה הלאומית לכלכלה נטען שגם אחרי שמחשבים את התועלות בחיסכון בקרקע בנגב ועלויות ההקמה של תשתיות ההולכה, עדיין משתלם יותר להקים שדות סולאריים גדולים מאשר מאות אלפי גגות סולאריים. אלו יעילים יותר משמעותית, ודורשים תשלום הרבה יותר נמוך לכל קוט"ש מיוצר. בנוסף, אין צורך בהתחייבות ארוכת טווח ל־25 שנה ולמסלולי תשלום מיוחדים. על פי אותה עבודה, המרת פרויקטי גגות סולאריים ושאר דו־שימוש עם סיכוי מימוש נמוך לשדות סולאריים קרקעיים גדולים, תחסוך כ־8 מיליארד שקל למשק. אך אייפר ממשרד האנרגיה מדגיש שמדיניות המשרד היא לקדם שדות וגגות סולאריים כאחד.

גם רשות החשמל מודאגת מהעלות הניכרת, במיוחד בשל התשלום הגבוה שמובטח למי שמתקין גג סולארי. הם מעריכים שבהנחה שהגגות הסולאריים לא יגיעו על חשבון מתקנים קרקעיים אלא על חשבון ייצור קונבנציונלי בגז, הגעה ליעד משרד האנרגיה של 100 אלף גגות סולאריים חדשים תעלה למשק החשמל 425 מיליון שקל בשנה. הגעה ליעד השאפתני יותר, של 150 אלף גגות, תעלה 888 מיליון שקל בשנה - מה שיעלה את תעריף חשבון החשמל ב־2.5%.

בעוד שרשות החשמל מכירה ביתרונות שמציג משרד האנרגיה מהגגות הסולאריים, היא מודאגת מהמחיר הגבוה. "יש יתרונות גדולים בחובת התקנת הגגות הסולאריים, משום שהיא תקל על תכנון רשת חלוקה יעילה יותר וזולה יותר עבור הצרכנים", אומרים ברשות, "אולם, לאור העובדה כי כבר היום הסבסוד לאנרגיות מחדשות גבוה, ממליצה הרשות להתמקד ביצירת מבנה תעריף שיעודד השקעות ללא עלות עודפת והכבדה על תעריף החשמל לצרכנים".

כך או כך, בסוף 2026 תסתיים האסדרה הנוכחית סביב הגגות הסולאריים, מה שיפתח פתח להורדת התעריף למתקינים חדשים. אם זה יקרה, התקנות החדשות הן בעיקר חיוביות עבורם: הן יאפשרו תכנון יעיל יותר של הרשת, יחד עם סבסוד נמוך לייצור.

בכל אופן, התקווה העיקרית של משרד האנרגיה היא דווקא פחות הבתים הפרטיים, ויותר גגות סולאריים גדולים כמו על מפעלים ובתי חולים שייצרו הרבה מעבר ל־15 הקילוואט הראשונים שנקנים על ידי הרשות במחיר גבוה במיוחד.

"צעד קיצוני וחריף"

גורם ממשלתי בכיר בתחום האנרגיה מוחה נגד המדיניות החדשה לכפות התקנת גגות סולאריים, מכנה אותה "צעד קיצוני" ו"החמרה רגולטורית הפוגעת בזכות הקניין, מעלה את מחירי הדיור ומגבירה את יוקר המחיה". לדבריו, "כבר כיום קיימים תעריפים סולאריים גבוהים שמעודדים התקנה ומבטיחים תשואה נאה למי שבוחר בכך. זה שהיקף ההתקנה לא מספק, לא מצדיק את הפעלת הכלי הרגולטורי החריף ביותר: חיוב גורף".

במגזר הפרטי הדעות חלוקות: בהתאחדות התעשיינים, שמפעליה יהיו גורם עיקרי בייצור הסולארי מגגות, מתנגדים נחרצות. לדברי נשיא ההתאחדות ד"ר רון תומר, "אנו רואים בכך התערבות גסה של הממשלה בשיקולי התעשייה והמגזר העסקי". הוא היה מעדיף "תמריצים רגולטוריים להצבת פאנלים סולאריים, כגון היתרי בנייה מהירים, כך שיבחרו להציב פאנלים אלו מרצונם החופשי ולא באמצעות כפייה רגולטורית שרק עלולה לפגוע בהם".

לעומת זאת, מתקיני הפאנלים הסולאריים כמובן ירוויחו מכך: ערן טל, מנכ''ל ומייסד וולטה סולאר, אומר ש"אנרגיה סולארית היא תשתית לאומית קריטית, במיוחד במדינה צפופה, חמה ומאוימת כמו שלנו. החובה לנצל את גגות המבנים הציבוריים, המסחריים והפרטיים לצורך ייצור חשמל נקי היא צעד הכרחי מבחינת ביטחון אנרגטי, עמידות בשעת חירום וחיסכון כלכלי עבור כל משק בית. מנקודת מבט של המשק כולו, החיסכון בקרקע, ההפחתה בזיהום, ההקלה על רשת החשמל והגברת העצמאות האנרגטית הם מהלכים שנושאים ערך כפול - גם לכלכלה הלאומית וגם לצרכן הבודד".