האם לא ניתן לפתוח בהליכים פליליים נגד נשיא צרפת?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: גילה גמליאל
מפלגה: הליכוד
תכנית: המהדורה המרכזית
ציטוט: "לא בכדי, יש מדינות... כמו בצרפת, שלא מתקיימים (בהן) הליכים (פליליים) נגד
ראשי ממשלות"
תאריך: 29.6.25
ציון: מטעה

בעקבות קריאתו המפתיעה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבטל את משפט נתניהו, עלו קריאות מקומיות נגד הליך המשפטי של ראש ממשלה בעת מלחמה, או בכלל. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל מהליכוד טענה: "יש מדינות ששם, כמו בצרפת, שלא מתקיימים הליכים נגד ראשי ממשלות". האם גמליאל צודקת?

בחוקה הצרפתית, סעיפים 67-68 קובעים שנשיא הרפובליקה נהנה מחסינות מהליכים פליליים, חקירות, אישומים ותביעות ואף מהבאת עדות. זמן ההתיישנות מוקפא בזמן כהונתו. ההליכים היחידים שניתן להעמידו בגינם לדין הם בגידה או פשעים חמורים עליהם ניתן להישפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי, כמו רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. לאחר תום כהונתו של הנשיא, ניתן לשפוט אותו על מקרים פליליים שהתרחשו לפני כהונתו, במהלכה או לאחריה.

החוקה העדכנית של צרפת נכתבה ב-1958 בעקבות המלחמה בין צרפת הקולוניה לשעבר שלה, אלג'יריה. ד"ר יובל טל, היסטוריון של צרפת, צפון אפריקה, והים התיכון בעת המודרנית, מהאוניברסיטה העברית מסביר: "החסינות של הנשיא הצרפתי היא מאוד מיוחדת ויוצאת דופן. לנשיא יש כוחות וסמכויות חסרי תקדים ביחס לדמוקרטיות אחרות בעולם המערבי. הנשיא הצרפתי מחזיק בכוח אדיר, וזה משום שמוסד הנשיאות כראש הרשות המבצעת הוא יחסית חדש בהיסטוריה הצרפתית. הוא הוקם ב-1958 עם כינון הרפובליקה החמישית - מעין מהפכה לא מוכרזת בצרפת.

"זה קרה בזמן מלחמה, מצב חירום, מול התנועה הלאומית האלג'יראית. הייתה אז רפובליקה פרלמנטרית תחת איום שאיבדה יציבות ולגיטימציה. הממשלה פנתה לשארל דה גול כדי שיציל אותה מאיום של הפיכה צבאית. דה גול הסכים אך כפה על ראשי הרפובליקה לנסח חוקה חדשה - החוקה של הרפובליקה החמישית - וכך עצר את מרד הגנרלים.

"מוסד הנשיאות הצרפתית, עם הכוח הכמעט בלתי מוגבל שלו, הוא תוצאה של כיפוף ידיים פוליטי וכוחני מצד דה גול, ושל מצב חירום, אל מול האלטרנטיבה של מלחמת אזרחים והפיכה צבאית. המוסד החדש לא צמח מפילוסופיה או אידיאולוגיה פוליטית או מדיונים משפטיים שנמשכו שנים. זו הייתה החלטה שנועדה לאפשר לדה גול לשמור על הרפובליקה ובה בעת לקבל סמכויות שלא בהכרח עומדות בקנה אחד עם נורמות דמוקרטיות".

אולי החריגות של מוסד הנשיאות הצרפתי נוצרה בדרך סמכותנית, אך זה לא בהכרח אומר שהשיטה שלהם אינה עובדת. אולי יש טעם במתן חסינות לראשי ממשלה?

קודם נסתכל על החוק כיום בישראל. חוק יסוד: הממשלה קובע בסעיף 17 לגבי חקירת ראש ממשלה: "לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". אך מעבר לכך, החוק כיום קובע כי ראש הממשלה שווה בפני החוק ולכן אין לו חסינות.

אבל חשוב פה להבחין בין נשיא במשטר נשיאותי לראש ממשלה במשטר פרלמנטרי. בשונה מראש ממשלה, על נשיא צרפת חלה הגבלת כהונה. נשיא צרפת יכול להיבחר לשתי קדנציות של חמש שנים - בסך הכול עשר שנים בשלטון. ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר: "זה לא מתקבל על הדעת לתת חסינות במקום שאין הגבלה על תקופת הכהונה, כי אז ייתכן שתהיה לו חסינות לנצח".

מעבר לכך, ד"ר פוקס מוסיף עוד הבדל: "העובדה שהנשיא נבחר ישירות בבחירות משמעותית. יש בכך היגיון, משום שאם צריך להפסיק את כהונתו (בגלל כתב אישום), יש צורך בבחירות. אצלנו בוחרים מפלגה. לא חייבים לקיים בחירות כדי להחליף ראש ממשלה".

בנוסף, תפקיד הנשיא הוא לסמל את האומה ואת אחדותה (מעבר לתפקידו המהותי). בשל כך, גם בישראל לנשיא יש חסינות פלילית לפי חוק יסוד: נשיא המדינה. לפי סעיף 14 לחוק: "נשיא המדינה לא יובא לדין פלילי; התקופה שבה נמנעת, מכוח סעיף זה, הבאתו של נשיא המדינה לדין בשל עבירה, לא תבוא במניין תקופת ההתיישנות של אותה עבירה".

אבל אין בעולם הדמוקרטי, כולל בצרפת, חסינות רחבה כזאת לראש ממשלה. צרפת היא המדינה היחידה שבה לראש הרשות המבצעת יש חסינות כזאת. ברוב המדינות, אין לראש הרשות המבצעת חסינות מיוחדת. לעיתים יש לו חסינות כחבר פרלמנט - אך לא מעבר לכך. גמליאל אמרה שיש מדינות כמו צרפת, אך צרפת היא המדינה היחידה בא לנשיא יש חסינות מוגברת וחזקה. צרפת אינה דוגמה מתוך רבות, היא הדוגמה היחידה.

זו אינה הפעם הראשונה שמעלים את הצעה כזאת בישראל. ח"כ דוד אמסלם מהליכוד הציע חוק שייתן חסינות לראש הממשלה, למעט בעבירות מין, ביטחון, סמים ואלימות, ושיאסור על היועץ המשפטי לממשלה לחקור אותו בנושאים אחרים. להצעת חוק זו קראו "החוק הצרפתי".

אבל האם החוק שקיים בצרפת היה נותן לראש הממשלה בנימין נתניהו חסינות? המשפט שכבר מתנהל נגדו - שלטענות מסוימות, לא צריך להתקיים כרגע או בכלל. ד"ר פוקס מסביר: "מה שברור הוא שאי אפשר להחיל חוק כזה על תיק שכבר התחיל. זה הרי הופך את החוק לפרסונלי. גם אם מחוקקים חוק כזה, נכון להחיל אותו רק על ראש הממשלה הבא - לא על תיק שכבר נחקר ושמתנהל במשך שנים, ופתאום במהלך העדות מתברר שאי אפשר להמשיך, אחרי שראש הממשלה עצמו אמר שאין בעיה לקיים משפט. לשנות את החוק באמצע המשפט - זה לשנות את חוקי המשחק תוך כדי משחק".

לפי מסמך של ד"ר גיא לוריא וד"ר פוקס במכון הישראלי דמוקרטיה, חוק כזה בישראל עלול לפגוע באמון הציבור ולהזיק ללגיטימציה הציבורית של ראש הממשלה עוד יותר. לדוגמה, אם תחקירים עיתונאיים נגד ראש הממשלה לא יקודמו במישור המשפטי, הדבר עלול לפגוע באמון הציבור, שנמוך גם כך. סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית 2024 מאת פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, ושותפיה ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן ואורלי ספוז'ניקוב והוגש ב-17.12.24 לנשיא המדינה, מראה כי 58% מהציבור סבורים שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה. שיעורי האמון במוסדות הפוליטיים - הממשלה (25%), הכנסת (16%) והמפלגות (10.5%) - הם מהנמוכים ביותר. הענקת חסינות לראש הממשלה עלולה להוריד את האמון עוד יותר.

בחזרה לדוגמה של צרפת: הנשיא לשעבר של צרפת, ניקולא סרקוזי הואשם ב-2021 ושוב בבית משפט לערעור ב-2023 במימון לא חוקי של קמפיין הבחירות שלו ב-2007 ושוחד. ושאף ניסה לשחד שופט לאחר תום כהונתו. הוא איבד את תואר לגיון הכבוד שלו וקיבל מאסר, אך במקום קיבל מאסר בית (וגם רק לשלושה חודשים מתוך שנה שלמה שקיבל כעונש). העברות הללו כבר נחשפו בתקופת כהונתו, אך המשטרה נאלצה להמתין חודש לאחר סיום הנשיאות, כדי שתפוג שחסינותו, ורק אז יכלה להתחיל לחקור אותו.

תגובת השרה וחברת הקבינט גילה גמליאל: "הסיבה שהשרה הביאה את צרפת כדוגמה היא שבצרפת אי אפשר לפתוח בחקירה, חיפוש, העמדה לדין או תביעה אזרחית במשך הכהונה, דבר אשר מבטיח יציבות שלטונית, רציפות שלטונית ורציונל לפיו ראש ממשלה צריך להיות פנוי אך ורק לטפל בביטחון המדינה ודאגה לאזרחיה. קל וחומר בישראל".

לסיכום: בצרפת הנשיא מחזיק בכוח כמעט חסר תקדים בעולם הדמוקרטי, שנוצר בעקבות מצב חירום ושחיקה פוליטית. כמו כן, לא ניתן להשוות את נשיא צרפת שחלה עליו הגבלת כהונה, לראש ממשלה במשטר פרלמנטרי. על כך יש להוסיף שצרפת אינה דוגמה מתוך רבות, ושהיא המדינה היחידה בה לנשיא יש חסינות מורחבת זאת. לכן, טענתה של גמליאל מטעה.