התחזקות השקל בשבועות האחרונים ממשיכה ללוות אותנו גם הבוקר (ה'), כאשר השקל מתחזק מול המטבעות הזרים לרמות שלא נראו מספר שנים. הדולר נחלש מול השקל ונסחר מתחת לרמה של 3.31 שקלים, שנראתה לאחרונה רק בחודש אפריל, 2022. גם האירו נחלש מול המטבע הישראלי ונסחר סביב 3.87 שקלים.
● חשיפת גלובס: בבנקים מקדמים תיקון לחוק שכר הבכירים ולהעלאת שכר המנכ"לים
● מנהלי התיקים יוכלו להציג תשואות? ברשות ניירות ערך בוחנים מהפכה בתחום שקפא
מה עומד מאחורי המגמה?
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, מסביר כי רוב הסיפור מאחורי התחזקות השקל הוא מקומי ומתכתב עם עליות השערים החדות בשוקי המניות כשגם שוקי איגרות החוב עולים. "זה ממחיש את ירידת פרמיית הסיכון שבנק ישראל עמד עליה בהודעת הריבית, ובינתיים גובר על אי-הוודאות הכללית שגם עליה עמד בנק ישראל.
"צריך גם לזכור שגם זה שבנק ישראל לא הוריד ריבית החודש, והתחזית שלו ותדרוך העיתונאים של הנגיד שמרו על זהירות והמשך מדיניות תלוית נתונים, תומך בשקל.
התיסוף של השקל הוא גם מול האירו, היכן שהריבית נחתכה בחצי בשנה האחרונה, כך שפערי הריביות כאן משחקים גם לטובת השקל".
אביתר בן דוד, כלכלן והאסטרטג הראשי של קרן הגידור ורטיקל, מצטרף לדבריו של מנחם ומעריך כי קיימים שלושה גורמים מרכזיים שעשויים לתמוך בהמשך המגמה: "הראשון, והמשמעותי מכולם, הוא המשך העליות בשווקים הפיננסיים; השני - המשך מגמת החולשה של הדולר בזירה הגלובלית; והשלישי - הפחתות ריבית מצד הבנק המרכזי האמריקאי, אשר יונעו בעיקר מהאטה באינפלציה ולא בהכרח כתוצאה ממיתון. בטווח הקצר, יש לציין כי חודש יולי הוא מהחודשים החיוביים ביותר בעונות השנה מבחינה עונתית. המשך עליות בשוקי המניות האמריקאים עשוי להוביל את הגופים המוסדיים בישראל להמשיך ולבצע גידור על השקעותיהם מעבר לים - מהלך שתומך אף הוא בהתחזקות השקל".
בהקשר זה, בן דוד מזכיר כי שיעור החשיפה של המוסדיים למט"ח עלה בשנים האחרונות, בין היתר על רקע הרפורמה המשפטית ותמורות גאו-פוליטיות אזוריות. "הירידה בפרמיית הסיכון של המשק בתקופה האחרונה עשויה להוביל את המוסדיים לצמצם את שיעור החשיפה למט"ח לרמות היסטוריות - ולהשיב את הונם לישראל".
בנוסף, הוא מציין כי בחודשי הקיץ נפחי המסחר נוטים להיות נמוכים יותר, מה שמגביר את התנודתיות בשערי המטבע. "לכן, כל תנועה בשער הדולר בעולם, אם אכן תימשך מגמת ההיחלשות, עשויה להיות חריפה יותר מהרגיל ולתרום אף היא להתחזקות השקל.
לבסוף הוא מציין כי "ככל שהשוק יתמחר תוואי ריבית אגרסיבי יותר מצד הפדרל ריזרב, הדבר עשוי לצמצם את פער הריביות בין ישראל לארה"ב - ולספק לשקל תמיכה נוספת".
האם הדולר יגיע לרמה של 3 שקלים?
מנחם מזכיר כי בפעם האחרונה שהדולר התקרב לרף ה-3 שקלים בשלהי שנת 2021 - בנק ישראל יצא עם תכנית לרכישה של עד 30 מיליארד דולר ליתרות שלו ונתן להבין כי זיהה תיסוף יתר של המטבע. "היא עבדה די מהר, והשקל נחלש מהר וחד. בנק ישראל לא היה צריך לרכוש את כל המכסה", הסביר.
לצד זאת הוא מחדד כי קשה לדעת מה יקרה הפעם, האם בנק ישראל יתערב, באיזה היקף ומתכונת, ומה יהיה השער שיהווה את הטריגר. "יש עדיין משהו כמו 6% בין השאר היום לשער שהיווה טריגר אז. צריך גם לזכור שבפעם הקודמת הדולר היה במהלך של התחזקות בעולם, ואילו כעת הוא נחלש. כלומר אז, התחזקות השקל מול הדולר הייתה חריגה עוד יותר. עדיין, סביר שאם וככל שהשקל ימשיך להתחזק, הסיכוי להתערבות כזו גדל. בנק ישראל חושב גם על המשק וער להשלכות על היצוא, ובמיוחד בזמנים שיש איומים שונים מכיוון סחר החוץ".
לבסוף, מסכם מנחם כי "להערכתי הזהירה המסע הנוכחי של השקל ייבלם במרחק מספיק משער של 3 שקלים לדולר, ונראה לי שאם בנק ישראל ירצה להתערב, רכישה ליתרות המט"ח תהיה מבחינתו אופציה עדיפה על הורדת ריבית. עדיין, לא ניתן לשלול מהלך משולב ו/או הודעת ריבית לא מן המניין, אך זאת בסבירות נמוכה יותר כרגע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
