מלחמת המכסים שמוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חזרה ובגדול. כשהדד ליין החדש מעבר לפינה, 1 באוגוסט, מבהיר טראמפ כי לא יהיו הארכות נוספות והוא לא חושש לצאת חזיתית גם נגד הידידות הקרובות ביותר של ארה"ב. עד כה הוא נהנה מרוח גבית משוק המניות האמריקאי, ששבר שוב את שיא כל הזמנים ומתנהג כאילו אין זכר לטלטלה שפקדה אותו רק לפני שלושה חודשים. האם המגמה החיובית הזו תתהפך בקרוב?
● פרשנות | גרמניה ואיטליה מול ספרד וצרפת: האם אירופה הולכת לעסקה עם טראמפ?
● תעלומה בוול סטריט: מה הוביל לנפילה של שתי הישראליות?
עליית המדרגה החלה באמצע השבוע שעבר, עם הודעות על מכסים חדשים שיוטלו על דרום קוריאה, יפן, ברזיל ועוד. בשבת הצטרפו לרשימה גם האיחוד האירופי ומקסיקו, שתי שותפות סחר מובילות של ארה"ב. טראמפ אף איים שהמכסים עלולים להיות גבוהים יותר אם המדינות ינקטו צעדי תגובה.
בסך הכול, עד כה קיבלו 25 מדינות הודעה על עליית מכסי יבוא בשיעורים שנעים בין 20% ל־50%. על יבוא נחושת הוטל מכס נפרד בשיעור של 50%. גם המכסים שכבר הוטלו על פלדה, אלומיניום ורכבים נותרו בתוקף. בינתיים הושגו הסכמות רק עם וייטנאם, בריטניה וסין.
אחת השאלות המרכזיות היא מדוע טראמפ ממהר להכריז על המכסים החדשים, כשיש עוד כשלושה שבועות לנהל משא ומתן. גורמים בוושינגטון צוטטו בתקשורת העולמית והסבירו כי מדובר בצעד שילחץ על המדינות המדוברות להתרשם שהפעם טראמפ ילך עד הסוף. במידה מסוימת, הוא משדר מסר ש"בעל הבית השתגע". הוא פוגע בבעלי ברית קרובים, בהן קנדה השכנה, ומחלוקות פוליטיות הביאו להגדלת מכסי היבוא על ברזיל מ־10% בתוכנית המקורית באפריל ל־50%.
הצפי הוא שהמאמצים הדיפלומטיים ייכנסו להילוך גבוה בימים הקרובים. שר האוצר סקוט בסנט נוסע ליפן, באיחוד האירופי מדברים על אפשרות להגיע להסכם עקרונות, לפחות זמני, ומנסים לקבל הקלה בנוגע למוצרי חקלאות וכלי רכב. בבית הלבן לעומת זאת צפויים להמשיך להפיץ מכתבים המודיעים על מכסים חדשים כלפי מדינות נוספות במטרה להגביר את הלחץ לקראת 1 באוגוסט.

השווקים לא מתרגשים
ובכל זאת, השווקים לא מתרגשים. לאחר ההודעה של טראמפ על הטלת המכסים על קנדה בסוף השבוע, הירידות היו די מתונות: S&P 500 ירד ב־0.3%, נאסד"ק ב־0.2% ודאו ג'ונס ב־0.6%. רחוק מאוד מהדרמה שהתחוללה בחודש אפריל.
איך אפשר להסביר את התופעה? כאן צריך להכיר את אחד המושגים הכי חשובים בעולם הכלכלי בחודשים האחרונים: TACO - ראשי תיבות של "Trump Always Chickens Out" ("טראמפ תמיד משתפן", בתרגום חופשי). המונח, שנטבע במאי האחרון בעיתון הבריטי פייננשל טיימס, בא לתאר דפוס לפיו טראמפ מודיע על מכסים כבדים, מחולל סערה בשווקים - ואז משהה או מפחית אותם, מה שגורם לשווקים לעלות שוב.
מייק וילסון, אסטרטג המניות הראשי של ארה"ב במורגן סטנלי, אמר לבלומברג שלדעתו מדובר בהמשך המגמה. "זה הסגנון של טראמפ. הוא מפעיל לחץ, ואז לא נסוג לחלוטין, אבל זאת תנועה של הלוך ושוב". בקרוב, לדברי וילסון, המשקיעים יתחילו להתעייף מהדרמה. "השיטה לאיים ואז לסגת לא תצליח לעד. בסוף נגיע לנקודת מיצוי ויצטרכו להיסגר עסקאות".
הנקודה הזאת הביאה את ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, דווקא להזהיר מפני התגובה האדישה של השוק: "יש יותר מדי שאננות בשוק בנוגע למכסים - שעשויה להתברר כמטעה", הוא אמר בכנס באירלנד בסוף השבוע. הוא הוסיף ש"אני לא אוהב את המונח 'טאקו', כי כשטראמפ חזר בו, הוא קיבל את ההחלטה הנכונה".

לא נותר זכר לטלטלה מאפריל. וול סטריט / צילום: ap, Seth Wenig
ומה קורה בשוק האג"ח?
העיניים נשואות כעת לשוק האג"ח - שיש האומרים שהטלטלה שהוא חווה לאחר ההכרזה על תוכנית המכסים באפריל היא זו שגרמה לטראמפ לסגת במהירות. התשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל־10 שנים קפצה מ־3.9% ל־4.5% בתוך ארבעה ימים בלבד, וב־CNN דיווחו שלפי מקורות בסביבת טראמפ, לדבר הייתה השפעה מרכזית על החלטתו להשהות את התוכנית.
באותו זמן, מקורבים לטראמפ - בהם בכירים בבית הלבן ואנשי עסקים - הביעו בפניו את החששות מהעליות בתשואות האג"ח. את החשש העצימה ההשערה שמדינות נמנעות מרכישת אג"ח אמריקאיות ומוכרות את אלה שכבר החזיקו בהן כמעין מחאה נגד המכסים.
ואולם, עם הזמן שוק האג"ח החל להתייצב. כפי שמציינים בבנק השוויצרי UBS, ההשפעה של תוכנית המכסים על שוק האג"ח "הייתה יחסית מרוסנת בשבועות האחרונים, כאשר תשואת האג"ח ל־10 שנים נעה סביב 4.34%, ומכירת אג"ח ל־30 שנה בשווי 22 מיליארד דולר השבוע התקבלה יפה למדי". לפי הבנק, ייתכן שהדבר נתן לטראמפ רוח גבית להתקדם עם תוכנית המכסים שלו.
אבל בסוף השבוע האחרון זה השתנה. תשואת האג"ח של ממשלת ארה"ב ל־10 שנים קפצה בשבע נקודות בסיס ל־4.42% ותשואת האיגרת ל־30 שנה קפצה ב־10 נ"ב ל־4.96%. זאת, למרות הבטחות הממשלה על הזרמה הדרגתית של כספים לחשבון שלה, שהתרוקן לצורך עמידה בתקרת החוב. ב־UBS אומרים שאף על פי ששוק האג"ח שמר עד כה על מגמה יחסית רגועה, "זה יכול להשתנות ככל שנגיע קרוב יותר לחקיקה בפועל של איומי טראמפ". עוד הוסיפו בבנק כי "מכירה חדה של מניות או אג"ח עשויה להיות הזרז הדרוש כדי להוביל לעצירת הסלמת המכסים או להיפוך המגמה".
אירופה חלוקה
בעוד שבשווקים רואים בתגובה האירופית כזו שתקבע את המגמה, מדינות באיחוד חלוקות לגבי התגובה. גרמניה, שחרדה לעתיד התעשייה שלה, דורשת הסכם מהיר, בעוד צרפת ומדינות אחרות מתנגדות להסכם חד־צדדי בתנאים שמציבה ארה"ב.
נשיא צרפת עמנואל מקרון דוחף "להגן בנחישות על האינטרסים של אירופה". תוך שהוא מביע את "אי־שביעות הרצון החריפה מאוד" של פריז מההודעה של טראמפ, קרא מקרון לאיחוד "להאיץ את ההכנות לאמצעי תגובה אמינים, באמצעות גיוס כל הכלים שברשותו".

עמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Reuters, Tschaen Eric/Pool/ABACA
לעומתו שרת הכלכלה של גרמניה, קתרינה רייכה, קראה לאיחוד האירופי "לנהל משא ומתן בצורה פרגמטית", בעוד שפדרציית התעשיינים הגרמנית (BDI) הזהירה כי עימות מסחרי "יפגע בהתאוששות הכלכלית, בכוח החדשנות ובאמון בשיתוף פעולה בינלאומי".
ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, גם היא מבקשת גישה פרגמטית ופייסנית וקראה ל"גילוי רצון טוב... כדי להגיע להסכם הוגן שיחזק את המערב כולו. אין כל היגיון בהצתה של מלחמת סחר בין שני צדי האוקיינוס האטלנטי". היא הוסיפה כי שני הצדדים צריכים להימנע מ"הקצנה".
לסיכום, בשוק מזהירים שהרגיעה היחסית בשווקים עלולה להיפסק אם האיחוד האירופי יגיב בצעדי נגד דרמטיים. אנליסטים סבורים שהמתח הגובר יוביל למצב שבו אחד הצדדים יאלץ לוותר - או שהשווקים יפלו ויכפו על טראמפ נסיגה, או שהבית הלבן יבין שהאסטרטגיה הגיעה לקצה ויחפש דרכי פשרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.