היקף הרכישות באשראי חזר לרמות שלפני המלחמה עם איראן

כמה שבועות לסיום המבצע הצבאי הקצר אך אינטנסיבי באיראן, המדדים המהירים מצביעים על התאוששות במשק הישראלי. היקף הרכישות בכרטיסי אשראי השלים תנועת V: ירידה חדה ברכישות במהלך מבצע "עם כלביא" - וקפיצה מהירה עם סיומו לרמות של לפני המערכה. נתון נוסף שחווה מגמה דומה ומשקף חזרה לעסקים כרגיל, לפי בנק ישראל, הוא קצב משיכות המזומן מכספומטים.

● 120 טיסות שנעלמו משמי ישראל עומדות לחזור לנתב"ג. כל היעדים והמחירים
● אחרי שנים של זגזוג פרסומי, בנק הפועלים משנה כיוון. האם זה יצליח?

במשרד האוצר מזהים "חזרה מהירה לנורמליות" בפעילות העסקית. לא מדובר בהתפוצצות של ממש, אלא בעיקר בתנודות בהתאם לדפוס החוזר שמוכר במשק הישראלי. ישנה גם אופטימיות ניכרת בשווקים לפי אינדיקטורים נוספים, דוגמת מדדי הבורסה, CDS (ביטוח מפני חדלות פירעון) על החוב של מדינת ישראל ומרווח הריבית על החוב לעומת אג"ח אמריקאי.

אופטימיות אחרי המערכה

מה מביא לההתאוששות בצריכה הפרטית? "הסיבה הראשונה היא שחרור ביקושים כבושים - כיוון שהציבור לא צרך במהלך השבועיים של המערכה מול איראן בה המשק היה סגור ברובו", מסביר מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים. "שנית, ניכרת יותר אופטימיות של הצרכנים לאחר המלחמה. קצת יותר אוויר השתחרר, וכתוצאה מכך אנשים צורכים יותר".

שפריר מעריך כי הצפי לסיום המלחמה בעזה, ויתרה מכך האפשרות להרחבת הסכמי אברהם, עשויים להביא להמשך הביקושים. לא רק בצריכה הפרטית, אלא גם בצד המגזר העסקי. "משיחות שלי עם לקוחות עסקיים, שומעים יותר אופטימיות לגבי צמיחה בהמשך".

פחות ורודה היא תחזית המאקרו העדכנית של בנק ישראל. בבנק המרכזי חתכו את תחזית הצריכה הפרטית ל־2025 כמעט במחצית - מ־6% ל־3.5% בלבד. יצוין כי בשווקים העריכו כי מראש תחזית הבנק הייתה מוגזמת. בכל מקרה, בבנק ישראל סבורים כי הריבאונד האמיתי - לא על שבועיים באיראן אלא על שנתיים בעזה - יגיע בשנה הבאה. תחזית הצריכה הפרטית לשנה הבאה הוכפלה מ־3.5% ל־7%.

באשר לתוצר עצמו, קבעו בבנק ירידה של 0.2% לסוף 2025 לכדי צמיחה של 3.3%. צמיחה שכזאת נחשבת ממוצעת יחסית במונחים היסטוריים. אבל כאמור, הפיצוי הגדול על המלחמה הארוכה בתולדות ישראל אמור לבוא בשנה הבאה, עם צמיחה גבוהה של 4.6% - שדרוג של 0.6% לעומת התחזית הקודמת של הבנק מאפריל. נקודה נוספת שעשויה להביא לדחיפת הצמיחה בהמשך היא חזרת ענף התעופה, שנמצא בעצימות נמוכה, לפעילת מלאה.

בעוד שאומדני המאקרו נראים טוב, הם מסתירים בעיות בתחום המיקרו, ולא מעט עסקים ועובדים נופלים בין הכיסאות. בדיון שנערך בוועדת הכספים בנושא מתווה הפיצויים של המדינה למשק בתקופת "עם כלביא", הוסיפו נציגי האוצר להתנגד להפחתת תקופת החל"ת המינימלית המזכה בסיוע לפחות מ־11 יום. המשמעות היא שעובדים, בעיקר בתחום המסחר, שעבדו במהלך המבצע בסוף השבוע שבו הוקלו לרגע ההנחיות, לא יהיו זכאים לדמי חל"ת. בארגון לשכות המסחר דרשו לשנות את המתווה למינימום של 9 ימים, כדי לשפות כלל העובדים. דיון נוסף יתקיים בוועדה בטרם ההצבעות.