"כפסע ממחסור בדלקים": התרחיש שמפחיד גורמים במשק האנרגיה

בזן מאשרים בשיחה עם גלובס שמשק הדלקים במצב בעייתי, זאת עקב פגיעת הטיל האיראני במתקן זיקוק הדלק הגדול בישראל, שהרג 3 עובדים, שאליו הצטרפה גם התקלה בבית הזיקוק הקטן יותר באשדוד.

● משכנתא לקניית נכס ביוון? ערן וולף לוקח את מגדל, הכשרה ואי.בי.אי ליוזמת אשראי חוץ-בנקאי חדשה
● המדינה המפתיעה ששולחת לישראל חלקים למטוסי F-35

משרד האנרגיה מנסה להרגיע: "אין חשש למחסור של דלקים או פגיעה באספקת הדלק למשק, ואין צורך לעשות שימוש במלאי החירום", אך גורמים בשוק האנרגיה גם מעריכים שמוצרי בזן כמו ביטומן וגז בישול עלולים במצב קיצון להיות קרובים למחסור. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון טוען שהמצב הנוכחי מדגים את חשיבות המעבר מזיקוק בישראל ליבוא.

"כפסע ממחסור בדלקים"

הצרות מגיעות בצרורות לשוק הדלק בישראל, ותוך כדי שבזן בחיפה מושבתים בשל פגיעת הטיל האיראני, בזן שבז"א באשדוד בתחזוקה, בז"א הודיעה שהיא יוצאת מהתחזוקה עם תקלה משמעותית. השילוב של שניהם, אומרים בבזן, מביא למצב שאנחנו "כפסע ממחסור בדלקים". על פי גורמים במשק האנרגיה, "מקווים מאוד שלא נגיע למצב שמגיעים לתחנת דלק ויש שלט שאין מה למכור". התרחיש הזה כרגע נראה עם סיכויים נמוכים, זאת בשל מאמצי יבוא ניכרים ועבודות נרחבות לשיקום בזן, שכרגע אמורות להחזיר את בית הזיקוק הגדול בישראל לפעילות מלאה עד חודש אוקטובר.

"רוב האנשים חושבים על דלק בעיקר בהקשר של בנזין בתחנה, אבל יש עוד הרבה מוצרי דלק", מספרים גורמים במשק האנרגיה. אחד מהם, שרלוונטי דווקא לבניית תשתיות, הוא ביטומן המשמש להדבקת אספלט. נתיבי ישראל, לקוח משמעותי מאוד של הביטומן, לא מקבלים את חומרי הגלם שהם נדרשים לו לצורך סלילת כבישים. מוצר נוסף שנמצא בבעיה קשה כרגע הוא גז בישול (גפ"ם). לדברי אותם גורמים, "המזל שלנו הוא שאנחנו כרגע בקיץ ולא בחורף. הרי גז בישול משמש בבתים רבים גם לחימום, ואם היינו בחורף - היינו מרגישים שם מחסור משמעותי".

אמירה זו מצטרפת לאזהרה של מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין. בדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שעסק בניסיון להשיג פטור מהיתר בנייה עבור המתקנים שנפגעו, אמר כי "בזן אינה מייצרת כלל בנזין, וייצור הגפ"מ עומד על שליש מהיקפו בשגרה. הסולר לתחבורה מיוצר בכמות חלקית, ודס"ל (דלק סילוני) מיוצר בכמות שהיא כמחצית מהיקף הייצור הרגיל. בהיעדר שיקום מיידי של המתקנים, לא ניתן יהיה להבטיח אספקה סדירה של דלקים למשק", הזהיר. בינתיים, שר הפנים משה ארבל חתם על הפטור מהיתר בנייה לדודים שהושבתו, אך תחנות ייצור החשמל והקיטור שנפגעו עדיין מחכות לפטור, שעקב עתירת איגוד ערים חיפה - מתעכב בשבועיים לפחות.

לא צפוי מחסור בדלק לרכב, אלא במוצרי דלק אחרים

לגבי הדלק לרכב, כאמור - טוענים שמחסור הוא עדיין לא האפשרות הסבירה, זאת בשל מאמצים גדולים של משרד האנרגיה ובתי הזיקוק. בעיה זו קיבלה משנה תוקף עקב התקלה בבית הזיקוק אשדוד, שמתמחה בבנזין, בעוד בזן בחיפה מתמחה בסולר. אך על פי משרד האנרגיה "בית הזיקוק באשדוד נמצא בשיפוץ עוד טרום המלחמה עם איראן, אך בזכות היערכות מוקדמת של משרד האנרגיה והתשתיות, ושיתוף פעולה של כלל הגורמים במשק, לא הורגש מחסור בקרב צרכני הדלקים".

עוד הם אומרים ש"הצרכים הנדרשים מקבלים מענה באמצעות ייבוא מסודר ומלאים תפעוליים הקיימים במשק. בשלב זה, אין חשש למחסור של דלקים או פגיעה באספקת הדלק למשק, ואין צורך לעשות שימוש במלאי החירום". מלאי החירום האסטרטגי, שלא נפתח במהלך המלחמה, לא נפתח עד כה, אך הוא בכל מקרה משמש לייצור חשמל יותר מאשר לשימושים אחרים.

כלומר, בעוד שכרגע לא צפוי מחסור של ממש בדלק לרכב, קיים מחסור במוצרי דלק אחרים, וגם מה שיש נובע בין השאר מייבוא יקר יותר בתשתית המצומצמת של ישראל. מי שרואה את המצב כהוכחה חיה לשיטתו הוא יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, שמשמש גם כפרויקטור של פינוי בזן ממפרץ חיפה, ומעבר ליבוא תזקיקים.

לדבריו, המודל שהוא מציע "היה מונע את המצב הנוכחי, כי אחסון זה דבר מבוזר. גם אם נופל טיל על מיכל אחד, יש עוד עשרות מיכלים בכל הארץ". תשתית היבוא אמנם עדיין תהיה נקודת כשל רגישה, אך זה לא שונה מהותית מהיום: "גם היום חייבים לייבא נפט גולמי. אין הבדל בין החזקה של מלאי של נפט גולמי או תזקיקים. בכל מקרה עצמאות אנרגטית אין, בגלל שיבוא הנפט נדרש. אז נייבא את התזקיקים ישירות" וכך, לדבריו, נחסוך נקודת כשל שעלולה להיפגע כמו במצב היום. לדבריו, המצב היה יכול להיות הרבה יותר גרוע מבחינת הביטחון האנרגטי אם הפגיעה הייתה בנקודה אחרת במתקן. בכל מקרה, לדבריו עוד לפני 2030 המצב ישתפר כשיתחילו לייבא דלקים דרך התשתיות החדשות.