מי תישאר בחוץ? המרוץ להקמת תחנות כוח מוגבל על ידי הממשלה ורשות החשמל

תוכניות להקמת שתי תחנות כוח פרטיות חוזרות בימים אלה לשולחן הממשלה אחרי שזאת פסלה אותן מספר פעמים בעבר - האחת בעקבות החלטת בג"ץ מהשבוע האחרון, והשנייה לאחר שהוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) אישרה את התוכנית בפעם השלישית כיוון שהיזם הציג שורת תיקונים. שתיהן מקוות לקבל את האור הירוק האחרון מהממשלה לאחר שעברו את כלל האישורים הרגולטוריים והתכנוניים, אך גם אם הוא יתקבל הן ייתקלו במכשול נוסף: רשות החשמל.

לפי אסדרת הרשות, ניתן להקים בשנים הקרובות עד ארבע תחנות כוח נוספות בישראל. בפועל, חמש תחנות מבקשות לקום - שלוש מהן כבר אושרו על ידי הממשלה, ועתידן של השתיים הנוספות ייקבע כאמור בימים הקרובים. כלומר, תחנה אחת תישאר מחוץ למשחק, לפחות לעת עתה.

המשמעות היא לא רק תכנונית - אלא גם כלכלית. הצורך באנרגיה במשק הופך לאקוטי, בייחוד על רקע כניסה מאסיבית של כלי רכב חשמליים ושירותי בינה מלאכותית. תחרות נוספת עשויה להוזיל את תעריף החשמל באופן משמעותי, אך יש גם עלויות: המדינה מחויבת לשלם ליזמים של תחנות הכוח מאות מיליוני שקלים בשנה עבור עצם זמינותן לספק חשמל לרשת, גם אם הן לא מייצרות בפועל ("תעריף זמינות").

לכן, ברשות החשמל מזהירים: עודף תחנות כוח יכביד על הצרכנים. ואולם, לפי חישובים של חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO המייעץ ליצרני החשמל הפרטיים, ההפך הוא הנכון. לדבריו, כל תחנה יעילה נוספת תחסוך למשק חצי מיליארד שקל בשנה.

תמריצים ליזמים

נכון להיום, שלוש תחנות כבר נמצאות בשלבים מתקדמים, לאחר שקיבלו את כל האישורים הרגולטוריים: תחנת קסם, שנחשבת קריטית בשל מיקומה בגוש דן; הרחבה של תחנת דליה בשפלה; והרחבה של תחנת דוראד בעוטף עזה. מעל האחרונה מרחף סימן שאלה כיוון שאחת מבעלות המניות, חברת אדלטק, דוחפת לזנוח את הקמתה לטובת תחנה אחרת. למעט סוגייה זאת, שלושת התחנות נמצאות לקראת סגירה פיננסית, כלומר השגת מימון סופי לפרויקט שכולל חתימה על הסכמי הלוואה עם הבנקים. שתי תחנות נוספות - OPC בחדרה וריינדיר הסמוכה לכפר סבא - עדיין תלויות כאמור בהחלטת הממשלה.

בנוסף, שתי תחנות נמצאות ב"מסלול מיוחד" ולא נכללות במכסת רשות החשמל: הרחבת תחנת הכוח אשכול, שנקבעה במכרז הפרטתה, והמכרז המיוחד לתחנת כוח ליד מתקן ההתפלה שורק.

להקמת תחנות כוח נוספות יש השפעה דרמטית על תעריף החשמל שאנו משלמים ועל אמינות אספקת האנרגיה. משק החשמל בישראל מתנהל במודל תמחור שבמסגרתו מתקיים מעין מכרז מדי יום: היצרנים מגישים הצעות מחיר לרשות החשמל, והרשות בוחרת את הזולות ביותר - עד שמכוסה הביקוש היומי. כל התחנות שנבחרו מקבלות בסוף את אותו תעריף, אך בהיעדר תחרות אמיתית בשנים האחרונות ההצעות של היצרניות התייקרו, ולכן הרשות נאלצה לקבוע מחיר תקרה באופן מלאכותי - צעד שפוגע ביעילות של השוק וביכולת להוריד את המחיר לצרכן.

הצורך בתחרות נוספת כל כך דרמטי שרשות החשמל הסכימה לשלם פרמייה מורחבת של כ־350 מיליון שקל בשנה לתחנת כוח באזור המרכז שתסגור פיננסית עד סוף השנה, במטרה לזרז הקמת תחנות כמו קסם. תחנות שייבנו מאוחר יותר יקבלו תעריף זמינות מופחת. באותה נשימה הגדילה הרשות את מכסת התחנות משתיים לארבעה. כפי שציינה רשות התחרות במפורש לגבי ריינדיר ו־OPC, "שיקולים של תחרות במשק החשמל מחייבים את אישור התחנות".

אך חן הרצוג טוען שגם זה לא מספיק. בעיניו, עצם הרעיון של מכסה - שגוזר מראש מי ייכנס לשוק - פוגע בצרכנים. הסיבה להגבלה, מבחינת רשות החשמל, היא הצורך לשלם "תעריף זמינות", אך על פי חישוביו התועלת מתחרות נוספת תהיה גדולה בהרבה: בעוד שתשלום הזמינות לתחנה נוספת יעמוד על כ־170 מיליון שקל בשנה (כך לפי מודל BDO), הציבור יהנה מיצרני חשמל יעילים יותר ותחרותיים יותר, מה שיוזיל את החשמל ב־680 מיליון שקל בשנה. כלומר, מדובר בתועלת בנטו של יותר מחצי מיליארד שקל בשנה למשק החשמל.

הרצוג טוען שהמכסות "מעכבות כניסת מתחרים לענף ומייצרות עלות עודפת לצרכן. המחסור בחשמל תחרותי פוגע גם בתחרות באספקה". לדבריו, "שיטת התכנון המרכזי יוצרת מחסור מלאכותי ומנוגדת לעקרונות של שוק חופשי. המדינה חייבת לאפשר לכוחות השוק לתזמן את קצב הכניסה לשוק, ללא מכסות הפוגעות בתחרות".

התנגדויות נוספות

כדי שהשוק יתקרב למכסה שקבעה רשות החשמל - הממשלה צריכה לאשר תחילה את OPC ואת ריינדיר. שתיהן נדחו בעבר, אך הצליחו לשוב למסלול: OPC בעקבות עתירה לבג"ץ שטענה לשיקולים פוליטיים מצד שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, וריינדיר לאחר סבב תיקונים שאושרו מחדש על ידי מוסדות התכנון.

ההתנגדות לריינדיר מגיעה מכיוון נוסף - המועצות באזור השרון טוענות שחסר קו סולר הדרוש לחירום, אך למעשה מדובר בהתנגדות עקרונית לתחנה בקרבת שכונות מגורים. ועדיין, ריינדיר עומדת בשלושה מתוך ארבעת הקריטריונים שקבעה הממשלה לתחנה מיטבית: היא ממוקמת במרכז, משתמשת בטכנולוגיה מתקדמת ואינה באה על חשבון אנרגיה מתחדשת. הקריטריון היחיד שחסר לה: היא לא הרחבה של תחנה קיימת, אלא חדשה.

החלטת הממשלה תלויה בשר כהן. לדבריו, "כמות התחנות שיאושרו תהיה כזאת שתבטיח את צרכי משק האנרגיה ותסייע בהורדת תעריפים".

אם יאושרו התחנות - ייפתח מרוץ: מי תסגור מימון קודם, תיכנס למכסת רשות החשמל ותתחיל לבנות, ומי תיאלץ להמתין. ההכרעה תשפיע לא רק על לוחות הזמנים להקמה - אלא גם על הכיס של כולנו.