מנהל הגידור שרואה "הזדמנות שאין דומה לה" במניות הביטחוניות בת"א

למתן פסטרנק (38) היה ברור מגיל צעיר שהוא יגיע לתחום העסקי. "קראתי גלובס מגיל צעיר, הכרתי את הדמויות בעולם העסקי והתעסקתי במניות מגיל 13", הוא מספר. אחרי ששירת ביחידה 8200 פנה ללימודי משפטים וראיית חשבון ("הקשבתי לאמא"), וזאת בניגוד לחברים שבחרו בהייטק.

● מניות קטנות טומנות פוטנציאל גדול, ובמחירי מציאה. תעשו להן מקום בתיק שלכם
● המניה שקפצה ביום המסחר הראשון בבורסה, והאנליסט שמאמין: "תכפיל את הונה"

אחרי שצבר ניסיון בפירמת רואי החשבון דלויט ובקרן הגידור ספרה, משמש פסטרנק בארבע השנים האחרונות כמנכ"ל בית ההשקעות Var Capital (ואר קפיטל), שהוקם בשנת 2017 ומנהל 4 קרנות גידור על השוק הישראלי, בהיקף של כמיליארד שקל. "אנחנו חיים ברגע שלא מתרחש הרבה בשווקים - ודאי לא בישראל: הסרת האיומים הביטחוניים, כניסת כספים זרים, ועוצמה עסקית פנימית. כל אלה יוצרים שילוב נדיר בין ביטחון פיזי לביטחון פיננסי".

פסטרנק משמש כמרצה במכללת ספיר זה 8 שנים ואף שוקד על דוקטורט במשפטים, בתחום המניות כמובן. את המצב שנוצר הוא מתאר כנקודת מפנה משמעותית בשוק המקומי, שגם אחרי שזינק בשנה האחרונה ביותר מ־50% (במדד ת"א 125), כאשר "היה אפקט חזק של FOMO (פחד להישאר בחוץ ולפספס, נ"א) וכל מטאטא ירה", עדיין יש לבורסה התל אביבית פוטנציאל לא קטן לעליות. להערכתו, אפילו יותר משאר העולם.

"אחרי התקיפה באיראן, האיומים מכל החזיתות פחתו ומדינת ישראל החזירה את העוצמה וההרתעה שלה. השלב הבא זה הרחבת הסכמי אברהם וכניסה של הרבה מאוד כסף לשוק הישראלי", הוא מעריך.

"ברור שבטווח הקצר יכול להיות מימוש בשוק, אבל במבט לטווח הבינוני אנחנו רק בתחילת הדרך. השוק עדיין לא מתמחר במלואו את השינוי המבני בישראל. כשמשקיעים מחו"ל יבינו את עוצמת היציבות המקומית הם יגיעו. בינתיים, מי שמבין את השוק מבפנים זוכה ליתרון תחרותי עצום".

טעות לא להיות בישראל

מה שיעזור לדבריו לקפיצה קדימה בישראל, זה "כסף זר ש'מתחמם על הקווים'. למשל מדינות המפרץ ויהודים מארה"ב שמחפשים השקעות בכלכלה המקומית. מאחר שצינור הכניסה לבורסה הישראלית יחסית צר, כשזרים ומוסדיים רוצים להגדיל חשיפה זה מטיס את המדדים. להערכתי נמשיך לראות את זה".

פסטרנק סבור כי "גם אחרי עליות משמעותיות, המדדים בארץ עדיין זולים בפער בהשוואה למדדים מעבר לים, כך שהבורסה בת"א היא מקום נכון להיות בו. אנחנו מחזיקים חברות במכפילים של 10־15, כשהדוחות מאוד חזקים למרות המלחמה והמילואים, והחברות ממשיכות לתפקד למרות השבתת המשק ל־12 יום. יש סקטורים ש'מפגיזים' וצבר ביטחוני אדיר".

הוא מוסיף ומונה כי "השקל עשה מהלך של כ־12% מול הדולר בשלושת החודשים האחרונים, והכיוון ברור. מהלך ההשקעות הזרות בישראל נמצא בתחילת דרכו, יתרות המט"ח של בנק ישראל בשיא של 228 מיליארד דולר, היצוא בתחומי ההייטק והאנרגיה (גז) בשיא, האוכלוסיה צעירה ופרודוקטיבית ביחס לעולם".

על אף הכאב שמסבות לכולנו המלחמות הפנימיות והצבאיות, פסטרנק מציין ש"ב־2023, בעת הרפורמה המשפטית, קיבלנו טלפונים ממשקיעים רבים שביקשו למכור כל מה שיש להם ולעבור לדולרים ולמדד ה־S&P 500. אבל המדדים בארה"ב הרבה יותר יקרים, וכשיש אמוציות ואין היגיון עושים טעויות. מי שמכר השקעות בישראל ועבר לדולר הפסיד רק מהפרשי המטבע יותר מ־10% בשלושת החודשים האחרונים".

בשביל הנזילות - אג"ח

כשאנחנו מבקשים מפסטרנק לבנות תיק השקעות, הוא מפתיע עם אחד התמהילים הפשוטים ביותר מבחינת המבנה, אך גם אחד המנייתיים ביותר שנראו במדור. עבור משקיע סולידי הוא ממליץ על השקעה של 80% במניות בישראל, עוד 10% ב"נזילות", כשבניגוד למתבקש בדמות קרנות כספיות או פיקדונות, הוא מתכוון לאג"ח ממשלת ישראל במח"מ בינוני־ארוך. זאת, כהכנה לירידת ריבית שתוביל לרווחי הון. את יתרת ה־10% הוא מקצה לאיגרות חוב במצוקה (דיסטרס), שנסחרות בתשואות גבוהות בשל קשיים בפעילות או מצבי מאקרו.

למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ על תיק פשוט עוד יותר: 100% במניות בישראל! ההסבר שלו הוא כי "כל המחקרים מראים שלאורך זמן בינוני/ארוך השקעה במניות עדיפה על כל השקעה מובילה אחרת. זה נכון גם מול נדל"ן שנותן 2.5%־3% וגם ביחס לתשואות באג"ח קונצרניות, שלא מעניינות מאחר שזרימת הכסף פנימה לשוק מקטינה מאוד את המרווחים (מעל התשואה בממשלתיות, נ"א). מנגד, מניות הן בבואה של הכלכלה, זה האפיק המנצח. מניות טובות תמיד יצמחו וימשיכו לעלות, בוודאי כשמנקים גורמי תבהלה כמו מלחמות ומגפות וכל הדברים שעברנו 'על סטרואידים' בשנים האחרונות".

הביטחוניות ימשיכו לזנק

פסטרנק רואה פוטנציאל גדול בתחום אחד, למרות שגם הוא כבר זינק לשמיים בשנתיים האחרונות - מניות התעשיות הביטחוניות. לדבריו, גם עכשיו זו "הזדמנות שאין דומה לה. התחום היחיד שבו הצמיחה לא רק ודאית, היא גם מגובה בהסכמים ממשלתיים, חוזים רב־שנתיים וביקושים שחוצים יבשות".

הוא אף מפרט שתי מניות שאמנם זינקו בחדות אך לדעתו ימשיכו להצליח גם בשנים הקרובות, והקרנות שלו כמובן מושקעות בהן: "ארית תעשיות המייצרת מרעומים לפצצות ונקסט ויז'ן שמייצרת מצלמות מיוצבות לכלי טיס. המשותף לשתיהן אלה מוצרים שבליבת הביקוש של הסקטור הביטחוני, וצמיחה עולמית ודאית".

נזכיר כי ארית זינקה בשנה האחרונה ביותר מ־500% ובשלוש השנים האחרונות בקרוב ל־2,800%, ונקסט ויז'ן טסה גם היא ב־180% בשנה האחרונה וכ־2,400% מאז ההנפקה ב־2021. פסטרנק לא מתרגש מכך: "יש עוד לאן לעלות, כי העסקים עצמם גם ממשיכים לרוץ. לדוגמה נקסט ויז'ן שעלתה ב־200% ואז בעוד 500% ועדיין היא נשארת במכפיל רווח 20, כי היא צומחת כל כך הרבה שזה מדביק את מחיר המניה ואפילו משאיר עודף.

"בתחום של ארית יש מעט מאוד יצרנים ומחסור עולמי אדיר. זאת בעקבות מלחמת רוסיה־אוקראינה וההתחמשות הביטחונית של אירופה ומדינות אסיה פסיפיק - הודו, הפיליפינים ויפן, אל מול הסינים".