"חוסר איזון וזילות": יו"ר הוועדה המייעצת לרפורמה ברשות החברות מתנער מתוכנית אמסלם

"הקמתי את הוועדה הזו כי הבנתי שהסיפור של נבחרת הדירקטורים הוא בדיחה עלובה" - כך הצהיר השר דוד אמסלם בפברואר, כשהציג בסיפוק את המלצות ועדת מידני לביטול המנגנון שהקים יאיר לפיד לפני עשור. אבל עכשיו, כשתזכיר החוק שפורסם השבוע חושף את הכוונות האמיתיות והמלאות של השר, דווקא המומחה שאמסלם בחר להוביל את הרפורמה שלו נסוג לאחור בבהלה.

● השרים משתלטים על החברות הממשלתיות בחוק חדש. במוקד: התעשייה האווירית ונתיבי איילון

פרופ' אסף מידני, יו"ר הוועדה הציבורית לרפורמה במינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות, חושף בראיון לגלובס את עומק החששות שלו מהחקיקה המתגבשת. "חייב להיות איזון בין יכולת השר לקדם את מדיניותו מחד ובין קידום המקצועיות והאוטונומיה העניינית של המינהל מאידך. ותזכיר החוק מפר את האיזון", הוא מזהיר.

מידני כאמור אינו מבקר חיצוני - הוא האיש שאמסלם עצמו בחר על מנת להעניק לגיטימציה אקדמית למהלך שלו. מידני מגלה שאמסלם לקח את ההמלצות שלו לכיוונים שלא דמיין. אחד הסעיפים המטרידים אותו ביותר הוא השינוי במבנה ועדת המינויים הבכירים בחברות הממשלתיות, בראשות השופטת (בדימוס) שולמית דותן.

"כאן אני נבוך!", מגיב מידני בחריפות. "המלצנו שלא לגעת בעצמאות ובאי התלות של ועדת דותן. וכאן אני רואה זילות". החקיקה המתגבשת מציעה שמינוי יושב ראש הוועדה יעבור מידי היועצת המשפטית לממשלה לידי השר עצמו - צעד שיהפוך את הגוף שאמור לפקח על המינויים לכלי נוסף בידי השר.

מידני מנסה להציע פשרה: "אפשר לאמץ רעיון זה ובלבד שיובטח בחוק שהמשרה עצמאית, קרי לכתוב בחוק - בדומה לחוק השב"כ - כי הוועדה תפעל באורח ממלכתי, ולא תוטל עליה משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים פוליטיים". הוא מציע שהקדנציה של יו"ר תהיה לפחות 5 שנים במקום 3 כמוצע בתזכיר, ושלוועדה יהיה ייעוץ משפטי עצמאי.

מינויים לא כשירים

הפער בין המלצות הוועדה לתזכיר החוק בולט במיוחד בנושא תמהיל הדירקטוריונים. "תמהיל חייב להיות כזה שיבטא שליש מהדירקטוריון - עם ליבה ניהולית פיננסית ומשפטית. אלה מהוות את חוד החנית עליה נשען הדירקטוריון. לא ראיתי בחוק התייחסות לכך", אומר מידני. במקום זאת, התזכיר פותח פתח רחב למינויים ללא כישורים מקצועיים מספקים.

 דודי אמסלם. הכריז על ביטול נבחרת הדירקטורים / צילום: שלומי יוסף

גם בנושא הגדרת "זיקה פוליטית", החקיקה מצמצמת את ההגדרות באופן שמאפשר כביכול מינויים פוליטיים. "תזכיר החוק מגביל רק לחברות פעילה בגוף בוחר של מפלגה", מציין מידני, "אני סבור שכל חברות במפלגה ולא רק בגוף הבוחר מחייבת צינון של שנה". הוא מוסיף שזיקה פוליטית צריכה לכלול גם "עבודה עם השר למשל ייעוץ פוליטי, מינויים פוליטיים כמו ראש לשכה, עוזר, דובר, תחת תקופת צינון שמעל שנה".

הועדה הציבורית גם קבעה כי יש להגדיר קריטריונים ברורים לכשירות דירקטור ויו"ר, שבלעדיהם "החוק ממש לא ברור, וזה מתכון לדרדור", אומר מידני. "לא ראיתי בתזכיר זה את התקנות, והחשש שלא יותקנו בעתיד, או יותקנו בצורה גמישה מידי".

משרות לא מאויישות

הביקורת של מידני מקבלת עומק נוסף על רקע ההיסטוריה הסוערת של המאבק על נבחרת הדירקטורים. בשנת 2013 הודיעו שר האוצר לפיד ומנהל רשות החברות הממשלתיות דאז אורי יוגב, כי על סמך דוחות מבקר המדינה וכדי למנוע מינויים פוליטיים תוקם "נבחרת דירקטורים". המטרה הייתה ברורה - למנוע מצב שבו השרים ממנים מקורבים פוליטיים לתפקידים שדורשים מקצועיות.

אבל אמסלם ראה בנבחרת איום על כוחו. "את מי אני אמנה? אני מגיש אנשים שאני מכיר מהחבר'ה", הוא אמר בעבר בראיון רדיו לרשת ב'. זו לא הייתה פליטת פה - זו הייתה הצהרת כוונות. המאבק שלו נגד הנבחרת גבה מחיר כבד: בינתיים, מאות משרות דירקטורים בחברות הממשלתיות לא מאוישות - וחלק מהחברות מתקרבות למצב שבו לא יוכלו לפעול.

למרות הביקורת, מידני מוצא גם נקודות חיוביות בטיוטת החקיקה - הסדרת ההכשרות לדירקטורים, תקופת ניסיון של חצי שנה לדירקטורים חדשים, וייצוג הולם לתושבי פריפריה. "מגיעים דירקטורים חדשים שאין להם מושג על חברות ממשלתיות בכלל ועל החברה בפרט", הוא מסביר את החשיבות של תקופת הניסיון.

מאבקים בדרך לשליטה

הדרמה סביב נבחרת הדירקטורים לא החלה השבוע. כבר ב־2020 הודיע בציוץ בטוויטר אמסלם, השר לדיגיטל דאז, על ביטול נבחרת הדירקטורים. אז המהלך נהדף בידי הייעוץ המשפטי לממשלה ונבלם עם התפרקות ממשלת נתניהו הקודמת. מאז אמסלם מנהל מלחמת התשה בנושא מול כל מי שעומד בדרכו. את מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות לשעבר, שהחלה בקידום רפורמה שונה במבנה המינויים בחברות הממשלתיות, הוא פיטר.

באוגוסט 2024, הקים אמסלם את ועדת מידני. הבחירה במידני לא הייתה מקרית - פרופסור מוערך למדיניות ציבורית ומשפט ציבורי, עם רקורד אקדמי שיעניק לגיטימציה למהלך השנוי במחלוקת.

בהצגת הדוח בפברואר, הסביר מידני: "תפקיד הדירקטור הוא תפקיד מדיניות ופיקוח שצריך להתכתב עם מדיניות השר". אלא שגם לו ברור שאמסלם הלך כמה צעדים רחוק מדי. כך קרה שמי שהיה אמור להיות הגושפנקא המקצועית של השר הפך להיות הקול המזהיר מפניה.