באוצר מגבשים תמריצי מס למוסדיים על השקעה בפרויקטי תשתיות ונדל"ן בישראל

משרד האוצר מקדם שינוי משמעותי בחקיקת המס, שיאפשר למוסדיים דרך קופות הגמל להגדיל את השקעותיהם בפרויקטי תשתית ונדל"ן בישראל וכן בקרנות הון סיכון הפועלות בתחום ההייטק. השינוי המתוכנן בפקודת מס הכנסה יעלה את תקרת ההשקעה הפטורה ממס מ־20% כיום ל־49% עבור קופת גמל בודדת, ומ־50% ל־75% עבור השקעה משותפת של מספר קופות.

● בלעדי | האוצר מעלה הילוך בניסיון לתפוס משכירי דירות מעלימי מסים
● ראיון | "חוסר איזון וזילות": יו"ר הוועדה המייעצת לרפורמה ברשות החברות מתנער מתוכנית אמסלם

השינוי נובע מהכרה בצורך לחזק את המימון החוץ־תקציבי של פרויקטי פיתוח ושיקום לאחר מלחמת "חרבות ברזל" בכלל ו"עם כלביא" בפרט, וכן מהבנה שקיימת אנומליה בין הוראות רשות המסים לבין הרגולציה של רשות שוק ההון. כך, בעוד שרשות שוק ההון מאפשרת כבר היום לקופות גמל להשקיע עד 49% בפרויקט בודד וללא הגבלת אחזקה בשותפויות, הפטור מוגבל כאמור לתקרות נמוכות יחסית שהזכרנו.

הפתרון שמציע משרד האוצר הוא למעשה הסרת חסמים רגולטוריים שמונעים כיום מהמוסדיים להשקיע בכלכלה הישראלית באמצעות קופות הגמל, שמנהלות נכסים בשווי של כמעט טריליון שקלים. הנתונים שבידי האוצר מראים כי עד כה נמנעו הגופים באופן מוחלט להשקיע מעל תקרת הפטור. אפס שומות נפתחו בנושא.

למשוך משקיעים זרים

הסיבה לכך טמונה בסעיף 9 (2) לפקודת מס הכנסה, שקובע שקופת גמל פטורה ממס אלא אם כן ההכנסה "הושגה מעסק שקופת הגמל עוסקת בו" או שיש לה בו "החזקה מהותית" - שמוגדרת כהחזקה של מעל 20% מאמצעי השליטה. כתוצאה מכך, מנהלי קופות הגמל מגבילים את עצמם מלכתחילה ונמנעים מהשקעות שעלולות לחרוג מהתקרה, מחשש לאיבוד הפטור במלואו, גם אם מדובר בהזדמנויות השקעה אטרקטיביות.

כך למעשה, האוצר בוחר לפתוח בפני המוסדיים דלתות שהיו נעולות עד כה. מעבר לגופים הישראלים, התקווה באוצר היא ששינוי הרגולציה ימשוך לשוק המקומי גם משקיעים גדולים מחו"ל.

צוות שהובל על ידי סמנכ"ל משרד האוצר, יוראי מצלאוי, עבד על הנושא בחמשת החודשים האחרונים והגיש באחרונה את מסקנותיו להנהלת האוצר יחד עם טיוטת תזכיר חוק.

התזכיר צפוי להתפרסם במהלך השבועיים הקרובים. אם לא יהיו שיבושים בדרך, תיקון החקיקה יושלם וייכנס לתוקף בתחילת 2026. לפי תחזיות האוצר ובנק ישראל, השנה הבאה תהיה שנת קפיצה בצמיחה לאחר הדשדוש מתחילת המלחמה. השינוי הטכני לכאורה - תזכיר חוק באורך של כמה שורות בודדות - אמור לספק את התשתית לצמיחה.

 סמנכ''ל האוצר, יוראי מצלאוי / צילום: עודד קרני

שורה של הזדמנויות

העבודה על הנושא החלה, כאמור, עוד לפני מבצע "עם כלביא" כתוכנית לעידוד צמיחה, אך הנזק למבנים ותשתיות שהותירו אחריהם הטילים האיראניים הדגיש את הנחיצות של המהלך לצרכי שיקום ופיתוח. לא רק מצד המדינה, אלא גם מהמוסדיים שפנו אל האוצר בבקשה לזרז את השינוי בחקיקה.

 שדה התעופה בן גוריון / צילום: ap, אוהד צביבנברג

מבחינת המוסדיים, השינוי המתוכנן פותח בפניהם שורה של הזדמנויות השקעה שהיו חסומות עד כה. קופות הגמל הישראליות, שמנהלות נכסים בהיקף של 916 מיליארד שקל מהוות מקור מימון פוטנציאלי אדיר שמחפש אחר הזדמנויות השקעה איכותיות.

נסביר: קופות הגמל (קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה, תגמולים וחיסכון לכל ילד) יכולות לתת הלוואות, אך מספר קופות יחד אינן יכולות להפוך לבעלים משותפים באמצעות רכישת מניות בחברות בתחומים אלטרנטיביים כמו התפלה, נדל"ן, הייטק ועוד. אם למשל חברת התשתיות שפיר מעוניינת לסלול כביש היא לא יכולה לצרף אליה כשותפות לחברה שתוקם לצורך הפרויקט גופים מוסדים כמו הראל מור ומיטב יחד, אלא רק שתיים מתוכן. כך למשל, לפני כחודשיים סינדיקציה של הפניקס ומור רכשו מקרן תשתיות ישראל (תש"י) וחברת הוט את חלקן במיזם הסיבים האופטיים IBC אנלימיטד תמורת 1.05 מיליארד שקל.

המגבלות הנוכחיות דוחפות את הגופים המוסדיים להשקיע בחו"ל - בדיוק ההפך ממה שהמדינה זקוקה לו כעת. בעוד שמעבר לים, קופות גמל ישראליות יכולות להשקיע במיליארדי דולרים בכביש בארצות הברית או בפרויקט תשתית אירופי מבלי להיחשב לגורם משמעותי, בישראל הן, כאמור, מוגבלות בהשקעות בפרויקטי תשתית מקומיים דומים.

 תוכנית החומש לכבישים מוערכת בעלות של 26 מיליארד שקל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבעיה מחריפה במיוחד בפרויקטי תשתית גדולים, שבהם נדרש מימון של מיליארדי שקלים. כיום, אם מספר קופות גמל רוצות להשתתף יחד בפרויקט כזה, הן מוגבלות ל־50% מהמימון הכולל - מה שמותיר פער מימוני משמעותי שקשה לגשר עליו, שהרי הכסף הגדול מחוץ למערכת הבנקאית נמצא בידי המוסדיים. אז מי בעצם מימן עד היום את ההשקעות בפרויקטים הגדולים? ובכן, נזכיר כי חלק מהמוסדיים מחזיקים גם מכשירי ביטוח, שאינם מוגבלים בסכום ההשקעה, לצד קופות הגמל, והסיטו את ההשקעות לקופות הביטוחיות כדי לקבל את הטבת המס.

"תשואה לחוסכים"

"העיוות ביחס להוראות סעיף 9(2) הוא גדול מאחר שבין השאר אינו מגביל השקעות כספים המנוהלים במוצרי ביטוח, אלא רק כספים המנוהלים בקופות גמל ובקרנות פנסיה. לכן הוא מביא גם לעיוות תחרותי בין מוצרי השקעה דומים", אומר עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי השקעות.

ספיר מסביר כי "ביטול המגבלות הוא אינטרס משקי" - על רקע הצורך בהאצת פרויקטי בנייה וכן על רקע ההוצאות הביטחוניות הגבוהות הצפויות בשנים הקרובות.

 רכבת המטרו / הדמיה: נת''ע

"ברור שקיימת מגבלה ביחס ליכולת תקציב המדינה לשאת בכל ההוצאות הללו ובמקביל להשקיע גם בתשתיות ובהאצת המשק. לגופים המוסדיים יש פוטנציאל להפוך לגורם דומיננטי בהשקעה בתשתיות ובבנייה בישראל ובמקביל גם בהייטק הישראלי, ואולם מאחר ומטרתם היחידה של הגופים המוסדיים היא להשיא תשואות עבור העמיתים החוסכים בפנסיה ובגמל, הרי שברור כי יש לעודד השקעות אלו כך שישיאו תשואה לחוסכים".

המגבלה לפקודת המס נוצרה בתקופה שבה קופות הגמל היו בשליטת ההסתדרות, במטרה למנוע ריכוזיות. אולם לאחר הרפורמות במכשירים פיננסיים והפרדת קופות הגמל מהבנקים, לצד הקלות רגולטוריות ב־2021 המגבלה הפכה לחסם - מסכימים באוצר ובבתי ההשקעות.

לפי תחשיבי האוצר, לשינוי לא תהיה עלות פיסקלית משמעותית ויתכן שהמדינה תרוויח. המסים העקיפים שייתקבלו כתוצאה מההשקעות לכל הפחות יכסו את הפער.