דלק לבג"ץ: עסקת ישראכרט הושלמה, ואין מקום לצו שיעצור אותה

קבוצת דלק ובעל השליטה יצחק תשובה מבקשים מבג"ץ (א') שלא להקפיא את רכישת השליטה בישראכרט בידי דלק, באומרם כי מדובר במעשה עשוי ובעסקה אשר קיבלה את כל האישורים הדרושים לאחר בדיקה ממושכת. דלק ותשובה הגיבו לעתירת התנועה לאיכות השלטון, הטוענת כי יש למנוע את העסקה לנוכח עברו העסקי של תשובה, הכולל מספר הסדרי חוב.

● האם יצחק תשובה יפרוץ את תקרת השכר של מנהלי חברות האשראי?
● המרוץ לניהול ישראכרט מתחמם: האם מנכ"ל מזרחי טפחות ימונה לתפקיד?

בתגובה נכתב כי הליך האישור בידי בנק ישראל נמשך למעלה משנה, ובמקביל התקבלו אישוריהם של בעלי מניות ישראכרט, רשות התחרות ורשות שוק ההון. דלק שילמה 1.3 מיליארד שקל וקיבלה 37% ממניות ישראכרט בשעות הבוקר של 24 ביולי, מספר שעות לפני הגשת העתירה. כעת בידיה 40% ממניות ישראכרט, והיא בעלת השליטה דה-פקטו ודה-יורה. לכן, טוענת קבוצת דלק, התנועה למעשה ביקשה צו ביניים נגד מעשה עשוי - ואין להיענות לה.

עוד טוענת דלק כי התנועה לאיכות השלטון פעלה בחוסר ניקיון-כפיים ותוך שיהוי ניכר. ההסכם לרכישת ישראכרט פורסם בתחילת ינואר, רשות התחרות אישרה את העסקה בחודש מרץ, בנק ישראל העניק את השליטה ב-9 ביולי - אך כאמור העתירה הוגשה רק ב-24 בחודש. "לא ניתן לעותרת לשחר לטרף מהצד ולצפות בעסקה הנרקמת עד שלביה האחרונים ממש (ובענייננו - אחרי שלביה האחרונים), ורק אז לשלוף את חרב העתירה מנדנה (חרב קהה), בבחינת 'תפסתי אותך'".

"נזק לשוק ההון כולו"

לדברי קבוצת דלק, גם מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן מתן צו ביניים עלול היה להכניס את העסקה לערפל ולקשיים משפטיים משמעותיים. העסקה חייבת להסתיים עד 20.11.25, ועיכובה עלול היה להוביל לביטולה - מה שיגרום נזק לדלק, לישראכרט, לבעלי מניותיהן מן הציבור ואף לשוק ההון כולו, בשל הפגיעה בוודאות החיונית לתפקודו. הפגיעה בישראכרט תהיה קשה ביותר, מתריעה דלק, וטוענת כי האחרונה תפרט את הדברים בתגובתה-שלה.

לבסוף אומרת דלק כי לעתירה אין סיכוי להתקבל, שכן התנועה מתיימרת לבוא במקום שיקול-הדעת העצמאי והמקצועי של בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים וחברי ועדת הרישיונות. הללו עמלו על בקשת ההיתר למעלה משנה, בעוד התנועה "מסתמכת בעיקר על גזרי עיתונות וקטעי אווירה".

מאחר שאין מקום לצו ביניים, מסיימת דלק, יש לדחות את העתירה כולה.

התגובה הוגשה באמצעות עורכי הדין פיני רובין, אלית אלקון, דניאל בר-לב ונועם שרף ממשרד גורניצקי.

המדינה: הטענות נגד דלק ותשובה נבחנו לעומקן

בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים ורשות התחרות מבקשים אף הם להימנע ממתן צו הביניים. לדבריהם, התנועה פנתה אליהם רק לאחר שניתן לדלק היתר השליטה בישראכרט, למרות שהעסקה הייתה ידועה במשך חצי שנה. לטענתם, היה עליה להעלות את טענותיה במועד בפני הגורמים הרלוונטיים, ולא לשבת בחיבוק-ידיים עד לקבלת ההחלטה הסופית - ודי בכך כדי לדחות על הסף את העתירה.

עוד טוענת המדינה כי אין עילה שיפוטית להתערב בהחלטות המקצועיות של הגורמים המוסמכים, וזאת לאור הפסיקה הברורה בדבר מתחם ההתערבות הצר בהחלטות כאלה - ובפרט ברגולציה. היתר השליטה ניתן "בהתאם להוראות הדין, לאחר בחינה מקיפה ומשמעותית של הבקשה ונתונים רלוונטיים, על בסיס אמות-המידה והקריטריונים הנוהגים", כך שאין בסיס לטענת התנועה ולפיה ההחלטה התקבלה על בסיס עובדתי חלקי.

לדברי המדינה, הטענות כלפי דלק ותשובה שמעלה התנועה בעתירתה, "נבחנו לעומק במסגרת הליך הבחינה על-ידי יחידת הרישוי ובנקים חדשים בחטיבת הפיקוח על הבנקים, ונערכו בירורים משלימים במקרים שבהם היה צורך". המסקנה הייתה שאין כל מניעה להעניק את היתר השליטה, ואין עילה להתערבות שיפוטית בשיקול-דעת מקצועי זה.

התגובה הוגשה באמצעות עו"ד יונתן ברמן.