כמה חרדים התגייסו כשרגב הייתה בצה"ל?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד משמעי

שם: מירי רגב
מפלגה: הליכוד
פורום: מליאת הכנסת
תאריך: 15.7.25
ציטוט: "כששירתי (כתא"ל בצבא) הרבה מאוד חרדים התגייסו לצבא"
ציון: לא נכון

שרת התחבורה מירי רגב נאמה בכנסת לגבי גיוס החרדים. למרות שהיא הביעה הסכמה עם הרעיון שיש צורך שהחרדים יישאו בנטל הגיוס, היא אמרה שיש צורך לעשות את הדברים בצורה מתואמת, והוסיפה: "אם היו מתחילים את החוק ומיישמים אותו, כבר 5,000 חרדים היו כבר מתגייסים. אני אומרת את זה כתת-אלוף בצבא, כששירתי הרבה מאוד חרדים התגייסו לצבא, אם זה לנח"ל החרדי, ואם זה לחיל המודיעין, ואם זה לחיל האוויר, ואני חייבת להגיד לך אדוני היושב-ראש, הם עשו עבודה טובה".

לפי אתר צה"ל, מירי רגב הייתה בתפקיד דוברת צה"ל בשנים 2005-2007. זהו לא היה התפקיד הראשון שלה בדרגת תת-אלוף, ולפני כן כיהנה בתפקיד הצנזורית הצבאית הראשית, תפקיד אליו מונתה ב-2004 (לפני כן הייתה בדרגת אלופת משנה). כלומר, יש לבדוק כמה חרדים התגייסו בשנים 2004-2007.

זאת ניסינו לעשות באמצעות שנתון החברה החרדית בישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרק ה' בשנתון עוסק בין השאר בגיוס חרדים לצבא, אך הנתונים המוקדמים ביותר בו - שמתבססים על דוח הוועדה לקידום השילוב בשירות ביטחון מ-2012 (הידוע גם כדוח פלסנר, חבר הכנסת שעמד בראש הוועדה) - הם מ-2007, שנתה האחרונה של רגב בתפקיד. לפי הנתונים, בשנה זו התגייסו לצבא 290 גברים חרדים ועוד 15 הלכו לשירות לאומי-אזרחי, כלומר בסך הכל 305. מתוך המתגייסים לצבא, 250 עשו זאת במסגרת נצח יהודה. הסיבה לכך שדוח פלסנר לא מספק נתונים מוקדמים יותר, כך מוסבר בו, היא שהפעלת המסלולים הייעודיים לחרדים (למעט נצח יהודה) החלה רק ב-2007.

את המספר של 290 יש להשוות לשנים שבאו לאחר מכן. לפי שנתון החברה החרדית בישראל, שמגיע עד לשנת הגיוס 2022 (יש לשים לב שהחל מ-2013 החלו לספור גיוס חרדים לפי שנות גיוס, קרי מ-1 ביולי עד 30 ביוני בשנה שלאחר מכן), ב-2007 גויס המספר הנמוך ביותר של חרדים. ב-2008 התגייסו 390 חרדים, ב-2009 התגייסו כבר 730, ולאחר מכן בכל שנה מספר המתגייסים תמיד היה ארבע-ספרתי. גם כיום, בתקופה בה מספר החרדים המגויסים מעורר את אי-הנחת הציבורי שהמערכת הפוליטית חווה כעת, מספר החרדים המתגייסים גבוה יותר ממה שהיה ב-2007: בשנות הגיוס 2019-2022 התגייסו בממוצע 1,217 חרדים בשנה (שנים אלו נבחרו לבחינת הממוצע שכן אלו הנתונים העדכניים שדובר צה"ל מוסר כעת), פי 4.2 מב-2007.

ניסינו בכל זאת להתחקות אחרי מה שקרה בשנים שקדמו ל-2007. תחילה עיינו בדוח ועדת טל, שבהמשך הוליד את חוק טל. לפי אחת הטבלאות שם, בשנות התשעים בכל שנה בין 573 ל-923 איש עזבו את הסדר תורתו אומנותו לטובת "שירות סדיר משמעותי" (לפחות חצי שנה). עם זאת, כפי שהסביר לנו ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, הטבלה כוללת גם תלמידי ישיבות ציוניות שמתגייסים לצה"ל, כך שהמספרים בפועל נמוכים יותר. עם זאת, לא ניתן לדעת מהטבלה כמה חרדים בדיוק התגייסו, כך שייתכן שהמספרים עדיין גבוהים יותר מב-2007.

קיימת גם האפשרות לבחון את אחוזי הגיוס, מה שגם אמור לאפשר שקלול לגודל האוכלוסייה החרדית. זאת עשינו לפי תשובה של דובר צה"ל לבקשת חופש מידע לעידן ארץ (כיום כתב בגלובס) מ-2020. יש לציין שהחישוב נעשה על-פי שנת הלידה, ממנה נגזרת "שנת הגיוס העיקרית", כלומר השנה בה אותו שנתון יגיע לגיל 18. שנת הגיוס העיקרית בתשובה היא 2004, השנה בה רגב קיבלה דרגת תא"ל. בשנה זו שיעור הגיוס בקרב גברים חרדים עמד על 15.5%. ב-2005 הוא עמד על 14.3%, ב-2006 על 12.7% וב-2007 על 13.3%. בממוצע, במהלך שנותיה של רגב התגייסו 14% בשנה. לעומת זאת, בארבע השנים האחרונות בגיליון הנתונים שניתן לארץ (2016-2019) התגייסו בממוצע 18.7%. למרות שהפער הוא יותר קטן, עדיין הגיליון סותר את הטענה שבימיה של רגב הייתה התגייסות נלהבת יותר של חרדים.

ד"ר מלאך מסביר את המגמה: "בתחילת המאה לא התגייסו הרבה חרדים, למרות שהתופעה של שלב ב', שירות בגיל מבוגר עדיין הייתה רווחת. בסוף שנות התשעים הוקם מסלול 'הנחל החרדי' (לימים 'נצח יהודה'), שארגן מסגרת שירות לחרדים, הגם שבפועל רוב המשרתים פה לא הגדירו את עצמם כחרדים. בשנת 2002 עבר חוק טל, שהסדיר את מעמד תורתו אומנותו אך גם מסלולים כמו שנת הכרעה ונצח יהודה. בפועל, לא חל שינוי של ממש בגיוס חרדים עד לקראת סוף העשור שבו הוקמו מסגרות שח"ר והשירות האזרחי לחרדים. שתי המסגרות הביאו לעלייה משמעותית בשירות חרדים, בעיקר בגלל שהם נתנו פתרון תעסוקתי (שח"ר) או משרה חלקית ושירות בקהילה (שירות אזרחי)".

עוד מוסיף מלאך: "כבר בתחילת 2011 קיבלה הממשלה החלטה על יעדי גיוס לחמש שנים, היינו עד שנת 2015, כאשר היעד לסוף התקופה עומד על 4,800. השנתיים הראשונות היו הזדמנות קלאסית 'להוכיח' את הקונספט של גיוס מרצון של חרדים תחת ממשלה עם נציגות חרדית ומסלולי שירות מותאמים כולל שירות טכנולוגי בגיל מבוגר לבעלי משפחות. אך למרות זאת נתוני הגיוס של שנת 2012 דומים מאוד לאלו של שנת 2010 (עלייה של 7% בלבד, פחות מהגידול הטבעי החרדי). בשנת 2012 מספר המתגייסים (כולל שירות אזרחי) עמד על 2,270, רחוק מאוד מן היעד הממשלתי לאותה שנה, שעמד על 3,000 מתגייסים. הגיוס הוולונטרי כבר נוסה ולא הוכיח את עצמו".

יש לשים שני סייגים על ההשוואות: ראשית, עם העברת תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון ב-2014, נעשו שינויים בהגדרות: גם התשובה לשאלה "מיהו חרדי?" השתנתה, וגם נעשה מעבר מספירה בשנים קלנדריות לשנות גיוס (1 ביולי עד 30 ביוני). שנית, כפי שמלאך הסביר לנו בעבר, יש חוסר הלימה בין שיעורי הגיוס לבין המספרים המוחלטים, מה שמקשה לקבל מהם תמונה ברורה.

לסיכום, הנתונים הזמינים על גיוס החרדים מראים שבשנותיה של מירי רגב בתפקידים בכירים גיוס החרדים היה נמוך יותר מאשר היום. לכן דבריה של רגב לא נכונים.