בניגוד להנחה, פרי עץ הדעת לא היה תפוח

בסיפור התנ"כי אדם וחווה אכלו מפרי עץ הדעת, ושילמו על כך ביוקר. אבל אם אשאל אתכם איזה פרי בדיוק הם אכלו, מה תדמיינו? לבני תרבות המערב, הנוצרית והפופולרית, אין ספק שמדובר היה בתפוח, המתואר לרוב כאדום, עסיסי ואסור. אבל בפועל, בספר בראשית אין שום אזכור לסוגיה. אז מאיפה המיתוס הזה הגיע וכיצד השתרש? הכול מתחיל במעשה תרגום וקצת דמיון לשוני.

● בודקים את המיתוס | את החומה הסינית לא רואים מהחלל. מה כן?
● בודקים את המיתוס | למה המהפכנים בצרפת רצו לכבוש את הבסטיליה? לא בשביל האסירים הפוליטיים

כשהנצרות המוקדמת הפכה לדת האימפריה הרומית במאה ה־4 לספירה, היא החלה לתרגם באופן מקצועי וסדור את כתבי הקודש מעברית ללטינית, שפתה הרשמית של האימפריה. ברומא דאז, המילה לתפוח ופירות נוספים הייתה Malum, מילה שבכלל שאלו מהשפה היוונית. באופן מקרי לחלוטין, המילה הלטינית ל"רע" נכתבה ונשמעה בדיוק אותו הדבר. כך, לדעת חוקרים רבים, הפסוק המתואר בבראשית ב' י"ז - "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל" - נקרא או נשמע בידי הרומאים וממשיכיהם כציווי לאדם ולחווה לא לאכול מעץ התפוח הפשוט.

הבלבול הלשוני לא עצר כאן. המילה בצרפתית pomme, או באנגלית apple, שימשו בימי הביניים לאו דווקא במשמעות המוכרת לנו כיום לתאר "תפוח", אלא כשם כללי לפרי עגלגל, וכך גם בשפות רבות אחרות. האננס למשל, קיבל באנגלית את השם pineapple ("תפוח אורן"), ואילו צמח חדש שהגיע מהאמריקות כונה "תפוח אדמה", שם שירשנו מהיידיש גם לשפתנו. עם התפתחות השפות האירופיות לאורך השנים, המילה "תפוח" קיבלה את המשמעות הייחודית לפרי אותו אנחנו מזהים היום, אך כתופעת לוואי, דבק בו גם הזיהוי הלשוני של אותו פרי כללי מגן העדן.

ומה ביהדות? חכמינו פירשו לאורך הדורות שפרי גן העדן היה אתרוג, גפן, תאנה ואפילו חיטה. אף אחד לא העלה את רעיון התפוח, בין היתר מפני שלא היה מוכר כלל בארץ ישראל הקדומה. כך גם הפרשנויות המובילות בעולם האסלאם. אך בינתיים המיתוס כבר העמיק באמנות הנוצרית של ימי הביניים, כאשר בציורי הקיר והפסיפסים שהרבו לתאר סצנות מקראיות הפרי האסור התקבע כתפוח אדום, והפך לסמל אוניברסלי של חטא ופיתוי, מאז אדם וחווה ועד לסיפורי האחים גרים ועיבודי דיסני לסיפור "שלגייה". הדימוי הפופולרי לא עצר בעולם התרבות, כאשר בליטת הגרגרת המעטרת את צווארם של גברים קיבלה באנגלית את הכינוי Adam’s apple, "תפוחו של אדם". ואפילו מותג התפוחים המפורסם מרמת הגולן משווק את תפוחיו העסיסיים כתפוחי "בראשית".

אז מה היה באמת מינו הביולוגי של פרי עץ הדעת? עד שנחזור לגן העדן כנראה שלא נדע, כיוון שהטקסט המקראי פשוט לא מספר. אבל בשורה התחתונה, עקב חוסר תשומת לב תרגומית, התגלגלות לשונית בין הדורות וקצת דמיון יצירתי, פרי התפוח הפך על לא עוול בכפיו לסמל מערבי של חטא, פיתוי, וידע מסוכן. לכל הפחות עד שניוטון וסטיב ג'ובס הוסיפו לפרי המפורסם עוד כמה משמעויות חיוביות יותר.