המסילה האיראנית: רשת הרכבות שהפכה למסלול עוקף סנקציות

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן יצא השבוע לביקור אצל השכנה פקיסטן, שבמהלכו השתקפה המדיניות של משטר האייתוללות להעמקת היחסים עם השכנות ולהרחבת יכולת ההכנסות על בסיס רכבות. כחלק משורת ההסכמים שנחתמו בין הצדדים, סוכם כי הפקיסטנים יחלו ביצוא סחורות לאירופה במסילות ברזל דרך איראן, שתיהנה מדמי מעבר חשובים בתקופה שבה היא נאנקת תחת סנקציות.

● פרשנות | נכנעה ללחץ: מה עומד מאחורי ההוראה של נורבגיה לבחון מחדש את ההשקעות בישראל?
● בבריטניה מבהירים: זו המשימה של טיסת הריגול שלנו מעל עזה

מלחמת 12 הימים עם ישראל פגעה באיראן בנדבכים רבים, וגם בנושא ההכנסות ממעבר סחורות בשטחה. ב-22 ביוני הייתה אמורה להיערך נסיעת בכורה של רכבת משא מלאהור לרוסיה, אבל זו בוטלה בגלל החלטת הרפובליקה האסלאמית לסגור את גבולותיה. הדבר שיבש את הגדלת הכנסותיה של טהרן ממיזם המסדרון הצפוני-דרומי הבינלאומי (INSTC), שבו עוברות בשלוש השנים האחרונות סחורות בקו רוסיה-הודו.

הובלה יבשתית יקרה יותר מזו הימית, אבל המסדרון הצפוני-דרומי מקצר את הדרך, על אחת כמה וכמה בגלל השיבושים שגרמו המורדים החות'ים לתנועה בים האדום. כשתכננו אותו, העריכו כי משך הובלת הסחורות מסנט פטרבורג למומבאי יקוצר מכ-45-30 יום לכעשרה ימים. עתה, נדרשות ענקיות הספנות להימנע מהים האדום ולשוט דרך כף התקווה הטובה, מה שמאריך את הדרך בשבועיים נוספים לפחות.

הסחורה הפקיסטנית הייתה אמורה לצאת מלאהור לאיראן, ובה להתחבר למסדרון. משם, הסחורה הייתה אמורה להמשיך דרך טורקמניסטן וקזחסטן - עד לעיר אסטרחן ברוסיה, שסמוכה לים הכספי. אותה רכבת, בת 16 קרונות משא, אומנם לא יצאה ליעדה, אבל האיראנים דאגו להבטיח שהפקיסטנים ישתמשו בה לא רק לשילוח סחורות צפונה, כי אם גם מערבה - לכיוון טורקיה וממנה לאירופה.

מדינות מבודדות שמצאו דרכי התמודדות

ענף הרכבות ככלל והמסדרון הצפוני-דרומי, שאורכו כ־7,200 ק"מ, בפרט, משקפים כיצד מדינות מבודדות משמעותיות כמו רוסיה ואיראן מצאו את דרכן להתמודד עם מגבלות הסחר הבינלאומי בצל עיצומים.

אותו מסדרון נקרא "צפוני-דרומי", בשל ייעודו בראש ובראשונה לחבר בין רוסיה והודו, שהסחר ביניהן שוקק חיים - על אף הסנקציות הבינלאומיות שעימן מתמודד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

הקושי לפגוע בקשר הכלכלי של מוסקבה עם הכלכלה הרביעית בגודלה (4.19 טריליון דולר) והצומחת מכולן (6.2% שנתי) הודו, הביא את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להשית על ניו דלהי מכסים בגובה 25%, צעד שראש ממשלת הודו נרנדרה מודי - שרק לפני שנה חברה ממשלתית שלו קנתה את זכויות הניהול וההפעלה של נמל צ'בהאר באיראן - מאוד לא אהב.

הצעד האמריקאי לא צפוי לפגוע בתנופה של פרויקט המסדרון, שהרי המובילות שלו הן מוסקבה וטהרן, שחתמו ב-2023 על הסכם לחיבור באורך כ-162 ק"מ בין הערים אסטרה שבגבול איראן-אזרבייג'ן וראשט שבאיראן, בהשקעה של 1.6 מיליארד דולר.

תשומת הלב של פוטין למיזם ניכרה בכך שכ-1.3 מיליון דולר מההשקעה הגיעו מהלוואה רוסית, וכ-300 מיליון דולר בלבד מהאיראנים. השנה התכנסו בטהרן חמש מדינות הים הכספי, ועסקו בכלל מיזמי התחבורה: המסדרון הצפוני-דרומי, המסדרון הטרנס-כספי (TITC) ואף מסדרון הים הכספי-המפרץ הפרסי.

רגע לפני פרוץ מבצע עם כלביא, סגן ראש ממשלת רוסיה ויטלי סבלייב סיפר לתקשורת המקומית כי העבודה על המקטע האסטרטגי בצפון הרפובליקה האסלאמית בעיצומו.

באיראן צופים כי המיזם, שכולל כ-18 מנהרות באזור הררי, יסתיים רק ב-2029.

חשיבות גדולה לזמן שאורכת ההקמה

לסוגיית משך ההקמה יש השלכות משמעותיות על המסדרון הצפוני-דרומי, משום שכל עוד אין מסילות רכבת בין אסטרה וראשט, יש לפרוק את הקרונות באחד מן הצדדים, להעמיס את המטען על משאיות שנוסעות כ-162 ק"מ, לפרוק שוב - ולהעמיס על רכבת נוספת.

מדובר בתהליך איטי, ובעיקר יקר. התקווה של הצדדים היא במעבר סחורות שממילא יסתכם עד תום העשור, על פי השחקניות בתוכנית, בכ-32-25 מיליון טונות.

הגורם המניע מאחורי הציפיות השאפתניות הללו הוא קשרי המסחר רוסיה-הודו שהגיעו ב-2024 לשיא של כ-66 מיליארד דולר, והערכותיהן ל-2030 עומדות על חציית רף ה-100 מיליארד דולר.

מנתוני חברת הרכבות הלאומית של רוסיה עולה, כי היקף הסחר בין הודו ובין רוסיה דרך המסדרון הצפוני-דרומי אשתקד זינק פי 1.7. בד בבד, ממשלת הודו פרסמה כי התנועה הימית בין המדינות עלתה ב-43%.

הסכם עם קבוצת הרכבות הלאומית של סין

איראן כבר הפנימה, כאמור, כי החיבור בין מיקומה האסטרטגי ובין הביקושים הצומחים להובלות יבשתיות יכול להפוך עבורה לתרנגולת "מטילת ביצי זהב".

לכן, מנכ"ל חברת הרכבות הלאומית, ג'אבר עלי זאקרי, חתם לאחרונה עם קבוצת הרכבות הלאומית של סין על פרויקט לחשמול קו הרכבת באורך קרוב ל-1,000 ממעבר הגבול סראחס עם טורקמניסטן במזרח, ועד מעבר הגבול ראזי עם טורקיה במערב.

הסינים אומנם מובילים בעצמם סחורות לאירופה בהיקפי ענק באמצעות רכבות, של 380,434 TEU (מכולות 20 רגל) ב-2024, זינוק של 80.2% ברמה השנתית, אבל אין להם תלות באיראן כלל.

הם מפזרים את המשלוחים לכיוון רוסיה דרך מדינות מרכז אסיה כמו קזחסטן, ודרך אזרבייג'ן. מבחינתם, הפרויקט הזה מעמיק את ההשקעה שלהם באיראן במסגרת תוכנית החגורה והדרך (BRI), שבה סין השקיעה מאז 2013 כ-1.175 טריליון דולר בבניית תשתיות אסטרטגיות ברחבי העולם - כדי להרחיב את התלות בה.

ב-2024 לבדה, בייג'ינג מימנה מיזמי בנייה בהיקף 70.7 מיליארד דולר, והשקיעה כ-51 מיליארד דולר נוספים בפרויקטים מתחומים אחרים.

בה בעת, סין רוכשת מאיראן כ-90% מהנפט המיוצא שלה, אבל במקרה הזה מעוניינים ברפובליקה האסלאמית לעבור לשימוש ברכבות חשמליות שיעילות יותר משימוש בדיזל.

מנכ"ל חברת הרכבות הלאומית זאקרי פירט, כי התוכניות ארוכות הטווח של משטר האייתוללות כוללות קווי רכבות נוסעים, בין השאר, מטהרן לאנקרה שבטורקיה; וכן, ממשהד להראט שבאפגניסטן, ולמראב שבטורקמניסטן.

לצד זאת, תשומת לב איראנית מופנית למעבר הסחורות האפשרי בקו, שם הוספת מסילת ברזל נוספת תאפשר, להערכתם, לשלש את היקף התנועה לכ-15 מיליון טונות מדי שנה.