תג מחיר של 3.1 מיליארד דולר: הגיוס המוצלח של הסטארט-אפ הישראלי

דקארט - חברה ישראלית שמפתחת מודל שפה גדול - גייסה 100 מיליון דולר נוספים לפי שווי של 3.1 מיליארד דולר - פחות משנה לאחר סבב הגיוס האחרון שלה • החברה הוקמה לפני כשנתיים והספיקה להפוך מסטארט-אפ שפיתח מודל המוזיל את עלויות האימון וההפעלה של מודלי שפה גדולים, למעבדת בינה מלאכותית

דין לייטרסדורף (מנכ''ל החברה) ומשה שלו  (סמנכ''ל מוצר) / צילום:  עמית אלקיים
דין לייטרסדורף (מנכ''ל החברה) ומשה שלו (סמנכ''ל מוצר) / צילום: עמית אלקיים

אחת מהחברות הישראליות היחידות שמפתחות מודל שפה גדול (LLM) הציתה את התלהבות המשקיעים הקיימים וגייסה מהם 100 מיליון דולר נוספים, הפעם בתנאים טובים הרבה יותר עבורה: בתוך פחות משנה מאז סבב גיוס האחרון שלה שנערך בדצמבר שעבר, מקבלת חברת ה-AI הצעירה דקארט (Decart AI) תג מחיר של 3.1 מיליארד דולר, הכפלה של יותר מפי שש.

ראיון | "באתי משכונת מצוקה. לא חשבתי שמישהו אי פעם ירצה את המוצר שלי"
שלוש ועדות גיבשו תוכנית לאומית ל־AI, בתוך שש שנים. מה מבטיח שהפעם זה יעבוד?

מדובר במהלך נדיר עבור חברת סטארט-אפ צעירה: חברות מעוניינות לצרף משקיעים חדשים בכל סיבוב גיוס חדש, על מנת לגייס משקיעים בפרופיל גבוה יותר ולצרף מספר גדול יותר של מומחים בעלי ערך אסטרטגי לשולחן המשקיעים. במקרה הנוכחי מדובר במשקיעים הקיימים - בהם קרנות מקושרות כמו סקויה, וואלי קפיטל, בנצ'מרק וזאב ונצ'רס - קרן ההון סיכון של המשקיע הישראלי אורן זאב, שבה מושקע גם פיטר ת'יל, המשקיע הראשון בפייסבוק ובפלנטיר.

אורן זאב / צילום: תמר גרין
 אורן זאב / צילום: תמר גרין

לגיוס הצטרפו משקיעים חדשים, שלא בעמדת הובלה, כמו קרן אלף הישראלית - ככל הנראה בשל הקשר של השותף מייקל אייזנברג למשקיעה בנצ'מרק, שבה שימש כשותף קודם לכן. בחברה מסבירים כי אף שגייסה עד כה 153 מיליון דולר - היא השתמשה בפועל בפחות מ-10 מיליון דולר מכספי המשקיעים - וזאת כאשר את עלויות החישוב הכבדות במעבדים גרפיים שהגיעו לעשרות מיליוני דולרים, כיסתה מהכנסותיה.

שון מגווייר מקרן סקויה / צילום: Sequoia Capital
 שון מגווייר מקרן סקויה / צילום: Sequoia Capital

הכנסות משלושה תחומים עיקריים

מאז הוקמה לפני שנתיים, שבועות ספורים לפני טבח ה- 7.10, דקארט הספיקה להפוך מסטארט-אפ שפיתח מודל המוזיל את עלויות האימון וההפעלה של מודלי שפה גדולים, למעבדת בינה מלאכותית שמייצרת הכנסות משלושה תחומים עיקריים, כולם סביב יישומי AI למשתמש הפרטי: שירות אופטימיזציה - כלומר כזו שמסוגלת לבצע יותר פעולות אימון והפעלה על גבי אותו המעבד הגרפי - במילים אחרות, להוזיל את ההוצאה על מעבדים של אנבידיה (אופטימיזציה); שירות פיתוח מודלים המתממשקים למודלים הקיימים של הלקוחות (API) ומסופקים דרך הענן שלהם למשתמש הסופי; ומוצר חדש - שירותי מחקר או פיתוח מודלים בתחום הווידאו, נישה שבה התמקמה החברה באמצעות השקת מחוללי הווידאו אואזיס ומיראז'.

בחברה מתכננים להשיק גם מודלי שפה לתחום האודיו, ולא מגבילים את עצמם לפורמט מסוים אלא מכנים את דקראט כמעבדת AI שחוקרת התנהגות של מודלי בינה מלאכותית וכן את הממשק בין האדם למכונה.

מודל השפה לווידיאו מיראז', האחרון שהשיקה החברה עד כה, זכה לתגובות חיוביות בשוק לאחר שהוכיח יצירת מציאות מדומה באמצעות שאילתות טקסט (פרומפטים) בזמן אמת, מהיר יותר ממודלים דוגמת סורה של OpenAI או Veo3 של גוגל. לתכונה זו יתרון, למשל, ביצירת פרסומות מותאמות אישית, משחקי וידאו, או ביצירת חוויות מסחריות אחרות המבוססות על מאפייני המשתמש, תחומי העניין שלו ותוכן השאילתה שלו.

מ-15 ל-60 עובדים בשנה

דקארט נוסדה בסוף 2023 על ידי ד"ר דין לייטסדורף (מנכ"ל) ומשה שלו (סמנכ"ל מוצר - CPO), שניהם יוצאי יחידת 8200. במהלך השנה האחרונה צמחה החברה מ-15 ליותר מ-60 עובדים, רובם במטה בתל אביב, לצד סניפים בצפון, בסן פרנסיסקו ובניו יורק. בין המשקיעים גם השותף שון מגווייר, שמשחק תפקיד בהסברה הישראלית וסופג על כך לעג בעולם.

על פי הודעתה, דקארט הפכה לרווחית כמעט מהיום הראשון. החברה ייצרה הכנסות של מיליוני דולרים באמצעות הסכמים לשימוש בטכנולוגיית אופטימיזציית המעבדים הגרפיים שפיתחה, המשמשת ספקי ענן ומעבדות AI בולטות. הטכנולוגיה הזו מהווה גם את הבסיס למודלי הווידאו של החברה, ומאפשרת הורדה משמעותית של עלויות, מטווח של עשרות ועד אלפי דולרים (כמו 1,400 דולר לשעת הפקת סרטון וידאו מבוסס על פרומפט, במודלים מתקדמים) לפחות מ-25 סנט לשעה במודלים של דקארט. הפחתת העלויות הזו פותחת את הדלת לעידן חדש של יישומים בזמן אמת - מעולמות הגיימינג, דרך חוויות בידור מותאמות אישית ועד רובוטיקה מתקדמת. בעקבות זאת נרשם ביקוש גדול ל-API של המודל, שצפוי להיות מושק בקרוב ולהצטרף לפעילות האופטימיזציה של החברה כמנוע צמיחה מרכזי נוסף.

התלהבות המשקיעים מהישגי החברה עלולים לזלוג גם לכיוון רוכשים פוטנציאליים. בשנה שעברה השלימה אנבידיה בישראל רכישה של שתי חברות במיליארד דולר, שלהן דמיון מסוים לדקארט: ראן איי.איי, שפיתחה טכנולוגיה ייעול חישובים על גבי מעבדים גרפיים ומיצוי של יותר יכולות אימון והפעלה על גבי אותו המעבד הגרפי; השניה היא חברת Deci AI שפיתחה אלגוריתמים ל"כיווץ" של מודלי שפה גדולים. אנבידיה מגדילה את נוכחותה בישראל באמצעות הרחבת צוות התוכנה שלה, וחברה כמו דקארט עשויה לעורר שוב את התיאבון שלה לרכישות AI בתל אביב.