הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
10:11
שתי חברות האנרגיה המתחדשת סאנפלאואר (בשליטת קרן קיסטון ) ואפקון החזקות (בשליטת אפקון החזקות) חתמו על הסכם הבנות לקראת מיזוג. העסקה משקפת שווי של כ-380 מיליון שקלים לסאנפלאואר, סכום גדול ב-44% משווי השוק הבורסאי שלה, שעמד ערב העסקה על כ-263 מיליון שקלים. שתיהן חברות אנרגיה מתחדשת, כאשר סאנפלאואר מחזיקה מזומנים רבים אותם היא תשקיע דרך הפיתוח הנרחב של אפקון.
העסקה תתבצע באמצעות הקצאת מניות סאנפלאואר לאפקון ותשלום מזומן של כ-85 מליון שקלים. סאנפלאואר פועלת בישראל ובפולין, ואפקון אנרגיות פועלת בפולין, איטליה, ספרד וישראל. שתי החברות עולות בעקבות העסקה.
על פי רון מילר, סמנכ"ל הכספים ומנהל פעילות האנרגיה המתחדשת בקבוצת אפקון "לעסקה זו השפעה ישירה ומיידית על הגידול ברווח הנקי של אפקון, בין היתר באמצעות הקטנת היקפי החוב ושיפור בשורת הוצאות המימון" ועל פי שחר בן מויאל, מנכ"ל סאנפלאואר "המיזוג עם אפקון אנרגיות מתחדשות הוא בהתאם לתוכנית האסטרטגית שהצגנו להגיע ליעד של 1 ג'יגה ואט עד לשנת 2030. מיזוג החברות הוא מכפיל כח שיאפשר לנו למנף את היתרונות לגודל וייצור סינרגיות תפעוליות הנובעות בין היתר מפעילות בטריטוריות דומות". כלומר, נראה שעיקרי העסקה הם שילוב בין הפיתוח הנרחב של אפקון (על חשבון כניסה לחובות) לבין יתרת המזומנים המשמעותית של סאנפלאואר.
10:06
מניית נקסט ויז'ן נופלת בכ-8%. הבוקר דיווחה החברה על רווח נקי של כ-23.2 מיליון דולר, גידול של כ-46% ביחס לרבעון השני של 2024. זאת בין היתר הודות לשיפור ברווחיות הגולמית בשל תהליכי ייעול שיושמו בקו הייצור ובכוח האדם, לצד ההתחזקות של השקל והאירו מול השקל, שהקטינו את הוצאות המס והגדיל את הכנסות המימון (החברה מחזיקה בפיקדונות באירו).
לעומת זאת, צבר ההזמנות של החברה עמד בסוף הרבעון על כ-110 מיליון דולר, קיטון של כ-10% ביחס לנתון בסוף הרבעון אשתקד, אך הרבה מעל לצבר אשתקד אשר עמד על כ-79 מיליון דולר.
10:00
המסחר בת"א נפתח הבוקר ביציבות, מדד ת"א 35 נסחר ללא שינוי ומדד ת"א 90 עולה ב-0.2%, גם מדד הבנקים שזינק אתמול בכ-6% נסחר ביציבות.
האינפלציה, הריבית הגבוהה וגם החגיגה בבורסה סייעו לבנק הבינלאומי להציג הבוקר (שני) עליה של 4.6% בשורת הרווח הנקי ברבעון השני, לכדי 637 מיליון שקל. במחצית הראשונה נשחק הרווח הנקי של הבנק בניהולו של אלי כהן ל-1.2 מיליארד שקל, ירידה של כ-1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. דרקטוריון הבנק הבינלאומי הזדרז לאמץ את ההנחיה של המפקח על הבנקים, שנודע עליה רק אתמול, והוא מחלק מחצית מהרווח הנקי שלו כדיבידנד. מדובר בסכום של 319 מיליון שקל.
עסקה גדולה לאלביט: משרד הביטחון רוכש ממנה מערכות חימוש מתקדמות בהיקף של כ-900 מיליון שקלים. עסקה זו מהווה נדבך מרכזי במדיניות שמקדם משרד הביטחון להרחבת בסיס הייצור הביטחוני הישראלי, כחלק מלקחי המלחמה, כזכור, לפני כשבועיים זכתה אלביט בחוזה בהיקף של כ-260 מיליון דולר מחברת Airbus Defence and Space.
08:15
1. שוק המניות
המסחר בת"א צפוי להיפתח הבוקר במגמה מעורבת - הבורסות בעולם נסחרות הבוקר במגמה חיובית, אצלנו מרחפת עננת הההתחממות הביטחונית בדרום.
אתמול, למרות שבשוק ציפו לירידות על רקע החלטת הקבינט להרחיב את הלחימה בעזה ואולי לכבוש את הרצועה, המשקיעים חשבו אחרת, ובבורסה נרשמו עליות נאות, מדד ת"א 35 עלה ב-1.4% ומדד ת"א 90 ב-1.6%.
מנהלי השקעות בכירים הופתעו מהעליות. לדברי אחד מהם "לא ברורות לי העליות, אני לא מבין למה המשקיעים אופטימיים ככה", היו גם כאלה שהעריכו ש"השוק כבר תמחר את האפשרות הזו של הרחבת המלחמה. המדדים הגדולים כבר ירדו בשבוע שעבר ב-3%-5%. כלומר הציפיות בשוק כבר גילמו את ההחלטה על הרחבת המלחמה, ועובדה שגם פרמיית הסיכון עלתה בשבוע האחרון, אך לא באופן דרמטי".
על מדד ת"א 35 העיבו אתמול בפתיחה מניית נייס שירדה ב-5% ומניית אלביט מערכות שנפלה בכ-6% והובילה את מגמת הירידות במניות הביטחוניות בבורסה. אלה מגיבות בשלילה להודעת הקנצלר של גרמניה על האיסור על מכירת נשק שמשמש ללחימה ברצועת עזה.
מנגד מניות חברת ההחזקות פורמולה מערכות וחברת סאפיינס זינקו ב־12% וב־24% בהתאמה, לאחר שדווח כי הראשונה נמצאת במו"מ מתקדם למכירת סאפיינס לפי שווי של מעל 2 מיליארד דולר.
אתמול בלטו גם בפתיחת המסחר מנייות הפניקס שעלתה ב-6.7% לאור כניסתה למדד MSCI ישראל ומניית נובה שאף היא הצטרפה למדד.
הסיפור של הבורסה אתמול שייך למניות הבנקים שזינקו בכ-6% לאחר שדווח כי בנק ישראל מתיר לבנקים לחלק 50% מהרווח כדיבידנד. חמשת הבנקים הגדולים בבורסה סיימו את יום המסחר עם שווי מצרפי של כ-300 מיליארד שקל.
משקלם של חמשת הבנקים בת"א 35 הוא כ-29%, חשבון פשוט מראה שאתמול, העליות החדות שלהם תרמו כ-1.8% למדד ת"א 35 ובעצם, ללא עליות בבנקים - הבורסה הייתה מסיימת בירידות.
שווי הבנקים זינק בכ-16 מיליארד שקל ביום אחד, מוצדק? תיאורטית לא - התיאוריה אומרת שבשווקים "מושלמים" שווי החברה לא מושפע ממבנה ההון או מדיניות הדיבידנדים, אבל במציאות הדברים קצת יותר מורכבים, ובפרט היא משפיעה על שווי הבנקים ומייצגת כנראה את העדפת המשקיעים בבנקים בישראל לתזרים מזומנים. בנוסף לפי המפקח על הבנקים, "הבנקים צברו כריות הון עודפות נגד סיכונים שונים", חלוקת הדיבידנד תקטין את ההון ולכן קל יותר יהיה לבנקים לייצר למשקיעים תשואה גבוהה יותר על הון קטן יותר.
היום יחלו הבנקים לדווח על תוצאות הרבעון השני, הבינלאומי דיווח הבוקר ושאר הבנקים הגדולים בהמשך השבוע.
האינפלציה, הריבית הגבוהה וגם החגיגה בבורסה סייעו לבנק הבינלאומי להציג הבוקר (שני) עליה של 4.6% בשורת הרווח הנקי ברבעון השני, לכדי 637 מיליון שקל. במחצית הראשונה נשחק הרווח הנקי של הבנק בניהולו של אלי כהן ל-1.2 מיליארד שקל, ירידה של כ-1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. דרקטוריון הבנק הבינלאומי הזדרז לאמץ את ההנחיה של המפקח על הבנקים, שנודע עליה רק אתמול, והוא מחלק מחצית מהרווח הנקי שלו כדיבידנד. מדובר בסכום של 319 מיליון שקל.
בשבוע שעבר, העריך אנליסט הבנקים והביטוח הבכיר, אלון גלזר, מלידר שוקי הון, כי חמשת הבנקים הגדולים במשק, לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, צפויים לרשום רווח נקי מצרפי של 8.5 מיליארד שקל. כך, אם עד כה, יכלו לחלק 40% מהרווח הנקי (3.4 מיליארד שקל), הרי שכעת יוכלו לחלק סכום של 4.25 מיליארד שקל. מדובר בתוספת של 850 מיליון שקל שיחולקו בין בעלי מניות הבנקים, חלק נכבד מהם זה למעשה הציבור הרחב, דרך קרנות הפנסיה וקופות הגמל שלו.
לפי רויטרס, קרן העושר הריבונית של נורווגיה בשווי של 2 טריליון דולר תכריז מחר על שינויים בניהול ההשקעות שלה בישראל, כך אמר שר האוצר ינס סטולטנברג ביום שישי. בפרט נוגע הדבר למניית בית שמש . לפני חמישה ימים הורתה ממשלת נורבגיה לקרן העושר לבחון את כל החזקותיה בישראל לאחר דיווח על החזקות הקרן בחברה. בחודש מאי האחרון הודיעה הקרן כי חיסלה את החזקותיה בפז אנרגיה ולפני כן את ההחזקות בחברת בזק , בטענה כי הן פועלות "בשטחים הכבושים".
● הרפורמה שהקפיצה את מחזורי המסחר במדד המניות השני בגודלו בבורסת ת"א
באסיה מקווים למצוא סימנים לכך שהמועד האחרון מחר להפוגה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין יוארך. המסחר הבוקר נפתח בעליות בהובלת מדד הניקיי בטוקיו שעולה ב-1.8%, שנגחאי ב-0.5%, הוג קונג עולה ב-0.2%, דרום קוריאה ב-0.2% אך הודו יורדת ב-1%.
החוזים העתידיים בוול סטריט מאותתים על עליות של 0.2% הבוקר.
בוול סטריט בשבוע שעבר - מדיניות המכסים של הנשיא טראמפ לא הפריע למדדים המובילים לנוע בסמוך לשיאים היסטוריים. בשוק מצביעים על הגורמים שהזינו את העליות: אופטימיות לגבי תחום הבינה המלאכותית (AI) וציפיות שהפדרל ריזרב יוריד את הריבית בספטמבר. המניות שוב קרובות לשיאים היסטוריים לאחר שהשקעה של 100 מיליארד דולר של אפל בארה"ב דחפה את מגזר הטכנולוגיה למעלה ואת אפל עצמה לשבוע הכי טוב שלה - ביום רביעי האחרון הגיע מנכ"ל אפל, טים קוק, לבית הלבן, ונפגש עם טראמפ. לאחר הפגישה סגרה מניית אפל עלייה שבועית של 13% - התלולה ביותר מאז 2020.
ההשקעה של אפל משקפת את מאמציו של טראמפ להבטיח לארה״ב רווח כספי בתמורה לויתורים בסחר. שתיים נוספות שהצטרפו אתמול לשאיפות שלו הן אנבידיה ו-AMD . השתיים, לפי הפייננשייל טיימס, הסכימו להעביר לממשלת ארה״ב 15% מהכנסותיהן ממכירות שבבי בינה מלאכותית בסין, תמורת אישור לחזור לייצא את השבבים שלהן לסין.
בשבוע שחלף, מדד S&P 500 עלה ב-2.5%, בעוד שנאסד"ק סגר בשיא חדש עם עלייה של כמעט 4% במהלך חמש ימי המסחר. במקביל, מדד דאו ג'ונס זינק בכ-1.4%. עם כך שהשווקים כבר מתמחרים כמה הורדות ריבית של הפדרל ריזרב השנה, מדד מחירי הצרכן (CPI) מחר יהיה האירוע המרכזי בשבוע החדשות הכלכליות.
בשבוע האחרון דיסני ומקדונלד'ס פרסמו תוצאות טובות מהצפוי - עדות לכך שהצרכן האמריקאי ממשיך להוכיח עמידות. עד כה דיווחו כ-90% מחברות ה-S&P500, כש-81% מהן הכו את תחזיות האנליסטים.
במבט לשבוע הקרוב, מלחמת הסחר צפויה להמשיך לעמוד במוקד, עם מעקב צמוד אחר כל התקדמות לקראת הסכם בין ארה״ב לסין. במסגרת החברות, הדוחות הרבעוניים של חברות S&P 500 יאטו, כאשר רק שמונה צפויות לפרסם דוחות. ביניהן סיסקו, קאבה (Cava) ו-דיר (Deere).
2. שוקי האג"ח
בשוק החוב המקומי, מדדי תל בונד הקונצרניים נסחרו אתמול ביציבות, וכך גם בשוק הממשלתי. המשקיעים מעריכים כי בנק ישראל יפחית ריבית בנובמבר הקרוב, כשבמבט שנה קדימה מתמחרים שלוש הפחתות ריבית במצטבר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב מדווחת על שיא חסר תקדים בגיוסי חוב - מתחילת שנת 2025 גייסו החברות חוב בסכום מצטבר של כ־97.2 מיליארד שקל - נתון העולה כבר עתה על כלל הגיוסים בשנת 2024, שעמדו על 96.7 מיליארד שקל. מניתוח של אהוד ניר מיחידת המחקר של הבורסה, עולה כי מגזר הנדל"ן מוביל את טבלת גיוסי החוב, עם כ־37.4 מיליארד שקל - כ־38.5% מסך הגיוסים; ובמקום השני - מגזר הבנקים, עם גיוסי חוב בסך כ־33.1 מיליארד שקל, המהווים כ־34% מסך הגיוסים.
בשוק החוב האמריקאי, בסיכום שבועי, התשואה ל־10 שנים עלתה בכארבע נקודות בסיס לרמה של 4.27%. אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מציין בסקירתו כי "בארה"ב מתחזק סיכוי להורדת הריבית בספטמבר. גדל מספר המשתתפים בוועדה המוניטארית של הפד שתומכים בכך, וזאת עוד לפני המינוי היוני של טראמפ מהשבוע שעבר. חידוש הורדות ריבית הפד, שצפוי להערכתנו להיות די אגרסיבי בשנה הקרובה, עשוי להוביל לירידה בתשואות לא רק בארה"ב, אלא גם במדינות האחרות. בתוך כך, אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ בינוני־ארוך באפיק האג"ח".
3. שוקי הסחורות והמטבעות
בסוף השבוע נחלש השקל מול הדולר ב־0.3% ושערו הוא 3.41 שקלים. בסיכום שבועי השקל נחלש בכ־0.5% מול הדולר. האירו נסחר סביב 3.99 שקלים ביום שישי. הבוקר השקל מתחזק מעט ב-0.2% ל-3.42 שקלים לדולר.
מחירי הנפט נותרו יציבים ביום שישי, בעוד השווקים ממתינים לפגישה בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לדונלד טראמפ. עם זאת, בסיכום שבועי נרשמו הירידות השבועיות החדות ביותר במחירי הנפט מאז סוף יוני, ברקע המגמה, בסוף השבוע דווח בבלומברג כי ארה"ב ורוסיה שואפות להגיע להסכם לעצירת המלחמה באוקראינה בפגישת הפסגה בין טראמפ לפוטין השבוע. הפגישה הפוטנציאלית מעלה ציפיות לסיום דיפלומטי של המלחמה, שעשוי להוביל להקלת הסנקציות על רוסיה ועל הנפט הרוסי.
בשישי התחוללה דרמה בשוק הזהב כשהחלטה לכאורה של סוכנות המכס והגנת הגבולות האמריקאית - שהוכרזה באופן פרטי במכתב למזקקת זהב שווייצרית ב-31 ביולי ופורסמה ביום שישי - גרמה למחירי חוזי הזהב בניו יורק לזנק לשיא חדש, ואז, באותה מהירות, המחירים צנחו לאחר שהממשל של טראמפ רמז כי ייבוא מטילי זהב לא יחויב במכס בסופו של דבר.
השיבוש ניכר מיידית בהפרש המחירים בין חוזי העתיד בבורסת הסחורות בניו יורק לבין ללונדון. החוזים בניו יורק הגיעו לשיא חדש של מעל 3,530 דולר לאונקיה, בעוד שהמחיר בשוק בלונדון היה נמוך ב-100 דולר ומעלה.
4. מאקרו
אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר הודיע אתמול (א') על הורדת תחזית הצמיחה ל-2025 ב-0.5 נקודות אחוז ל-3.1%, בעקבות מבצע "עם כלביא" והתארכות הלחימה בעזה עד כה.
התחזית מניחה שהלחימה העצימה בעזה תימשך עד סוף הרבעון השלישי - כלומר תסתיים בעוד חודש וחצי בלבד. זאת, בסתירה להחלטת הקבינט החדשה על כיבוש העיר עזה במבצע שצפוי להימשך חצי שנה לפחות ולעלות עשרות מיליארדי שקלים. כך, למרות שהאוצר חתך את התחזית, היא נותרה אופטימית מדי, ואינה עדכנית כבר במועד פרסומה.
מדובר בשינמוך השני ברציפות של תחזית הצמיחה ל-2025, בהפרש של חודשיים בלבד. בתחילת השנה, צפה האוצר צמיחה של 4.3%, והוריד אותה ל-3.6% בעדכון הקודם. התחזית המעודכנת עומדת על צמיחה של 3.1% לשנה הזאת, תוך צפי להתאוששות חדה ב-2026 עם צמיחה של 5.1%.
בישראל יתפרסמו במהלך השבוע נתוני מדד האמון הצרכני, נתוני סחר חוץ, מכירות של דירות חדשות ויד שנייה ומדד המחירים לצרכן לחודש יולי (יום ו'). בכל הנוגע לנתוני האינפלציה, מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס מסביר כי "ציפיות החזאים הן לעלייה חודשית של 0.3%-0.4%, מה שצפוי להוביל להתמתנות קלה בקצב השנתי לרמה של 3.0%-3.1%".
בארה"ב לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן מחר, אסטרטגים בוול סטריט מזהירים שהכלכלה האמריקאית מתקרבת לסטגפלציה, ככל שהשפעת מכסי הסחר מתחילה להראות סימנים, מה שעלול להגביל את יכולתו של הפדרל ריזרב להוריד ריביות. סטגפלציה היא אינפלציה גבוהה וצמיחה כלכלית נמוכה או שלילית בו זמנית.
רוב הסימנים לחששות אלו טרם באים לידי ביטוי בנכסים פרט לדולר האמריקאי. אבל האסטרטגים מזהירים כי מכסי הסחר החדשים שהטיל טראמפ, עלולים לשנות את התחזית להורדת ריבית בפגישה הקורבה של הפד, שכן העלאת המחירים תעבור לצרכנים ולחברות, ואולי תגרום לעליית מחירים. "השוק מצפה בבירור להורדות ריבית, אבל הסיכונים לעליית האינפלציה הם משמעותיים," כתב טורסטן סלוק, הכלכלן הראשי ב-Apollo Management.
דברי סלוק משקפים גם קריאות דומות מאסטרטגים נוספים. "גזרת המכסים שעדיין מתפתחת תגרום לסטגפלציה, הן על ידי האטת הצמיחה והן על ידי העלאת האינפלציה," כתב ג'פרי יו, אסטרטג מאקרו בבנק ניו יורק מלון. "וזה בדיוק מה שנראה שקורה עכשיו." "האינפלציה נשארת מעל היעד," כתבו האנליסטים של בנק אוף אמריקה, תוך שהם ממשיכים להעריך שהפדרל ריזרב לא תוריד ריבית השנה. "אנחנו רואים סטגפלציה, לא מיתון."
5. תחזית
בבלומברג מזהירים שהבינה המלאכותית מאיימת לערער תעשיות שלמות, כפי שעשה האינטרנט בעבר. "משקיעים כבר מהמרים היכן תתרחש 'ההפרעה' הבאה, ונפטרים ממניות של חברות שמעריכים כי הביקוש למוצריהן ייפגע ככל שיישומי AI יוטמעו בצורה רחבה יותר". בינה מלאכותית הפכה שוב לנושא המרכזי שמבדיל בין המנצחים למפסידים בשוק המניות השנה. מדובר בהיפוך חד מהחודשים הראשונים של 2025, אז מודלים זולים שפותחו בסין עוררו ספקות לגבי ההובלה האמריקאית בתחום, ואף העלו חששות שההשקעות בציוד מחשוב יואטו.
בבלומברג מציינים בין החברות הללו את פלטפורמת בניית האתרים הישראלית וויקס , חברת התמונות הדיגיטליות שאטרסטוק וחברת התוכנה אדובי , אלה נמצאות גם ברשימה ארוכה יותר של בנק אוף אמריקה שסימן את המניות שהן בעלות סיכון גבוה במיוחד מהתפתחות הבינה המלאכותית.
מניות וויקס ושאטרסטוק צנחו מתחילת השנה ב-40% וב-33% בהתאמה, בהשוואה לעלייה של 8.6% במדד S&P 500. מניית אדובי ירדה ב-23% על רקע חששות שלקוחות יעברו לפלטפורמות AI ליצירת תמונות וסרטונים - כפי שעשתה כבר קוקה-קולה בקמפיין פרסומי שנוצר בבינה מלאכותית.
בקשר לוויקס אבישי אברהמי, מייסד ומנכ"ל החברה התייחס לנושא הבינה המלאכותית לאחר פרסום הדוח הרבעוני בשבוע עבר, "במבט קדימה, אנחנו חושבים בגדול יותר - לא רק לשנות את בניית האתרים, אלא לפתוח שווקים חדשים על בסיס AI, כמו למשל Vibe Coding", אמר. גם האנליסט ברנט ת'יל מג'פריס נשמע אופטימי לגבי וויקס וכתב שהדוח שלה יתקבל בהקלה אחרי ירידה של 40% במניה מתחילת השנה.
"ההפרעה היא אמיתית," אמר דניאל ניומן, מנכ״ל Futurum Group. "חשבנו שזה יקרה בתוך חמש שנים - נראה שזה קורה בתוך שנתיים. עסקים מבוססי שירות עם כוח אדם גדול יהיו פגיעים במיוחד, גם אם הם מחזיקים מודלים עסקיים חזקים מהעידן הקודם של הטכנולוגיה."
עד כה, מעט מאוד חברות קרסו בעקבות התפשטותם של צ’אטבוטים ושל "סוכנים" שמסוגלים לכתוב קוד תוכנה, לענות על שאלות מורכבות וליצור תמונות וסרטונים. אך עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט ומטא שמשקיעות מאות מיליארדי דולרים ב-AI, המשקיעים החלו לנקוט בגישה זהירה יותר.
האיום לא פוסח גם על חברות בתחומי שירותים עתירי כוח אדם.
חברת כוח האדם מנפאואר גרופ , ששירותיה עלולים להיפגע מהאצת האוטומציה, ירדה ב-30% השנה, בעוד שמתחרתה רוברט האלף איבדה יותר ממחצית מערכה והידרדרה לשפל של יותר מחמש שנים.
החשש מהשפעת ה-AI על חברות קיימות בלט במיוחד בשבוע שעבר, כאשר מניית גרטנר צנחה בחדות אחרי שחברת מחקר השוק הורידה את תחזית ההכנסות השנתית שלה. המניה נפלה ב-30% בתוך חמישה ימי מסחר - הירידה השבועית החדה ביותר בתולדותיה., הסיבה לפי אנליסטים היא החשש שכלי AI יוכלו לספק דוחות, ניתוחים ואסטרטגיות עסקיות בעלות נמוכה משמעותית, תוך עקיפת הצורך בצוותים אנושיים. גרטנר האשימה את מדיניות הממשל האמריקאי - כולל קיצוצי הוצאות ומכסים, אבל אנליסטים מיהרו להצביע על הבינה המלאכותית כגורם פגיעה אפשרי, מחשש שהיא מציעה חלופות זולות יותר למחקר ולניתוח של גרטנר, גם אם החברה עצמה כבר מטמיעה כלי AI בפעילותה. במורגן סטנלי אמרו שהתוצאות ״הוסיפו שמן למדורת תרחיש ההפרעה של ה-AI״, ובחברת Baird ציינו שהם ״מודאגים יותר ויותר מההשפעה האפשרית של סיכוני ה-AI״. בגרטנר לא הגיבו לבקשה לתגובה.
״יש הרבה תחומים בשוק שיכולים להימחק לחלוטין על ידי הבינה המלאכותית, או שלפחות התעשייה שלהם תעבור זעזוע קיצוני וחברות יהפכו ללא רלוונטיות״, אמר אדם סרהאן, מנכ״ל 50 Park Investments. ״כל חברה שבה משלמים למישהו לבצע עבודה שבינה מלאכותית יכולה לעשות מהר יותר וזול יותר - תימחק. תחשוב על עיצוב גרפי, עבודות אדמיניסטרציה, ניתוח נתונים״.
עם זאת, לא כל החברות שציפו שייפגעו מבינה מלאכותית אכן קורסות - חלקן משגשגות. למרות שחברות בינה מלאכותית רבות מציעות שירותי תרגום מיידי, חברת דואולינגו המפעילה אפליקציית לימוד שפות, זינקה לאחר שהעלתה את תחזית המכירות שלה לשנת 2025 - בין היתר בזכות שילוב מוצלח של AI באסטרטגיה שלה. מניית החברה הכפילה את ערכה בשנה האחרונה - אך עדיין קיימים חששות שהדור הבא של הבינה המלאכותית יהווה איום.
בבלומברג מציינים שההיסטוריה מלאה בדוגמאות לטכנולוגיות חדשות שמחקו תעשיות קיימות: הטלגרף פינה את מקומו לטלפון, המגלב והכרכרות נעלמו עם הופעת הרכב, והיעלמותה של בלוקבסטר על ידי נטפליקס הפכה לדוגמה מובהקת להפרעה שמביאה האינטרנט.
הערכת הסיכון לחברות דורשת ניתוח עדין יותר: אלפבית נחשבת לבעלת יתרון טכנולוגי, אך נכללת ב"סל סיכון ה־AI" של בנק אוף אמריקה, משום שהיא נאלצת להגן על נתח השוק העצום שלה בחיפוש באינטרנט. בחברות אחרות הסיכון ברור יותר - חברת הפרסום אומניקום גרופ ירדה ב־15% מתחילת השנה, כשמטא בוחנת אוטומציה מלאה ליצירת פרסומות באמצעות AI; המתחרה דאבליו.פי.פי. צנחה ביותר מ־50%. "המודל המסורתי של סוכנויות פרסום נמצא תחת לחץ עצום - וזה עוד לפני ש־GenAI יגיע להיקף שימוש רחב", כתב האנליסט מייקל נתנסון.
לדברי פיל פרשט, מנכ"ל HFS Research, הסיכונים מ־AI יהפכו לנושא השקעה חזק יותר בעתיד: "וול סטריט בהחלט לחוצה - זה הולך להיות שוק קשה ולא סלחני."