משבר כלכלי בטורקיה: עסקים קורסים ושחקניות בינלאומיות בורחות מהמדינה

המצב הכלכלי החמור הממושך בטורקיה, עם קצב אינפלציה שנתי שעומד לפי נתונים רשמיים על 35%־85% מאז דצמבר 2021, גובה מחיר יקר, ויותר ויותר חברות נאלצות לסגור את שעריהן. הבולטת האחרונה שבהן היא ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד, שהחליטה בשלהי חודש אוגוסט לסגור מרכז פעילות בינלאומי שלה באיזמיר, להעתיק אותו לבירת מלזיה קואלה לומפור, ולשלוח 300 עובדים לבתיהם.

● טראמפ רוצה להחזיר את השוק לימי המאה ה־19? זו לא בשורה טובה למשקיעים
● השר הטורקי שמאחורי הצעדים נגד ישראל ומה באמת קרה ליחסי הסחר

לפי נתוני איגוד לשכות המסחר הטורקי (TOBB), בחמשת החודשים הראשונים של 2025 חלה עלייה של 12% בסגירת עסקים במדינה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. כך, במהלך ינואר-מאי נסגרו 11,108 בתי עסק, לעומת 9,917 "בלבד" בשנה קודמת. במאי 2025 לבדו נסגרו 2,921 חברות, 13.2% יותר מבאפריל. לצד זאת, 568 חברות הוקמו בהשקעות זרות, 492 היו חברות בע"מ. ההון הזר היווה 89.3% מסך ההון במיזמים אלו.

כשמדובר בחברה כמו הפג לויד, צעד שכזה אינו דבר של מה בכך. החברה מדורגת במקום החמישי בטבלת הובלות המכולות בים, עם נתח של 7.3% מכלל הפעילות העולמית בתחום. לצורך השוואה, המובילה העולמית, MSC, חולשת על 20.8% מהשוק, וצים הישראלית במקום התשיעי, עם 2.3%. לגבי צים, אגב, כפי שנחשף לאחרונה בגלובס, הוחלט באנקרה לבצע לה "סיכול ממוקד", ולהשבית את פעילותה בטורקיה.

"אנחנו מוקירים מאוד את מידת המחויבות, התשוקה והמצוינות שהקולגות שלנו באיזמיר הציגו בשנים האחרונות", אמרה דוניה-פלורנס עאמר, מנהלת משאבי האנוש של הפג לויד. "ההחלטה לסגור את המרכז באיזמיר מתבססת לחלוטין על ההתפתחויות בכלכלה הטורקית, עם שיעורי אינפלציה שמקשים מאוד על חברות בינלאומיות כמונו".

שכר המינימום מזנק

מסמך פנימי של הפג לויד, שהגיע לידי העיתון "טורקייה", כולל הסבר כי אינפלציה של 72% ב-2022, 54% ב-2023 ו-58% ב-2024, הפכה את פעילותה במדינה ללא כדאית. חלק משמעותי מהפגיעה בעסקים הוא העלאות חוזרות ונשנות של שכר המינימום, שנובעות משחיקת הלירה הטורקית מכ-3 לירות לדולר בספטמבר 2015 לכ-41.1 לירות כיום.

בהעלאת שכר המינימום האחרונה, שהתבצעה בינואר, הועלה השכר ב-30% ל-22,104 לירות, שהיו שוות לכ-626 דולר. שחיקת הלירה הציבה את שווי שכר המינימום על 554 דולר כבר בחודש יוני, אך בשל ההשפעה הקשה על העסקים - החליטו באנקרה להימנע מהעלאת שכר מינימום חוזרת. בהתחשב בהשפעה הישירה של שחיקת המטבע על קהל מצביעיו של הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן, ניתן להניח כי העלאה נוספת היא רק שאלה של זמן.

אותו חשש עשוי להסביר מדוע הפג לויד אינה החברה הגרמנית, או בכלל הבינלאומית, המשמעותית הראשונה שסוגרת פעילות קריטית בטורקיה. כך, למשל, בחודש פברואר החליטה יצרנית טורבינות הרוח, סימנס גאמסה, לסגור מרכז מו"פ באיזמיר, ולפטר 80 מהנדסים. בה בעת, דווח בבלומברג כי חברת האנרגיה Steag העמידה למכירה נתח של 51% שהחזיקה בחברת איסקנדרון אנרג'י, תמורת 600 מיליון דולר. זאת, לאחר שהשקיעה 1.5 מיליארד דולר בתחנת הכוח התרמית "סוגוזו".

תחום שהושפע אף הוא מנסיגת הנוכחות הזרה הוא הרכבים, שבו טורקיה מוכרת במשך שנים בזירה הגלובלית. בנובמבר האחרון, החליטה חברת לינדה וויימן הגרמנית למכור את החזקותיה בתאגיד לינדה אופסן לשותפיהם הטורקיים, משפחת ארסו. לאחר מכן, חברת פרהים, שפעילה בטורקיה מאז 2003, החליטה למכור את החזקותיה בייצור חלקי רכב בטורקיה לחברה המקומית "טורנה אהשאפ".

חוסר ודאות רגולטורית

הסביבה העסקית בטורקיה אינה מושפעת רק מהמצב הכלכלי, אלא גם מחוסר ודאות רגולטורית. הדבר בא לידי ביטוי בחודש שעבר כשרשות התחרות המקומית פתחה בחקירה נגד גוגל בשל "סוגיות שקשורות לשירותי התשלום" בחנות פליי. לטענת אנקרה, החקירה נובעת מכך שגוגל ניווטה את מפתחי האפליקציות שרצו להכניס את מוצריהם לחנות פליי, אל מערכת התשלומים שלה - מבלי "ליידע" על ערוצי תשלום מקבילים.

חוסר הוודאות העסקית משפיע על עוגן מסורתי נוסף של התעשייה הטורקית: ענף הטקסטיל, שרבים מהטורקים שעוסקים בו מחפשים מקומות אחרים לייצר בהם. בצל ההתקרבות המדינית בשנים האחרונות בין אנקרה לקהיר, וכוח האדם הזול במצרים, חברות טקסטיל טורקיות מעתיקות את פסי הייצור שלהן לצפון אפריקה.

הצרכניות פונות לסין

המעברים הללו מעודדים מגמה שבמסגרתה לא פחות מ-250 אלף מקומות עבודה בענף הטקסטיל הטורקי נסגרו בשנים 2024־2022. בשנה שעברה לבדה איבדו כ-65 אלף איש את מקום עבודתם, כתוצאה מסגירת יותר מ-2,000 בתי עסק: 80% מהם היו מייצור הביגוד, והיתר מענף חומרי הגלם והעיבוד.

ההתייקרויות התפעוליות בתחום הטקסטיל מביאות צרכניות שונות, בהן מדינות האיחוד האירופי, לפנות לסין. במהלך שנת 2024, חלה ירידה של 7% ביצוא האופנה הטורקית, ל-18 מיליארד דולר, וצניחה של 18% ביצוא מוצרי עור, ל-1.5 מיליארד דולר. בכירי ענף הטקסטיל הטורקי, שעמדו במקום השישי בעולם בייצור כותנה ב-2023, מקווים כי מעבר של יותר מ-200 חברות למצרים, כך לפי אתר AGBI, יבלום את שחיקת נוכחותם בשוק העולמי.