"מסלולים שעוקבים אחרי מדד ה-S&P 500 הם סטטיסטית השקעה טובה, אבל לא בטוח שמתאימים לכל אחד, ולא בטוח שכולם הבינו למה בדיוק הם מצטרפים" - כך אמר היום (ד') מתן שטרית, כלכלן ראשי בקבוצת הפניקס, בכנס ההשקעות של גלובס בשיתוף קבוצת הפניקס.
● כנס ההשקעות 2025 | עדי שחף, מזרחי טפחות: "עברנו את גרמניה בתוצר לנפש, אבל יוקר המחיה מוריד אותנו בחזרה"
● כנס ההשקעות 2025 | מנהל ההשקעות של הפניקס: "חלק מהצעדים שטראמפ עושה הגיוניים. ארה"ב לא צריכה לממן את נאט"ו"
לפי שטרית, שהשתתף בפאנל בנושא "השקעות מנוהלות - פסיבי או אלטרנטיבי", כאשר משקיעים נוקטים גישה פסיבית ונצמדים לנכס בסיס מסוים, עליהם לקחת בחשבון שהם נצמדים גם למטבע הנלווה לאותו נכס. לדבריו, "במקרה של מדד ה-S&P, מדובר כמובן בדולר אשר סבל מהתחזקות דרמטית של השקל בהשוואה אליו, בשיעור של כ-10% מאז אוגוסט 2024. "בגלל השינוי בשער המטבע, אנשים מרגישים שהתשואה ירדה. אבל ב-2022 קרה תהליך הפוך, ואז אף אחד לא התלונן. לכן צריך לקחת בחשבון את סיכוני המטבע".
מתן שטרית / צילום: תמר מצפי
בפאנל השתתפו גם ענת לוין, מנכ"לית בלקרוק ישראל, ורון הוכמן, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות invest, זרוע ההשקעות הריאליות של הבנק. מנחה הפאנל, איתן גרסטנפלד, כתב שוק הון בגלובס, הזכיר את הוויכוח שהתעורר באחרונה ברשתות החברתיות לגבי מדד ה-500 S&P הפופולרי, ושאל ממה נובעת הנהירה אליו.
ההזדמנויות בתחומי התשתיות והאנרגיה
"ל-500 S&P יש טייטל מאד יפה, אבל צריך לקחת בחשבון את הטעות של החוסך הישראלי בכך שהוא בוחר את המדד לפני שהוא בוחר את האלוקציה (הקצאה, ע.ג) בין מניות לעומת אגרות חוב ומשתנים כמו פרופיל סיכון", אמר שטרית. לדבריו, "אם כבר מחליטים לבחור אקטיבית, עדיף לתת למנהלי השקעות לזהות עבורך כיצד לעשות זאת. בכל מקרה, חשוב להבין במה משקיעים".
לוין תיארה את השינוי המבני המתחולל בשנים האחרונות בעולם - ואשר משפיע דרמטית על השווקים. "יצאנו ממחזוריות עסקית ועברנו לתפיסה של שינוי מבני עמוק. הדבר הראשון שקופץ למחשבה הוא הבינה המלאכותית, אשר אף מומחה לא יכול לומר שהוא יודע בדיוק איך היא תסתיים ואילו תעשיות יווצרו סביבה. אבל זה לא רק זה. תיראו מה קורה בגאו-פוליטיקה, בדמוגרפיה".
ענת לוין בכנס ההשקעות 2025 / צילום: תמר מצפי
לוין המחישה את השינוי באמצעות המתחולל בשוק האנרגיה. "זה כבר לא רק צורך של בני אדם למצוא עוד מקורות אנרגיה אלא הרבה מעבר לכך. אנחנו רואים, לדוגמה, כיצד מטא מקימה בימים אלה דאטה סנטר בניו יורק, אשר מצריך אנרגיה בהיקפים של כל ניו זילנד. וכמובן העולם הפיננסי הולך להשתנות בגלל שממשלות יוצאות ממנו כתוצאה משינויים בגופים הפיננסיים. ולכן השאלה איננה התמחור כאן ועכשיו אלא אילו הזדמנויות קיימות".
לדברי לוין, ישנן הזדמנויות בתחומי התשתיות והאנרגיה, סביב יציאת המדינות מהשווקים, וכמובן בבינה מלאכותית. "צריך להבין את השינוי המבני ולחבק את הסיכון. כמו שאומרים, יותר חשוב הזמן שאתה מבלה בשוק מאשר לנסות לתזמן אותו".
המכפילים ב-S&P ובנאסד"ק גבוהים היסטורית
הוכמן סיפר כי זרוע ההשקעות של מזרחי טפחות מתמקדת בהשקעות פרטיות ופחות בשוק הציבורי שבבורסה. "כשאנחנו משקיעים אנחנו עושים הערכת שווי, לוקחים את נתוני המאקרו ומשחקים לטווח הארוך. בניגוד לבורסה, ההגנה על המשקיעים אצלנו באה לידי ביטוי במבנה העסקה. נדיר שנסכים מראש עם בעל השליטה על המחיר. לרוב יהיו בעסקה מנגנונים יצירתיים שיוכלו לגשר על הפערים בינינו לבין בעל השליטה ויאפשרו תשלומים לאורך זמן לפי השווי. בתקופה הנוכחית אנחנו רואים הרבה Deal Flow (תזרים עסקאות, ע.ג)".
רון הוכמן / צילום: תמר מצפי
שטרית ציין בהקשר זה, כי "בראיית מאקרו, שיאים נועדו להישבר. זה קורה לעתים קרובות. צריך להסתכל גם על המכפילים. בארה"ב לדוגמה, התמחור כיום הוא יקר, למרות שאם מנטרלים את הרכיב של מניות הטכנולוגיה מעט פחות. כך שהמכפילים ב-S&P ובנאסד"ק הם גבוהים היסטורית. יש כמובן אתגרים לכלכלה האמריקאית. הבינה המלאכותית מניעה את המשק בארה"ב, וייתכן שהמרוץ בתחום הגיע לרף גבוה כפי שניתן היה ללמוד מהדוח האחרון של אנבידיה".
בהשוואה לארה"ב, שטרית ציין כי גם בישראל קיים "ראלי מרשים עם לא מעט הזדמנויות". לדעתו, התמחור בשוק המקומי סביר והשוק כאן לא יקר, אלא נסחר עדיין סביב המכפילים ההיסטוריים. "לעומת ארה"ב, הסביבה כאן יותר נוחה בנושא התמחור", אמר.
לוין הציעה להתמקד בניסיון להבין את התנודתיות כגורם מכריע בשווקים. "בהשוואה ל-2022 יש היום תנודתיות כפולה בשווקים - ולכן כפול הזדמנויות. צריך לאמץ סיכון ולא לברוח ממנו. עם זאת, השווקים הופכים להיות צפופים. בארה"ב, 80% מהחברות בשווי של 100 מיליארד דולר הן בבעלות פרטית, וההזדמנויות שם יותר גדולות מהעולם הציבורי".
"צריך להכניס לתיק גם את השווקים הפרטיים"
לוין תיארה את העוגנים הכלכליים ההולכים ונעלמים בשוק הציבורי. "לא ברור מה תהיה האינפלציה, לא ברור מה יקרה עם תקרות החוב - גרמניה כבר שברה את התקרה הזו וארה"ב שוברת אותה כעת - ולכן צריך להישען על עוגנים אחרים ולקחת סיכון בצורה שונה. אם פעם היינו קונים תיק של אג"חים ומניות בשיעור של 60-40, היום זו עצה עגומה. צריך להכניס לתיק גם את השווקים הפרטיים".
בהתייחסה למצב אפשרי של "ברבורים שחורים" בשווקים, לוין אמרה כי השאלה המרכזית היא המידע. "מוכרים למשקיעים שאינם מתוחכמים מוצרים שהם לא שקופים כך שהמשקיע לא ממש מבין מה קורה. אם לא יהיה מידע שיחבר בצורה נכונה את המידע לגבי המוצרים האלה לעולם הסחיר - כאן יהיה ברבור". בהקשר זה, לוין תיארה כיצד בלקרוק רכשה חברה המפרקת את המידע הלא סחיר והופכת אותו לברור יותר.
לוין אף ציינה, כי בזמן שחברות מורידות את החוב שלהן - מדינות הולכות ומעלות אותו. "זה מהלך היסטורי מעניין, שהופך את שוק התאגידים לחזוי וצפוי הרבה יותר מאשר הממשלות. אנחנו מסתכלים 12-6 חודשים קדימה כי אנחנו לא מצליחים לראות עדיין איך המכסים ישפיעו על האינפלציה ומה תהיה התגובה של מדינות אחרות. אנחנו מנסים להבין את התנודתיות".
הוכמן התייחס להזדמנויות הקיימות בשוק הפרטי עבור גופים מוסדיים ותאגידים בנקאיים, אחרי שבנק מזרחי היו מעורבים באחרונה בהשקעה בחברות גט וכתר ולנוכח המהלך הצפוי בשוק לכניסתה של מחלבות גד לשוק ההון. לדבריו, הגידול בהשקעות המוסדיים והבנקים בשוק הפרטי נובע מכך שכספי הפנסיה שמנהלים הגופים הפיננסיים צומחים והגופים הללו מחפשים אפיקי השקעה. "בשוק הפרטי התשואות בדרך כלל גבהות יותר ובנוסף, הוא שוק הרבה יותר גדול", הסביר את העניין הגובר של הגופים הללו בחברות פרטיות.
"קשה לזהות במדויק את ההבדלים בין ניהול פסיבי לניהול אקטיבי של השקעות"
עוד עמד הוכמן על כך שכאשר מנהל השקעות אחראי למאות מיליארדי שקלים, הוא נדרש לשמור על חלוקת הכספים בין הנכסים השונים כך ששימור של השקעות בהיקף של 10% בשוק הלא הסחיר יחייב אותו להגדיל את ההשקעה בשוק זה. "יש גם פרמיות גבוהות יותר, ויש לך בו יותר גמישות כך שבטווח הארוך זה יותר משתלם. במקרה של מזרחי טפחות, הפעילות הריאלית קיימת ב-4 השנים האחרונות כדי לגוון את מקורות ההכנסה של הבנק. אנחנו מצפים לתשואה דו-ספרתית גבוהה יחסית על ההשקעות, כך שהתשואה על ההון משתפרת וזה תוך כדי לשמור על הנוסחה הנכונה בין סיכון לסיכוי".
לוין סיכמה בכך שקשה כיום לזהות בצורה מדויקת את ההבדלים שבין ניהול פסיבי לבין ניהול אקטיבי של השקעות. "ה-S&P של לפני 20 שנה הוא לא זה של היום. בלקרוק מנהלים 12.5 טריליון דולר, 50% במוצרים פסיביים והיתר במוצרים אקטיביים שחלקם הם גם מוצרים של השוק הפרטי. המקטע הזה צומח אצלנו מאוד כי אנחנו מסתכלים על ניהול לקוח בהיבט של סך כל הכסף שלו ומה מתאים לו מבין מגוון המכשירים".
לפי לוין, המשקיעים יכולים להיות אקטיביים ולהחליט כיצד להקצות בין אג"ח למניות. "אני מסכימה שישנם מנהלים אקטיביים מצוינים, שיודעים לזהות את הטרנדים ולשלב ביניהם, או ללכת למדדים מתוחכמים. בשורה התחתונה, בעולם התנודתי של היום צריך להיות יותר פעיל וערני".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף קבוצת הפניקס ובחסות בנק מזרחי טפחות, קרן קיסטון ואאורה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
