מנהל ההשקעות של הפניקס: "חלק מהצעדים שטראמפ עושה הגיוניים. ארה"ב לא צריכה לממן את נאט"ו"

בעולם אופטימיים לגבי מה שצפוי לכלכלת ישראל, אפילו יותר מאשר בישראל - כך מספר חגי שרייבר, מנהל ההשקעות של הפניקס, בשיחה עם נתנאל אריאל מגלובס, בכנס ההשקעות של גלובס בשיתוף קבוצת הפניקס.

● כנס ההשקעות 2025 | יו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר על הייעוץ הפיננסי ברשתות: "השיח לא יכול להיות אנונימי"
● כנס ההשקעות 2025 | אלונה בר און, מו"ל גלובס: "יש קשר בין השתתפות בשוק ההון לקרע פוליטי, ויש פה גם הזדמנות"

שרייבר סיפר כי בסבב פגישות שערך בניו יורק בשנה שעברה, הוא למד שהמשקיעים בעולם מעריכים שלאחר המלחמה המצב הכלכלי כאן ישתפר. לדבריו, גם לאחר עליות שערים חדות מאוד בבורסה המקומית בשנה החולפת, המניות התייקרו, אך הן עדיין מתומחרות במחיר נמוך יותר ביחס לשווקים באירופה וארה"ב. עם זאת, הוא חשף כי לאחרונה סוכל ניסיון השקעה בקרן פרטית אירופית, בשל זהותה של הפניקס כחברה ישראלית.

שרייבר פתח את דבריו עם התייחסות לאכיפה על שוק ההון שמובילה רשות ניירות ערך. לדבריו, בהפניקס מאמינים "בגישה של אכיפה מוגברת כאיזון לפיקוח. כגופים מוסדיים אנחנו רואים עצמנו בתור כלבי השמירה של שוק ההון. אנחנו שמחים שהרשויות אוכפות. יחד עם זאת, האיזון הוא בזה שאתה קובע כללים קבועים. אתה מקל במגבלות, ולא אומר (למשקיע) 'אתה אשם, כל עוד לא הוכח אחרת'. אתה אומר 'אתה זכאי, כל עוד לא הוכח אחרת, אבל אם אני תופס אותך - תשלם בחומרה'. כמו באמריקה - שישלם בחומרה".

"מדיניות תגמול ברורה"

שרייבר מציין כי הפניקס פיתחה גישה ברורה, שבה מיעוט מקרים שמצריכים את ההתנגדות של הפניקס הם בבחינת הצלחה, שכן הם מלמדים שהחברה הציבורית הפנימה את הכללים הנכונים. הוא אומר כי בהפניקס "יש לנו מדיניות תגמול ברורה. אנחנו הגוף הציבורי היחיד, שמי שנכנס לאתר החברה, רואה את מדיניות התגמול שאנחנו מאמינים ותומכים בה ומה ההצדקות לכך. אנחנו לא משחקים בשוק הכרמל, זו המדיניות, ואנחנו עובדים קשה כדי להסביר לחברות.

"ההצלחה שלנו היא בזה שאנחנו מתערבים פחות. ככל שרואים משנה לשנה שבנושאי תגמול ועסקאות בעלי עניין יש פחות מקרים שמגיעים להצבעות (מצד המוסדיים), או שמנהלים מגעים (מקדמיים) עם המוסדיים - כך אנחנו מאמינים שאנחנו מצליחים יותר".

 חגי שרייבר, מנהל ההשקעות של הפניקס, בשיחה עם נתנאל אריאל בכנס ההשקעות 2025 / צילום: תמר מצפי

הראלי בבורסה בתל אביב

אנחנו אחרי ראלי של עשרות אחוזים במדדי הבורסה הבולטים בשנה החולפת. האמנת שזה יכול לקרות?
"האמת שלא. בספטמבר הנוכחי נציין שנה לאחר 'מבצע הביפרים' וחיסול נסראללה שנתן את האות (לעליות בשווקים). בחורף שעבר הייתי בניו יורק עם מנכ"ל הפניקס, אייל בן סימון. קיימנו סדרת פגישות עם הגופים הפיננסיים הכי גדולים, ואז נפל לי האסימון איך מסתכלים עלינו מבחוץ. הם ראו אז את 'היום שאחרי' (המלחמה). היום הזה לצערנו עוד לא הגיע, אבל הם היו מאוד אופטימיים וקנו מניות, גם אם זה לא היה ביום שישי (מתייחס לרפורמה לשבוע המסחר החדש, ח"ש)".

אחרי הראלי, הבורסה הישראלית עדיין מעניינת, או שהפכנו ליקרים?
"אנחנו משתדלים לא להתרגש מיום מסחר כזה או אחר. אנחנו מנהלים לאנשים את הכסף לרוב לתקופות של 20-30 שנים קדימה, כך שאנחנו לא מנסים לראות אם יהיה חודש גרוע ואז אומרים - בואו נקנה או נמכור את הכול. אנחנו משחקים על היחסיות בתיקים. אחרי שסקטורים עולים ב-100%-150%, והבורסה כולה עולה ב-50% (מהשפל אשתקד אחרי פרוץ המלחמה), אז אנחנו היום יותר יקרים ממה שהיה".

"אבל כשמשווים את החברות בבורסה כמעט בכל סקטור ביחס לעולם, המחירים בארץ, למרות העליות פה - כי גם היו עליות בחו"ל - הם עדיין סבירים. עדיין הכלכלה עם כל האתגרים בארץ ובעולם היא בסדר".

יש הוצאות מלחמה לא פשוטות, והגירעון מתרחב. גם חברות הדירוג בוחנות הפחתות נוספות.
"מדברים לא מעט על החוזק של שוק ההון הישראלי וגם של המאקרו (הישראלי). התחלנו מנקודה מאוד טובה (ערב המלחמה). אז אם אנחנו הצפרדע שמבשלים אותה מאוד לאט, התחלנו במצב של קרח, ומבשלים אותה.

"היו כבר הוצאות מלחמה של 200 מיליארד שקל שהיו חוץ-תקציביות. הדברים יתחילו ליפול על התקציב. שנת 2026 תהיה גם שנת בחירות, אז אני לא רואה הידוק פיסקלי. בשנה הבאה נסיים עם 75%-76% חוב לתוצר. זו נקודה אחרת (ממה שהיה). כל עוד מאמינים לך ומזרימים לך כסף, אז זה בסדר. נגיד בנק ישראל רואה לנגד עיניו את השאלה של כמה מהר ולאן להוריד את הריבית, אבל אף אחד לא רואה את הנקודה שבה זה נשבר".

בחודשיים האחרונים יש נתונים עם עזיבת משקיעים זרים בהיקף של 5 מיליארד שקל, הייתה גם הקרן הנורווגית שחיסלה את האחזקות. איך זה משפיע?
"אין לי בעיה עם משקיעים זרים שמחליפים ידיים (במניות). בחברת הפניקס אנחנו מתגאים שבין 35%-40% מבעלי המניות שלנו הם זרים. כשיש הרבה זרים זה טוב, כשהם מחליפים ביניהם ידיים זה טוב. כמו במצב שמישהו חושב שמניה יקרה, ואחר חושב שהיא זולה, אז זה בסדר.

"כשמתחילים שיקולים כמו אצל הנורבגים, שמחסלים השקעות באופן קטגורי, צריך לשים לב ולראות שזו לא תופעה רחבה יותר. היה לנו לפני כמה שבועות מקרה, בא מנהל של קרן השקעות פרטית שבחן קרן השקעות אירופית, ובשלבי בדיקת הנאותות העבירו מסר שאם יהיה משקיע ישראלי בקרן, זה עלול לעשות להם נזקים עם משקיעים אחרים. זו הייתה פעם ראשונה שנתקלנו באירוע כזה. זה מאוד ציער אותנו".

"גם בשיגעונות של טראמפ קיבלנו נירמול"

טראמפ הבהיל את העולם באפריל עם המכסים שלו, אבל השוק ביצע תיקון אגרסיבי לא פחות. יהיה בסדר או שנמשיך ברכבת הרים?
"קטונתי מלהיכנס לראש של הנשיא טראמפ. גם בשיגעונות שלו קיבלנו נירמול. השוק מתרגל לציוצים ולדיבורים שלו. מי היה מאמין שנשיא ארה"ב יגיד: תקנו, תמכרו. ינפיק מטבעות קריפטו, ביום אחר ידרוש לקבל 10% ממניות אינטל. אלה דברים שלפני שנתיים-שלוש, אם היית אומר שהם ייקרו, הייתי חושב שאתה משוגע. חלק מהדברים שטראמפ עושה הם נכונים. זה שארה"ב מימנה את נאט"ו במאות מיליארדי דולרים, או זה ארה"ב ממנת את מחירי התרופות שם, והם גבוהים מאוד ביחס לאירופה, זה נכון לטפל בזה".

ירידת הריבית מגיעה בארה"ב, מה אתם עושים עם תיק ההשקעות?
"שוק ההון מגלם את ירידות הריבית, והוא באמת משחק על השוליים. זה יעשה טוב לשווקים, רק הנתונים (המאקרו-כלכליים) הבאים יכריעו. זה לרוב בא עם האטה בשוק העבודה ובמדדים ריאליים אחרים. תמיד יש את שיווי-המשקל, הפעם זה נראה כמו נחיתה רכה (של הכלכלה).

"פה בארץ אנחנו אמורים מתישהו להתחיל להניע את התהליך הזה (של הפחתות ריבית). לנגיד יש עוד דברים שהוא צריך להתייחס אליהם. אחרי מדד אוגוסט אמורים להגיע לסביבת אינפלציה של 12 חודשים שהיא מתחת ל-3%, בתוך טווח היעד (של בנק ישראל). זה אמור לאפשר גם כאן - ככל שלא יהיו התפתחויות נוראיות בפן הביטחוני-פוליטי - את ההפחתות של הריבית.

"הגישה שלנו היא להיות עם קצת פחות סיכון מהממוצע בשוק, ולהביא תוספת תשואה, מבחירת מניות בישראל, או אשראי ואג"חים בישראל, דברים שלאורך זמן אנחנו מביאים בהם ערך. משם מביאים את היכולות, ולא מהימורי מאקרו כאלה ואחרים".

נראה שהמוסדיים מסתערים על כל מה שזז בשוק העסקאות. כמו כניסה להשקעה במיזם הסיבים האופטיים (IBC), תחנת הכוח בדוראד וכו'. זה זמן להסתער על ישראל בשוק הפרטי? או שמסתכל לעשר שנים קדימה?
"אני לא אוהב הגדרה 'מסתערים'. אנחנו בוחנים שוק פרטי מול ציבורי. אם השוק הציבורי עולה, אתה יכול למצוא בעולם הפרטי יותר הזדמנויות. מקרים כמו דוראד, גט, מיזם הסיבים (IBC) ואחרים - כל אחד מהם הוא סיפור בפני עצמו. מספר השחקנים שהתמודדו על העסקאות האלה היו מאוד נמוך. אני חושב שקיבלנו, גם בעסקת אאורה שדווחה לפני כמה ימים, עסקאות טובות שנבנו על יחסים טובים. בכל עסקה יש את הסיפור מאחוריה ואת הסיבה שבגללה הצלחנו להשיג עסקה טובה יותר מאלטרנטיבות אחרות".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף קבוצת הפניקס ובחסות בנק מזרחי טפחות, קרן קיסטון ואאורה