ליקוי מאורות: מיתוסים ששמעתם על הירח

ביום ראשון ייראה בישראל ליקוי ירח, תופעה אסטרונומית מרהיבה שמשכה תשומת לב אנושית עידנים. מעבר לפלא השמימי, הירח נושא איתו שלל מיתוסים, רבים מהם עתיקים, חלקם קודרים, ורובם ככולם לא ממש נכונים. הפעם ננפץ שניים מהנפוצים ביותר, שהצליחו להשפיע על ביטויים שגורים וזכו למעמד כמעט מדעי בתרבות הפופולרית, אך כפי שנראה, אין בהם אמת של ממש.

● בודקים את המיתוס | לרוויה: מה היו המרכיבים המקוריים של הקוקה קולה?
● בודקים את המיתוס | מה ההבדל בין חמסין לשרב, ולמה תמיד מתבלבלים ביניהם?

נתחיל בביטוי שהפך למטבע לשון ולשם של יצירות אמנות משמעותיות: "הצד האפל של הירח". לפי המיתוס, לירח יש צד מואר, באופן חלקי עד מלא כתלות במחזוריות הירח, וצד שני שאינו מואר לעולם, הנשאר אפל ומסתורי. למיתוס כאן יש גרעין מדעי, שכן באמת רק 60% מפני הירח ניתנים לצפייה מפני כדור הארץ, וזאת בשל העובדה שהזמן בו הירח משלים סיבוב סביב עצמו שווה לזמן שלוקח לו להקיף את עולמנו, ולכן תמיד מופנה אלינו אותו הצד.

אבל השמש מאירה את כל פני הירח לסירוגין, בדיוק כפי שהיא עושה עם כדה"א, וכל אור הירח הוא החזר פגיעת השמש בו. כאשר מנקודת מבטנו יש "ירח מלא", בצדו "האפל" באמת שורר חושך. אך בעת מולד הירח אצלנו, צידו השני מואר לחלוטין. על כן, לידיעת חובבי פינק פלויד, אין משמעות מדעית לביטוי "הצד האפל של הירח", ויש לכנותו "הצד הרחוק של הירח".

מיתוס שני, עתיק יותר, הוא שמחזוריות הירח משפיעה על התנהגות בני האדם והחיות, לרוב באופן שלילי ובהקשר מיסטי של חריגה משגרה. אין הכוונה לאנשי זאב, אלא לכך שמאז ימי קדם קישרו תרבויות רבות, גם באזורנו, בין התפרצות של התנהגות לא מוסרית או לא טבעית לבין תנועת הירח, כשהשיא מגיע בלילות ירח מלא. בשפתנו ניתן למצוא לכך עדות בשם שניתן למי שהולך מתוך שנתו, "סהרורי" או "חולה ירח". בשפות אחרות קשרו בין הירח לבריאות הנפש, למשל במילה האנגלית (ובשפות לטיניות אחרות) למשוגע, "לונטיק", המגיעה מהמילה הלטינית לירח, "לונה".

כאן המדע והמיתוס סותרים לחלוטין. מחקרים מודרניים, והרבה מהם, לא מצאו כל קשר עקבי בין תנועת הירח לבין עלייה בפשיעה, באשפוזים או בתאונות, בירח מלא או חלקי. ייתכן שתאורת הירח מקושרת לחלק מהתופעות ההתנהגותיות שלנו ושל החיות בעולמנו, אך סביר יותר להניח שזו הטיית אישוש: ברגע שמאמינים שירח מלא "משבש" את הפעילות הטבעית, פתאום כל אירוע חריג הופך להוכחה. ואם האירוע המשונה קורה בלילה אחר, שוכחים מחשיבות הירח.

לאורך ההיסטוריה לא חסרו ניסיונות "מדעיים" להסביר את ההיגיון בכך שהירח משפיע על ההתנהגות: הרי יש לו כוח כבידה שמשפיע על הגאות והשפל, אז למה לא גם על המוח והגוף של היצורים החיים, שגם הם מלאים במים? אלא שהשפעת הירח על הגאות חלה רק על גופי מים ענקיים בעלי מסה בקנה מידה עצום כמו האוקיינוסים המחוברים. הוא לא משפיע על המים בבקבוק שלכם, ובוודאי שלא על איברי גופכם.

ולסיום נזכיר שלהבדיל מליקוי חמה, הצפייה בליקוי ירח לא רק שאינה מסוכנת, אלא מומלצת ביותר.