האם ושלושת ילדיה נהרגו בתאונה. מי היורש - הוריה או בעלה?

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות ממחיש באופן דרמטי עד כמה נסיבות המוות, שלעתים הן שרירותיות לחלוטין, עשויות להכריע מי יירש את עיזבונו של אדם, כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה.

● המנוח שינה את דעתו: ידועה בציבור פונתה מדירה שהובטחה לה בצוואה
● מה קורה כשלא ניתן לקיים הוראות של צוואה כלשונן?

המקרה הטרגי שנדון בפסק הדין התרחש כאשר אוטובוס תלמידים סטה ממסלולו והתנגש חזיתית ברכב משפחתי, בו נהג אב המשפחה, נהג מונית במקצועו. כתוצאה מהתאונה נהרגו האם ושלושת ילדיהם, ואילו האב שרד.

האם לא הותירה אחריה צוואה, ולכן עיזבונה מתחלק לפי כללי הירושה על-פי דין.

מדובר במערכת של כללים מורכבים, לפיהם כאשר אדם הולך לעולמו מבלי שהותיר אחריו ילדים, בן זוגו יורש מחצית מהעיזבון, והוריו יורשים את המחצית השנייה. אם למנוח היו ילדים חיים בעת מותו, בן זוגו יורש מחצית, והילדים את המחצית השנייה.

מכאן שלשעת המוות של האם והילדים יש חשיבות קריטית, גם אם מדובר בהפרש של דקות או שעות בלבד: אם האם נפטרה לפני הילדים, הם ירשו אותה במותה, ולאחר מותם, היא ירשה אותם בחזרה יחד עם אביהם. לכן, בתוצאה הסופית, האב יורש את כל העיזבון. אולם אם האם הלכה לעולמה לאחר הילדים, אזי בעת מותה לא היו לה ילדים חיים, ולכן הוריה יורשים מחצית מהעיזבון.

במקרה זה, בתעודות הפטירה שנערכו בזירה על-ידי רופאה צבאית נרשם כי האם נפטרה מספר דקות לאחר ילדיה. לפיכך, הוריה של האם טענו כי על-פי חוק הירושה מחצית מהעיזבון אמורה לעבור אליהם.

האב טען מנגד כי אין כל ודאות באשר לסדר הפטירה, וכי רישום השעות היה טכני בלבד, שכן כל בני המשפחה היו ללא רוח חיים כבר בעת הגעת כוחות ההצלה.

"יורש ודאי" או "יורש ספק"

בית המשפט בחן את כל הראיות, לרבות עדויות אנשי רפואה, הצלה וכיבוי אש שהיו בזירה, והגיע למסקנה כי שעות הפטירה השונות שנרשמו היו אקראיות, בהתאם לסדר אישורי המוות הפורמליים, שכן כולם העידו כי היה ברור שלא היו סימני חיים באף אחד מהנפטרים. המשמעות היא שלא ניתן לדעת מי מהנפגעים הלך לעולמו קודם, ולמצב זה - המכונה בחוק הירושה "שניים שמתו כאחד" - יש הסדר ירושה מיוחד.

כאשר לא ניתן לדעת מי נפטר קודם, החוק עורך אבחנה בין "יורש ודאי" - אדם שירש את המנוח בכל אחת מהסיטואציות האפשריות; לבין "יורש ספק" - אדם שירש את המנוח רק במקרה שבו מתקיים סדר פטירה מסוים.

במקרה זה, האב הוא "היורש הוודאי", שיורש את בת זוגו בכל אחת מהסיטואציות, בין אם הילדים נפטרו לפניה ובין אם אחריה; ואילו הורי האם הם "יורשי ספק", שזכאים לירושה רק אם האם הלכה לעולמה אחרונה. לפיכך, נפסק כי האב הוא היורש היחיד של כל בני המשפחה, והורי האם אינם זכאים לדבר.

בית המשפט היה ער לכך שגם הורי האם עברו טרגדיה קשה מאוד, מאחר שאיבדו את בתם ונכדיהם, אולם פסק כי חרף הנסיבות הקשות, לא היה מקום שיגררו את האב להליך מקיף בבית המשפט, אשר כלל גם עדויות קשות על זירת התאונה הקטלנית ומצב הגופות. לפיכך, בית המשפט חייב את הורי האם בתשלום הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל לטובת האב.

סיטואציה זו ממחישה עד כמה חוק הירושה הישראלי, המבוסס על עקרונות של קירבה משפחתית וסדר פטירה, עלול להוביל לתוצאות שרירותיות, לעתים בניגוד גמור לרצון המנוחים. די בהבדל של דקות, או אפילו באי-ודאות מוחלטת, כדי להכריע מי יירש את העיזבון - ומכאן החשיבות הרבה שבעריכת צוואה.