בשיחה עם סגן עורכת גלובס דרור מרמור, במסגרת כנס ההשקעות של גלובס בשיתוף קבוצת הפניקס, השתתפו ד"ר קובי ברדה, חוקר יחסי ישראל־ארה"ב ומרצה בבית הספר ללימודים רב תחומים HIT חולון; פרופ' אריה קרמפף, ראש התוכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, האקדמית ת"א־יפו; והדס לורבר, ראשת המכון לבינה מלאכותית אחראית HIT ודירקטורית לשותפויות ישראל־ארה"ב, INSS.
● כנס ההשקעות 2025 | עדי שחף, מזרחי טפחות: "עברנו את גרמניה בתוצר לנפש, אבל יוקר המחיה מוריד אותנו בחזרה"
● כנס ההשקעות 2025 | מנהל ההשקעות של הפניקס: "חלק מהצעדים שטראמפ עושה הגיוניים. ארה"ב לא צריכה לממן את נאט"ו"
חברי הפאנל התייחסו להשלכות הגיאופוליטיות והגלובליות של מדיניות הסחר של טראמפ על עולם ההשקעות.
רציונליות מסוג חדש
למרות הלעג והפליאה מטראמפ אנו שומעים שהשווקים פורחים והם בעלייה. אולי הוא חושב מהראש ולא מהבטן ומתוך קפריזות כמו שחושבים?
אריה קרמפף פותח ומסביר: "אותי זה לא מפתיע, אני חושב שיש הרבה היגיון במה שהוא עושה. חייבים לומר שטראמפ מגדיר מחדש את כללי המשחק. לדעתי, כדי להבין את הרציונליות של טראמפ צריך לבחון את ההיסטוריה בארה"ב מהמאה ה־19 ועד היום לצורך הבנת הדילמות שעימן היא התמודדה - נראה שלאורך כל הדרך נשיאים שונים מתמודדים עם אותן הדילמות שטראמפ מתמודד עימן.
פרופ' אריה קרמפף / צילום: שלומי יוסף
כלומר טראמפ למעשה מתנהג ברציונליות מסוג חדש?
הדס לורבר מסבירה: "הוא בא עם אג'נדה מאוד ברורה. הוא איש נדל"ן שרוצה לסגור את העסקאות הכי טובות עבורו. הוא בא עם מנוף לחץ, כלים והשפעה. ארה"ב עדיין המעצמה הגדולה והחזקה בעולם ויש לו היכולת להשפיע.
הדס לורבר בכנס ההשקעות 2025 / צילום: שלומי יוסף
ארה"ב מסתכלת ואומרת: כולם רכבו עלינו, לא הייתה הדדיות בסחר, תמיד אחרים נהנו והגירעון האמריקאי הלך והעמיק. לכן צריך לעשות לזה סוף ולהסתכל כלכלית על מה ארה"ב רוצה, עושה וחושבת. טראמפ חושב גיאו־כלכלה, ויותר מכך - בעידן שבו המרוץ לעליונות הטכנולוגית הוא המעצב והמכריע, מי שיש לו את הטכנולוגיה ישלוט בעולם בעשור הקרוב.
ברדה מוסיף: "לדעתי הוא איש שקוף וברור ברגע שמבינים את צורת העבודה שלו אפשר לגזור מזה לגבי דברים אחרים".
היש תוכנית סדורה?
טראמפ למעשה מציב יעדים, דוחה אותם, משחק בתאריכים, גם זה נמצא בתוכנית הפעולה הראשונה שלו?
קובי ברדה: "התהליכים שטראמפ מקדם מושפעים מווקטורים חיצוניים. הנושא היחיד שמעניין אותו הוא הזכייה בפרס נובל. כשראש ממשלת הודו לא מוכן להמליץ עליו (על טראמפ) לוועדת הפרס, הוא מטיל עליו מכס של 50%. ברגע שמזהים מראש מה הווקטור שמעניין את טראמפ, אפשר לעשות הערכה די שקופה ולא מסובכת יותר מדי לגבי מה הצעדים הבאים שלו. צריך לדעת מה מעניין אותו".
ד''ר קובי ברדה / צילום: שלומי יוסף
ארה"ב היא למעשה מדינה מתפתחת ושטראמפ דואג בסופו של דבר לתעשיות ולאדם העובד - לכן רואים את היחס האמביוולנטי שלו למעמד האלפיון העליון שלגביו הוא לוקח צעד קדימה ושניים אחורה. גם שם יש לו תוכנית סדורה?
לורבר: "במהלך השנים לפני עידן טראמפ ארה"ב נקטה "אוף שורינג" (העברה אל מעבר לחוף) - חיזוק והעברה של הייצור של ארה"ב החוצה למדינות שבהן עלות הייצור מאוד נמוכה ונחזיר את הכסף עצמו לארה"ב. היום, במטרה לקרוץ לבוחר בבית ובמטרה להציב את טראמפ כמדינאי כלכלי שמחזיר באמת את המשרות לארה"ב, הוא עושה שני דברים.
אחד, במקומות שאפשר - כמו למשל בניית מפעלי שבבים בארה"ב או הנושא של אנרגיה אמריקאית - הוא עושה "און שורינג". זאת אומרת שהוא מחזיר את המפעלים חזרה לארה"ב, וכך הוא קורץ לאנשי ההייטק ולעשירים בארה"ב ואומר "אני אתן לכם סובסידיות ואממן את הקמת מפעלי הייצור".
עוד היא מוסיפה כי "המדיניות השנייה היא "פרנד שורינג", מה שאי אפשר לייצר בבית, הוא ייצר במדינות אחרות ויסגור הסכם עם בעלות ברית כמו שסגר עם המזרח התיכון".
הזכרנו שארה"ב מתחילה להסתמן כמדינה מתפתחת. אולי שכרו של טראמפ יוצא בהפסדו?
קרמפף: "אני חושב שלמערב הליברלי עדיין יש מה לתת והמדינות המתפתחות, כלומר הכלכלות העולות סין ורוסיה הגיעו למיצוי של יכולת ההתפתחות שלהן וגם למיצוי הכוח הפוליטי שלהן. להערכתי, בעוד 15-10 שנה אירופה וארה"ב יחזקו את הברית ביניהן. בסופו של דבר אין להן ברירה ואירופה תצטרך לעשות שינוי בכלכלה שלה לכיוון יותר צבאי".
הידידות עם ישראל
ידידתה הגדולה של ארה"ב בסופו של דבר היא ישראל וחדשנות היא ראש החץ שלנו. עד כמה נהנה מכל הפירות האלה?
לורבר: "באותה נשימה שבה אני אופטימית לגבי ארה"ב, כך יש לי אופטימיות לגבי ישראל. יש היום כ־3000 חברות המגדירות עצמן כחברות שבונות אפליקציות AI, ויש היום 15 חברות קוונטיות בישראל.
"אני חושבת שישראל היא סטארט־אפ ניישן ויש לה את המָטריה להתקדם קדימה, וארה"ב רואה את זה. לא סתם נחתם הסכם הבנות באנרגיה מתחדשת בינינו לארה"ב - אנרגיה שזקוקים לה בדאטה־סנטרים. אנחנו יכולים לבנות פוד־טק ואנרג'י־טק, וארה"ב רואה בנו חברה שיכולה לסייע לה במאבק הבין־מעצמתי הזה".
אנחנו משוכנעים שטראמפ ימשיך לפרגן לנו ולתת לחדשנות להמשיך לפרוח פה?
ברדה: "טראמפ כן, לגבי ממשיכיו - אני לא בטוח. על ביידן נאמר שהיה הנשיא הדמוקרטי הציוני האחרון ואני מתחיל לחשוש שגם עם טראמפ נגיע לסוף הדרך הזאת".
קרמפף: "אם נבחן את השנים האחרונות - היו ראשי ממשלה שחשבו שהצורך שלנו בארה"ב הוא לא חשוב כל כך כפי שהיה לפני כן, זה הסתיים ב־7 באוקטובר. כלומר, כשמדברים על תמיכה, אנחנו כבר לא יכולים להגיד יחסי ישראל־ארה"ב כי יש פה עוד משתנה שנכנס והוא: מהי בדיוק הישראל הזאת שארה"ב תומכת בה.
"טראמפ באמת קצת 'הזיז את הגבינה', אבל באופן מסורתי לאורך כל השנים אני מניח שזה לא ישתנה. ארה"ב צריכה ורוצה את ישראל דמוקרטית ליברלית. אני חושב שאם המגמה בישראל תמשיך, אז זה גם יפגע בסופו של דבר ביחסים בין ישראל לארה"ב".
***גילוי מלא: הכנס בשיתוף קבוצת הפניקס ובחסות בנק מזרחי טפחות, קרן קיסטון ואאורה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
